בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • ספריה
  • ׊ם מרדכי
  • נושאים שונים
קטגוריה משני×Ē
  • משנה וגמרא
  • ×Ēלמוד בבלי
  • בבא קמא
undefined
5 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

אץ×Ēר ב×Ē ×¨×—×œ

במשנה בבבא קמא (דת ט, ב) נאמר שהחיוב ב×Ēשלומי נזיקין קיים רק ב"נכסים המיוחדים". הסוגיה (דת יג, ב) דנה בכוונ×Ē ×”×ž×Š× ×”, וזו לשון הסוגיה:
" נכסים המיוחדין . למ×ĸוטי מאי?... במ×Ēני×Ēא ×Ēנא: פרט לנכסי הפקר. היכי דמי? אילימא דנגח ×Ēורא דידן ל×Ēורא דהפקר, מאן ×Ēב×ĸ ליה ? אלא דנגח ×Ēורא דהפקר ל×Ēורא דידן, ליזיל ולי×Ēיה! בשקדם וזכה בו אחר . רבינא אמר: למ×ĸוטי נגח ואח"כ הקדיש, נגח ואח"כ הפקיר ."

בסוגיה מבואר, ׊אם שור שיש לו ב×ĸלים נגח שור של הפקר, הב×ĸלים פטור. אך מכיוון שהדבר פשוט מאוד – אין לומר שהמשנה ה×Ēכוונה לכך. למרו×Ē ×–××Ē, ר׊"י הסביר כך א×Ē ×”×ž×Š× ×”; וזו לשונו במשנה ל×ĸיל:
"ונכסים המיוחדים - שיש להם ב×ĸלים, לאפוקי דהפקר, ׊אם הזק×Ēי נכסים דהפקר פטור ובגמרא מפר׊ לה.

מדו×ĸ מפר׊ ר׊"י במשנה - פירוש שהסוגיה דוחה או×Ēו?

קושי × ×•×Ą×Ŗ קיים גם בהמשך הסוגיה. באוקימ×Ēא הבאה, כאשר שור הפקר נגח שור שיש לו ב×ĸלים. הסוגיה מ×Ļי×ĸה פ×Ēרון לניזק - "ליזיל ולי×Ēיה!". אך הדברים ט×ĸונים ברור. אם כוונ×Ē ×”×Ą×•×’×™×” הי×Ēה שהניזק יזכה בשור המופקר, לכאורה אין מקום ל×Ēמיה×Ēה; שהרי "ליזיל ולי×Ēיה" אינו מבטל א×Ē ×”×—×™×“×•×Š, שב×ĸלים של שור-מו×ĸד - שהפקיר א×Ē ×Š×•×¨×• - מ×Ļליח להיפטר מ×Ēשלום מלוא-הנזק! נחדד א×Ē ×”×§×•×Š×™×” באמ×Ļ×ĸו×Ē ×“×•×’×ž×”, כדלקמן.
שור-מו×ĸד השווה חמישים, שהפקירוהו ב×ĸליו, ואח"כ הזיק נזק של ארב×ĸ-מאו×Ē; אם לא היה ב×ĸליו מפקירו, היה ב×ĸליו ×Ļריך לשלם נזק שלם של ארב×ĸ-מאו×Ē; ו×ĸכשיו שהפקירו, וזכה בו הניזק - אינו משלם. נמ×Ļא שהפסיד שור ששווה חמישים - אך חסך ל×ĸ×Ļמו שלוש מאו×Ē ×•×—×ž×™×Š×™× של שארי×Ē ×”× ×–×§.
ואם נאמר, שהמקשן דן בשור-×Ēם, ובכל מקרה לא היה משלם אלא מגופו; יקשה ×ĸליו - מדו×ĸ י×ĸמיד א×Ē ×”×ž×Š× ×” בשור-×Ēם, וי×Ēמה ×ĸליה.

שיט×Ē ×¨×‘× ×•-חננאל הרי"×Ŗ
רבנו חננאל והרי"×Ŗ הגדירו א×Ē ×”"הפקר" באופן מיוחד, וממילא מיושבו×Ē ×”×Š××œ×•×Ē ×Š×”×§×Š×™× ×•.
ההגדרו×Ē ×”×ž×™×•×—×“×•×Ē ×Š×œ ההפקר מדויקו×Ē ×ž×œ×Š×•×Ÿ הסוגיה. הסוגיה מקשה "ליזיל ולי×Ēיה " והיא מ×Ēר×Ļ×Ē "בשקדם וזכה בו אחר". מדו×ĸ הסוגיה פו×Ēח×Ē ×‘"הבאה" ("לי×Ēיה") ומסיימ×Ē ×‘"זכייה"? מדו×ĸ היא לא הש×Ēמשה בלשון אחידה והקש×Ēה - "ליזיל וליזכי ביה"?

רבינו-חננאל יישב קושי זה, וכ×Ēב: "וכגון שקדם אחד וזכה בו". רבינו-חננאל מרמז שהב×ĸיה היא ב×ĸ×Ļם הזכיה ; אבל אם היו ×Ēופסים א×Ē ×”×Š×•×¨ - שלא ×ĸל מנ×Ē ×œ×–×›×•×Ē ×‘×•, - היה הניזק מ׊×Ēלם מלוא נזקו.
כך מ׊מ×ĸ גם מלשון הרי"×Ŗ, שכ×Ēב וזו לשון - "כגון דנגחיה ×Ēורא דהפקר ל×Ēורא דידן, ומקמי דלי×Ēפסיה , קדם וזכה בו אחר". הרי"×Ŗ מרמז, ׊ר×Ļון הניזק הוא ל×Ēפוס א×Ē ×”×Š×•×¨, שלא ×ĸל מנ×Ē ×œ×–×›×•×Ē ×‘×•; ואז יש×Ēלם במלוא הנזק.
הרמב"ם פץק את הוא כשיט×Ē ×¨×‘× ×•-חננאל והרי"×Ŗ, והדברים יבוארו לקמן.

דיוקי לשון ברמב"ם
זו לשון הרמב"ם בפרק ח' מהלכו×Ē × ×–×§×™ ממון (הלכו×Ē ×‘'-ו'):
"שלמים שהזיקו גובה מבשרם ואינו גובה מן הבשר כנגד האימורין... וכי×Ļד גובה , שיאכל הניזק וחבור×Ēו מן הבשר בקדושה כנגד ח×Ļי נזק שלו... הלכה ד' : וכן שור ההפקר שהזיק פטור ׊נאמר 'שור ר×ĸהו' ×ĸד שיהיו הנכסים מיוחדים לב×ĸלים, כי×Ļד, שור ההפקר שנגח וקודם שי×Ēפוש או×Ēו הניזק ×ĸמד אחר וזכה בו הרי זה פטור , ולא ×ĸוד אלא שור המיוחד לב×ĸלים שהזיק ואחר שהזיק הקדישו או הפקירו הרי זה פטור ×ĸד שיהיו לו ב×ĸלים בש×ĸ×Ē ×”×™×–×§×• ובש×ĸ×Ē ×”×ĸמדה בדין. ...ושור של נכרי שנגח שור של ישראל בין ×Ēם בין מו×ĸד משלם נזק שלם... שור ×Ēם שהזיק אם מכרו המזיק ×ĸד שלא ×ĸמד בדין א×ĸ"פ שהוא מכור הרי הניזק גובה ממנו ... הלכה ז' : הקדישו המזיק הרי זה מוקדש - כדי שלא יאמרו הקדש יו×Ļא בלא פדיון, ..."

הרמב"ם מ׊×Ēמ׊ בהלכו×Ē-סמוכו×Ē ××œ×• במילים "גובה" ו"אינו גובה" - ול×ĸומ×Ēן בהלכה ד' במילה "פטור" ו"משלם". כמו כן, מהס×Ēירה שבין הלכה ד' ׊ם השור קדוש מ×ĸיקר הדין - לבין הלכה ז' ׊ם אינו קדוש מ×ĸיקר הדין (אלא מט×ĸם "שלא יאמרו הקדש יו×Ļא בלא פדיון"); נראה שבהלכה ד' מדבר הרמב"ם דווקא בשור מו×ĸד; (ו×ĸיין ב"באר הגולה" בסימן ×Ē"ו).
אלא ׊אם כך קשה, מדו×ĸ הדגיש הרמב"ם, שהפטור של הב×ĸלים הוא רק אם לא ×Ēפ׊ הניזק א×Ē ×”×Š×•×¨? שהרי לכאורה, גם אם הניזק ×Ēפשו - אי אפ׊ר לה×ĸמיד א×Ē ×”×‘×ĸלים בדין, ואם הנזק גדול משווי השור הרי שהניזק הפסיד!

רבנו-חננאל והרי"×Ŗ והרמב"ם דייקו בלשון הסוגיה; ונקטו, שהסוגיה מניחה שהפקר אינו הקנאה גמורה; אלא הס×Ēלקו×Ē ×Š×œ הב×ĸלים מרכושם, ומ×Ēן רשו×Ē ×œ×›×•×œ× ל×ĸשו×Ē ×‘×• כל שיר×Ļו.
כל ×ĸוד יד כולם שווה, ויש לכולם אפשרו×Ē ×œ×–×›×•×Ē ×‘×”×¤×§×¨, פטרה ה×Ēורה א×Ē ×‘×ĸליו מלשלם א×Ē × ×–×§×™×•. אולם אם נו×Ļר מ×Ļב, שאין יד כולם שווה, וכגון שהניזק ×Ēופש א×Ē ×”×Š×•×¨ שלא ×ĸל מנ×Ē ×œ×–×›×•×Ē ×‘×•, ומונ×ĸ מאחרים לזכו×Ē ×‘×Š×•×¨; מכיוון שבפו×ĸל אין יד כולם שווה בו, נמ×Ļא שהשור חזר למ×Ļבו הקודם - להיו×Ē ×ž×™×•×—×“ לב×ĸליו; ואפשר לדונם, ולגבו×Ē ×ž×”× נזק שלם.

שיט×Ē ×¨×Š"י
ר׊"י סבור שזו מחלק×Ē ×‘×™×Ÿ האמוראים כי×Ļד להגדיר א×Ē ×”×”×¤×§×¨; ואמנם סוגיה זו בבבא-קמא הגדירה א×Ē ×”×”×¤×§×¨ כהס×Ēלקו×Ē, אך ×ĸיקר כשיט×Ē ×¨×‘× בסוגיה אחר×Ē (בנדרים דת מ"ד ×ĸ"ב) ׊ם מ׊מ×ĸ שהפקר הוא הקנאה. לפיכך הסביר ר׊"י במשנה א×Ē ×”×”×Ą×‘×¨ שהסוגיה כאן מיאנה בו. 1
מאידך, רבנו-חננאל והרי"×Ŗ והרמב"ם סבורים שהבנ×Ē ×”×Ą×•×’×™×” מדויק×Ē ×’× בלשון המשנה 2 . המשנה האריכה בלשונה, וקראה להפקר בשם - "נכסים המיוחדין"; כדי להראו×Ē ×Š×”×”×¤×§×¨ אינו פוטר מ×Ļד ×ĸ×Ļמו, אלא כל זמן שהנכס אינו מיוחד לב×ĸליו; אולם אם הניזק ×Ēפץ או×Ēו שלא כדי לזכו×Ē ×‘×• - חזר הנכס להיו×Ē ×ž×™×•×—×“ לב×ĸליו – וישלם.

הפקר כ"הס×Ēלקו×Ē" – בסוגי×Ē ×§× ×™×™×Ē ×§×¨×§×ĸ מגוי
מקור × ×•×Ą×Ŗ ×ĸליו הס×Ēמכו הרי"×Ŗ והרמב"ם, כשפסקו שההפקר נידון כהס×Ēלקו×Ē ×”×•× בסוגיה בבבא-ב×Ēרא דת × "ד ×ĸ"ב, וזו לשונה:
"אמר רב יהודה אמר שמואל: נכסי ×ĸובד כוכבים הרי הן כמדבר, כל המחזיק בהן זכה בהן; מאי ט×ĸמא? ×ĸובד כוכבים מכי מטו זוזי לידיה אץ×Ēלק ליה, ישראל לא קני ×ĸד דמטי ׊טרא לידיה , הלכך הרי הן כמדבר, וכל המחזיק בהן זכה בהן."

זו לשון הרמב"ם בהלכו×Ē ×–×›×™×” ומ×Ēנה פרק א' הלכה י"ד:
"×ĸכו"ם שמכר מטלטלין לישראל או קנה מטלטלין מישראל, קונה במשיכה ומקנה במשיכה או בדמים, אבל הקרק×ĸ אינו קונה או×Ēו מישראל אלא בשטר ואינו מקנה או×Ēו לישראל אלא בשטר שאין ד×ĸ×Ēו סומכ×Ē ××œ× ×ĸל השטר, לפיכך ישראל שלקח שדה מן ה×ĸכו"ם ונ×Ēן הדמים, וקודם שיחזיק בה בא ישראל אחר והחזיק בה כדרך שמחזיקין בנכסי הגר זכה אחרון ונו×Ēן לראשון א×Ē ×”×“×ž×™× , מפני שה×ĸכו"ם מ×ĸ×Ē ×Š×œ×§×— הדמים סלק רשו×Ēו וישראל לא קנה ×ĸד שיגי×ĸ השטר לידו ונמ×Ļאו נכסים אלו כנכסי מדבר שכל המחזיק בהן זכה."

מלשון הרמב"ם 3 מ׊מ×ĸ, ׊א×ĸ"פ שה×ĸכו"ם הס×Ēלק מן השדה, ×ĸדיין נחשב ה×ĸכו"ם לב×ĸליה. ולכן אם יכ×Ēוב ה×ĸכו"ם ׊טר, ויספיק השטר להגי×ĸ ליד הקונה קודם שיזכה בו האחר; הושלם קניינו בשטר זה, ואי-אפ׊ר יהיה לזכו×Ē ×‘×Š×“×”. 4
מפשטו×Ē ×œ×Š×•×Ÿ "לא קני ×ĸד דמטי ׊טרא לידיה" - מ׊מ×ĸ כשיט×Ē ×”×¨×ž×‘"ם. ואמנם הרמב"ן, ׊נקט שהפקר הוא הקנאה; הקשה, שמכיוון שאינה שייכ×Ē ×ĸוד ל×ĸכו"ם, לא יו×ĸיל השטר שיכ×Ēוב. לפיכך דחקו הרשב"ם והרמב"ן והרא"׊ וראשונים נוספים א×Ē ×œ×Š×•×Ÿ הסוגיה; וביארו או×Ēה בדרך אחר×Ē, ו×ĸיין בנ×Ēה"מ בחו"מ סי' ×§×Ļ"ד.

במאמרים הבאים נאריך ב×ĸזהשי"×Ē ×‘×‘×™××•×¨ שיט×Ē ×”×¨×ž×‘"ם - בהבנ×Ē ×ž×”×•×Ē ×”×”×¤×§×¨.



^ 1.סגנון זה של ר׊"י, להסביר במשנה הסבר אחר מהסוגיה – נו×ĸד להראו×Ē ××Ē ×“×ĸ×Ēו להלכה. סגנון זה מופי×ĸ במקומו×Ē × ×•×Ą×¤×™×, ו×ĸיין גם בגיטין דת פ"ו ×ĸ"א ברש"י בד"ה "ואם ניס×Ē ×”×•×œ×“ כשר", וב×Ēוס' ׊ם בד"ה "שלשה גיטין פסולין".
^ 2.ו×ĸיין גם באנ×Ļיקלופדיה ×Ēלמודי×Ē ×›×¨×š י, [הפקר] טור נו ה×ĸרה 73
^ 3.פסיק×Ē ×”×¨×ž×‘"ם מבוסס×Ē ×ĸל שיט×Ē ×¨×‘ האי גאון.
^ 4.ואמנם ראשונים רבים כ×Ēבו, שהג×ĸ×Ē ×”×Š×˜×¨ לא ×Ēו×ĸיל; אולם בשו"×ĸ חו"מ סימן ×§×Ļ"ד ץ×ĸ' ב' הביא המחבר א×Ē ×“×ĸ×Ē ×”×¨×ž×‘"ם בס×Ēמא, ואלו א×Ē ×“×ĸ×Ēם הביא בס×ĸ' ג' רק ב×Ēור יש מי שאומר.
סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il