ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
שאלה: לכבוד הרב שלום. שמחנו לקרוא את הטבלה בשבוע שעבר, והתעוררו לנו מחשבות שונות בעקבותיה. אבל תמהנו מדוע הרב פרסם טבלה של גיל מאה, כאשר תוחלת החיים הממוצעת היא כשמונים שנה. ואנו מעוניינים לדעת כמה צאצאים נזכה לראות בעזרת ה' בעולם הזה.
תשובה: למרות שיש לקוות שעם התקדמות הרפואה והעלייה בתוחלת החיים, הצעירים של ימינו יגיעו לגיל מאה, נכון לפרסם גם טבלה של גודל המשפחה בגיל שמונים.
ההתקפות על הטבלה
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
323 - 40 שנה של קיפאון
324 - זרענו וכספנו ירבה כחול
325 - כלכלה נכונה
טען עוד
הטענות מהכיוון הפמיניסטי
"הרבנים צריכים להבין שכל אדם הוא מיוחד וחסר תחליף, שיש לו ערכים, שאיפות ורגשות, ולא להפוך את האנשים למספרים על הנייר. במקום שכל אדם יממש את עצמו ויהיה מאושר, הם רוצים לגרום לנשים לוותר על אישיותן ולהסב אותן למכונות לייצור ילדים, כדי לנצח במלחמה הדמוגרפית שהם מנהלים. כמי שנוטים תמיד לזלזל באוטונומיה של האנשים ורוצים שכולם יחשבו כמותם, מבקשים הרבנים שכל הנשים תלדנה הרבה ילדים, בלי לחשוב האם זה מתאים לרצונן של הנשים, והאם זה טוב לילדים הדחוסים שלהן. לרבנים, שכולם גברים כמובן, קל לתבוע מן הנשים ללדת עוד ועוד ילדים. הם לא צריכים להתמודד עם העומסים הפיזיים והנפשיים של ריבוי הילודה. בכלל, האישה בשבילם היא אדם סוג ב' שלא זכאי לחירויות ולזכויות של הגברים. היא וילדיה הם בסך הכול עוד סעיף בטור ארוך של סטטיסטיקה דמוגרפית, שנועדה לקדם את המלחמה שלהם על ארץ ישראל השלמה ואת חזון מדינת ההלכה".
גם על החשבון הריאלי צריך לחשוב
תשובה: נכון שהעיסוק בצד המספרי של הילדים והנכדים עלול להיתפש כמקטין את ערכו האינסופי של כל אדם. אבל מצד שני, לא ייתכן שרק תחום חשוב זה לא ייבחן באופן רציונאלי שלוקח בחשבון גם את ההיבט המספרי. ראוי ונכון שהחשבון הזה ייעשה, הן מהצד של המימוש העצמי והן מצד התועלת הציבורית והלאומית.
אידיאליסטיות אף היא חיים טובים
ההזדהות של היחיד עם אתגרי הכלל אינה משפילה את זהותו, אלא מרוממת אותו מעבר לחייו הקצרים והמוגבלים אל מרחבי הנצח. חיים טובים ומאושרים אינם חיים שבהם האדם דואג בעיקר לעצמו. האידיאליזם מרומם, מעצים ומעשיר את החיים הרבה מעבר לכל המותרות שאנשים טרודים בהשגתם.
אמנם נכון שכל דבר צריך להיעשות במידה, וכאשר כל מגמת הילודה היא אך ורק לשפר את מצבנו הדמוגרפי, מסתבר שהחיים יהיו דחוקים ועצובים, וגם חינוך הילדים לא יצליח. אבל הסכנה של ההפרזה אינה קיימת רק בתחום זה. גם מי שמתנדב לעזרת חולים או עניים באופן מופרז, פוגע בערכים אחרים.
אין סיבה להתעלם מההשלכות העתידיות דווקא בתחום זה
כולם מבינים שראוי מאוד לחנך את הצעירים לאורח חיים בריא: לא לעשן ולא לשתות לשוכרה, לא להפריז באכילה, לישון מספיק שעות ביממה ולהפעיל את הגוף בהליכה או התעמלות אחרת. ייתכן שבאותו רגע האדם מאוד נהנה לעשן, לשתות, לזלול, לבלות, והוא אף מרגיש שבכך הוא מבטא את הזכות האוטונומית שלו לבחור. אך בכל זאת יסכים כל אדם סביר שישנה חובה מוסרית להסביר לשומע את התועלת שתצמח לו מניהול אורח חיים בריא, ומנגד להציב בפניו את המחיר שהוא עלול לשלם על הבחירות הלא בריאות שלו. ראוי גם להוסיף שניהול אורח חיים בריא יכול לחסוך מבני משפחתו וחבריו את הצורך לטפל בו כחולה. ואין שום בושה בהוספת הטיעון הכלכלי והציבורי, שניהול אורח חיים בריא חוסך ימי חופשה שחולים נאלצים ליטול, ומשפר את איכות העבודה, וחוסך למשק עלויות עתק של טיפול בחולים קשים.
כמו כן כולם מבינים שראוי לדבר עם הצעירים על ערך החיסכון, ולהמחיש להם בעזרת טבלאות כיצד אם יתחילו לחסוך בגיל צעיר, יוכלו לזכות לרווחה בגיל מבוגר. שכן כל שקל שחוסכים בגיל שלושים צובר רווחים נאים, ושווה בגיל שבעים כארבעה שקלים. אבל אם ייזכרו להתחיל לחסוך רק בגיל מבוגר, לא יוכלו לקיים את זקנתם בכבוד.
כמו כן צריך להמחיש להם כיצד השקעה בלימודי מקצוע תתרום ליכולת שלהם לממש את כישרונם בעבודה ולהשתכר בכבוד.
לא פחות מכך ראוי להציב בפני הצעירים את המשמעות של ההחלטות שלהם לגבי מועד הקמת המשפחה ותכנון גידולה.
היסוד לטענות בהשפעת התפישה החילונית
רבים מאלו שמתמרמרים על העידוד התורני להקמת משפחות גדולות, מקבלים בהבנה ובסיפוק עידוד להתנדבות חברתית במד"א, בעזרה לזקנים ועניים או לנוער בסיכון. למרות שהתנדבות זו תובעת מהאדם השקעה רבה, פעמים רבות על חשבון משפחתו או פרנסתו, הם לא יטענו שהתביעה להתנדב פוגעת באוטונומיה שלו, או יוצרת עליו לחץ חברתי מיותר. הם גם יזכירו בהערכה את מי שמוכן להתנדב ליחידה קרבית או להשקיע שבע שנים בטיס, למרות ההקרבה האישית והסיכון שבדבר.
הרי שאין כאן טענה אמיתית, אלא נהירה אחר דעת הקהל החילונית, שהואיל ובעיניה הגיוס לצבא והשירות הלאומי עדיין נחשב ערך, הרי שיש לשבחו. אבל כיוון שגידול משפחה ברוכה נחשב כדבר חשוך, פרימיטיבי ודתי מדי, נזכרים דווקא כאן להעלות את ערך זכויות היחיד.
הטענות המוצדקות על ההזנחה
אמנם נכון שלעיתים אנו מוצאים משפחות שמרוב רצון להרבות בילדים האישה נראית מותשת ומוזנחת, וכך גם הבית והילדים, ופעמים רבות גם המצב הכלכלי בכי-רע. ואע"פ כן אין תחום זה שונה מהכלל הנוגע לכל הערכים, שתמיד ההפרזה מגונה. ומכל מקום, זה הצד המוצדק שבביקורת על המשפחות ברוכות הילדים. וראוי למי שחפץ להקים משפחה ברוכת ילדים, שידאג לטיפוחה מכל הבחינות. ובוודאי שדוגמא אישית כזו תגרום לרבים לחפוץ ללכת בדרך הברוכה הזו.
החובה, המצווה וההידור
טענה: "הרגשתי אי נוחות רבה למקרא הטבלה, חשתי כאילו מופנית כלפינו אצבע ענקית שמאשימה אותנו: מדוע אינכם מתאמצים מספיק כדי להעלות את המיקום שלכם בטבלה?
תשובה: לפני הכול צריך לחזור אל יסודות ההלכה: שלוש מדרגות במצוות "פרו ורבו". א) מהתורה חייבים להוליד לכל הפחות בן ובת. ב) מצווה מדברי חכמים ללדת עוד בן ובת, כארבעה ילדים בסך הכל. ג) הידור מצווה להוליד עוד ילדים, כפי כוחם של ההורים.
כמו בכל המצוות וההידורים שבתורה, ההדרכה מכוונת כלפי הרוב. וכאשר מגיעה שאלה אל מורה הוראה, הוא מתחיל את הדיון בהלכה העקרונית, ואח"כ הוא בוחן את מצבו של השואל. אם נמצא השואל במצב של בדיעבד, הרי שהוא פטור מההידורים, ולפעמים הוא פטור אף ממצוות מדברי חכמים. ואם מצבו מצוין, לפעמים ההידור הוא קרוב להיות חובה עבורו. למשל, עשיר שאינו מוכן לשלם סכומים גדולים עבור חינוך בניו, אינו נחשב רק כמי שאינו מוכן להדר בחינוך, אלא כמי שאינו ממלא את חובתו.
העיקר בשמחה ואושר
לגבי גודל המשפחה, העיקר הראשון הוא שמצווה זו צריכה להיעשות בשמחה. והורים שיודעים שאין בכוחם לגדל משפחה גדולה ולחיות בשמחה, אינם צריכים להדר בזה. אמנם בדרך כלל יש התנגשות בין תחושת האושר הזמני שנפגע עקב העומס שבטיפול בילדים, לבין תחושת האושר לטווח ארוך שבקיומה של משפחה ברוכה. ויש לנסות לגשר בין ההווה לעתיד, שלא ללחוץ מדי את ההווה למען העתיד, ומנגד לא להיכנע לקשיי ההווה ולשעבד עבורו את העתיד.
מתוך העיתון בשבע
איך נראית נקמה יהודית?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה המשמעות הנחת תפילין?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
