ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
דוד עסק בצילום חתונות ואירועים. הוא ביקש להרחיב את הפעילות העסקית, ועל כן חיפש מנהל ושותף לעסק. לצורך זה, הוא נפגש עם יוני והציע לו לנהל את העסק ולהיות שותף מלא בעסק, אך דרש שיוני יתחייב שלא להתחרות עימו בעתיד. יוני, סירב להצעת הניהול והשותפות, אך התחיל לעבוד כעובד של דוד בתור צלם. במקביל, התחיל יוני את לימודי הצילום באותה תקופה. לאחר תקופה של כחצי שנה שוב פנה דוד אל יוני בבקשה שינהל את העסק. הוסכם שהם ינסו את דרכם המשותפת לתקופת ביניים, בה יבחנו יחסיהם ויכולתם לעבוד כשותפים.
לטענת יוני, בשלב זה של ההתקשרות, לא נזכר התנאי של אי תחרות בעתיד, ואילו דוד טוען, טוען כי וודאי שתנאי זה עלה במפורש, שכן זה היה העקרון הבסיסי והיחיד שעמד מול עיניו בכל הדרך בחיפוש מנהל ושותף. גם אילו התנאי לא היה נאמר במפורש, על רקע השיחה הראשונה ברור היה לצדדים שזו דרישה בסיסית, שליוותה את כל ההתקשרות.
במהלך כשנתיים שלאחר הסכמה שניה זו, עסק יוני בצילום בפועל, בעריכה, וכן בקשר עם הלקוחות וקבלני המשנה. כאשר משמעות הדבר היא, שמבחינה מעשית כלפי הספקים והלקוחות, הוא היה האדם העקרי המזוהה עם העסק.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
122 - תחרות צילום א'
123 - אל תשליכנו
124 - חלון הזדמנויות, ב'
טען עוד
שכרו של יוני שולם לו על פי הצילומים שביצע בפועל, עריכה וכד' - כשכר שכיר. הוא לא קיבל שכר עבור הניהול, וכן לא היה שותף לרווחים באותה תקופה.
בשלב מסוים, רכש דוד ציוד מתקדם ביותר. הרכישה היתה למורת רוחו של יוני, שסבר שנכון יותר לרכוש ציוד סטנדרטי. בפועל, רכישת הציוד המתקדם יצרה קשיים טכניים וגרמה לעיכוב באספקת סרטי הוידאו של הרבה לקוחות. לטענת יוני, גם התוצרים היו באיכות ירודה. מספר חודשים לאחר הרכישה המדוברת, הפסיק יוני לעבוד אצל דוד, והתחיל לצלם אירועים באופן עצמאי.
דוד נפגע מאוד מעזיבתו של יוני והרגיש נבגד. בנוסף לאחר עזיבתו, לא ראה דוד דרך להפעיל את העסק בלא מעורבותו של יוני, אשר היה למעשה האיש המרכזי בעסק - והיה בקשר עם ספקים ולקוחות. בנוסף, לטענת דוד, קיומו של יוני כמתחרה, לא מאפשר לו להפעיל את העסק, כיוון שהשוק רווי, ואין מקום לשני עסקים כל כך דומים.
דוד מראה כי בסך הכל, כאשר מחשבים את העלות של הפעלת העסק, כולל ציוד, שכירות וכל שאר ההוצאות הנלוות, הוא הפסיד באותה תקופה סכומים נכבדים.
יוני תובע את מותר שכרו עבור עבודות שנעשו על ידו, וטרם קיבל עבורן שכר.
לטענת דוד כל ההתקשרות בהטעיה יסודה. בעוד שהוסכם על מהלך שיוביל לשותפות מלאה, התובע ניצל את העסק כמקור לפרנסה זמנית וללימוד המקצוע.
לאור זאת הוא תובע תביעת נגדית, בטענה שכל השכר שולם בטעות - בהנחה שיוני לא יתחרה בו. במצב שנוצר, מגיע לו תמורה על כך ששימש 'בית ספר' עבור יוני. בנוסף, לטענת דוד בסופו של דבר יוני והוא היו שותפים, על כן על יוני לשאת לפחות בחלק מההפסדים.
דיון.
תנאי אי תחרות:
יש לדון האם ניתן על פי ההלכה להתחייב שלא להתחרות תחרות עסקית. לכאורה, מן הבחינה ההלכתית ניתן להתנות שאם יפתח עסק מתחרה, יצטרך לשלם סכום כסף מסוים, אך לא ניתן להתנות על כך שלא יוכל לעבוד במסגרת כזו או אחרת, משום שהוי קניין דברים1.
עם זאת, כתב בשו"ת כתב החתם סופר2, שתנאי שמתנה בעל מקצוע המכשיר אדם אחר בתחום מקצועו, שלא יתחרה בו בעתיד ללא הסכמתו, תקף.
החתם סופר, כתב שהמתחרה למרות ההסכמה: "הרי הוא עובר על לאו לא תעשוק שכר עני ואביון שזהו מכלל שכר פעולתו...". הרב זלמן נחמיה גודלברג שליט"א ביאר3 שלדברי החתם סופר התנאי שלא להתחרות נחשב כשכר הלימוד שמשלם התלמיד לבעל המקצוע עבור הכשרתו. בשו"ת תורת חסד4 נראה שהטעם הוא בכך שהמתנה קונה את שעבוד הגוף של המותנה לעצמו, וממילא רשאי לאסור עליו לעבוד בעיסוק זה.
אכן, ישנם אחרונים החולקים וסוברים שלא ניתן כלל להתנות תנאי של אי תחרות בעתיד5.
בנידון דידן, אם אכן היה תנאי בין התובע לנתבע על כך שהתובע לא יקים עסק מתחרה אם תיפסק ההתקשרות ביניהם, הרי שלדברי החתם סופר, התורת חסד ואחרים, רשאי היה הנתבע לאסור על התובע את פתיחת העסק, וכן היה יכול להתנות את הסכמתו לפתיחת עסק מתחרה בפיצוי כספי.
בשאלה האם הותנה בין הצדדים באופן מפורש שהתובע לא יפתח עסק המתחרה בעסקו של הנתבע, לא הובאו ראיות. ניכר, שזה היה רצונו של דוד, מאידך, ברור שבשלבים מסוימים, יוני במפורש לא הסכים ולא היה מסכים לתנאי זה (כשם שלא הסכים לשותפות).
אמנם סביר להניח שיוני ידע שאי פתיחת עסק מתחרה בעתיד חשובה לדוד, וזאת על סמך שיחתם הראשונה, אך בסופו של דבר, אם בשעת ההתקשרות לא הותנה תנאי זה, אין לכך משמעות, כפי שפסק השולחן ערוך6:
"אבל המוכר סתם, אף על פי שהיה בלבו שמפני כך וכך הוא מוכר, ואף על פי שנראים הדברים שלא מכר אלא לעשות כך וכך, ולא נעשה, אינו חוזר, שהרי לא פירש, ודברים שבלב אינם דברים. "
אמנם הרמ"א (שם) הוסיף: "מיהו אי איכא אומדנא דמוכח, נתבטל המקח."
אצלנו, אין אומדנא דמוכח שהסכימו שלא יתחרה בו בעתיד. ראשית, לא כל עובד מתחייב שלא להתחרות בעתיד עם המעסיק. שנית, כאן הנושא עמד במפורש במחלוקת בין הצדדים בעבר, ויוני לא הסכים לתנאי זה בעבר ועל כן אין אומדנא דמוכח בשעת העסקה שהסכימו שניהם שלא יתחרה בו. זאת ועוד, העובדה שהתנאי (על פי טענת דוד) היה בצורה שהוא שלא הוגבל בתקופת זמן (כמקובל בהסכמי אי תחרות), הופכת אותו לתנאי לא סביר. על כן, קשה לקבל את טענת הנתבע, שאף אם לא הותנה תנאי זה במפורש, ברור שהוא עמד ברקע הדברים. לאור זאת, נטל הראיה על כך שתנאי זה נאמר במפורש, הוא על הנתבע. הנתבע לא הוכיח לבית הדין את העובדה שהעמיד תנאי זה במפורש.
לסיכום, בית הדין אינו מקבל את הטענה שהיה תנאי אי תחרות.
הגיליון הבא יעסוק בשאר ההיבטים של הסכסוך - אחריות יוני לסגירת העסק של דוד והנאתו מכך.
__________________________________________________________
בבא בתרא ג ע"א ; ראו בעניין זה רמב"ם הלכות מכירה פרק ה' הלכה י"ד
2 ח"ב (יורה דעה) סימן ט
3 תחומין כרך יח עמ' 181-182
4 לר' חסדאי בן שמואל פרחיה ; סי' רכח עמ' קנט: סוד"ה באופן שנתבאר
5 ראו בספר דברי גאונים כלל מא אות ז;
6 סימן ר"ז סעיף ד
הלכה פסוקה טענת שוכרים ששילמו דמי שכירות במזומן ותשלום חשבונות עבור שוכרים אחרים במתחם
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
