מדירים את היהדות מרשות הרבים | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

606

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

עשרה בטבת
עיקר הצום תוקן על חורבן הבית, שבעשרה בטבת החל המצור על חומות ירושלים. וכיוון שכבר נקבע צום בעשרה בטבת, נוספו לעניינו של הצום עוד שני מאורעות מצערים: מיתת עזרא הסופר בט' בטבת, ותרגום התורה ליוונית בח' בטבת. ואף הרבנות הראשית הוסיפה ותיקנה, שיום זה יהיה יום הקדיש הכללי לכל קדושי השואה שלא נודע יום פטירתם.

אמר מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל, שיש לתקן בעשרה בטבת שלושה עניינים אלו: א) לעומת המצור על ירושלים, לחזק את חומות ירושלים ולבנות את הארץ. ב) לעומת מיתת עזרא, להגדיל תורה ולהאדירה תוך עיסוק בקיבוץ גלויות, כדרכו של עזרא הסופר. ג) לעומת תרגום התורה ליוונית, יש להבריא את הרוח והתרבות הישראלית המקורית.
ובכך אנחנו עוסקים בימים אלו.

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

355 - פקודה נגד ההלכה

356 - מדירים את היהדות מרשות הרבים

357 - אלו לא קווי מהדרין

טען עוד

משמעותה של ההתנפלות על הדתיים והמתנחלים
רבים עומדים נדהמים מול ההתייצבות התוקפנית של מערכות התקשורת, המשפט והשלטון נגד הציבור הדתי-חרדי והמתנחלים. הם כמובן מדגישים תמיד שלא כולם רעים, אבל בפועל האצבע המאשימה מונפת כלפי כלל הדתיים והמתנחלים, או מפני שהם מבצעים בפועל את המעשים 'הנוראים', או מפני שאינם מגנים ומוקיעים את הפושעים ערב ובוקר וצהריים בלשון החריפה ביותר.

כיצד ייתכן שהתפרעות קלה שלא נפצע בה אדם בחטמ"ר אפרים, נקראת אלימות קשה וזוכה להוקעה כאילו היתה פוגרום נורא? הרי בכל שנה מתרחשות בכל רחבי הארץ הפגנות חמורות יותר. גם בחוץ לארץ, בפריז, בלונדון ובניו-יורק, מתרחשות הפגנות בנושאים שונים כמו העלאת מחירים, גיל הפנסיה, מיסים וגלובליזציה. בהפגנות אלו מתרחשות לעיתים התפרעויות קשות, ובכללן שריפת חנויות ומכוניות ופציעת שוטרים, ומעולם לא שמענו שבאותן מדינות כל הצמרת השלטונית מתייצבת כאיש אחד להוקעת המפגינים כאילו היו איום על יסודות השלטון והמדינה. הטיפול הוא משטרתי, מי שנתפש עומד למשפט ותו לא.

וכאן לעומת זאת - שרים, ח"כים, אישי משפט ותקשורת, קבעו שמדובר בתופעה מסוכנת לעתידה של מדינת ישראל. אפילו ראש הממשלה, שטוען שההתנחלויות יקרות לליבו, ורק מחמת עיסוקיו הרבים לא הצליח למצוא זמן לבקר אפילו ביישוב אחד בשומרון, ראה לנכון להגיע לחטמ"ר אפרים ולהודיע: "אנחנו צריכים להפעיל את מלוא הסמכות שקיימת למדינה, מדינת חוק, דמוקרטיה שבנויה על חוק, להפעיל את זה נגד הפורעים, ואנחנו נעשה את זה ביתר שאת". בפועל המשמעות של דבריו היא שעכשיו מאשימים את מארגני ההפגנה בריגול! רק במשטרים טוטליטריים הפגנה קטנה מנופחת לכדי אירוע שמסכן מדינה ומשטר.

לצערנו בכל יום מתרחשים אלפי אירועים של גברים שמעירים לנשים הערות פוגעניות, ושלטון החוק אינו שת ליבו לזה. יהודים דתיים ניסו להסית את הלהבות לכיוון אחר תוך שהם מעלים על סדר היום את בעייתן של מאות נשים יהודיות שנאנסות ומוחזקות בניגוד לרצונן בכפרים מוסלמיים. אבל התקשורת התייחסה לכך בשוויון נפש יחסי, כמו שהיא רגילה להתייחס לאירועי רצח בכפרים הללו. לעומת זאת, כאשר חיילים רוצים לצאת בעת הופעה של זמרת מרעישים את כל הארץ על 'הדרת נשים', וראשי הצבא מודיעים שמעשה חמור כזה לא ייעשה בצה"ל. וכאשר חרדי אחד קורא לחיילת 'פרוצה', הוא מיד נלקח למאסר, מואשם ב'הטרדה מינית', ושופטת מחליטה שלא ישוחרר עד אשר יפקיד ערבות של שלושים אלף שקל, ועד לסיום משפטו לא יורשה לנסוע בתחבורה הציבורית! וכל הקשורים לאליטה השלטונית מריעים ומוחאים כפיים על כך.

האם זה מקרה או תופעה של שנאה
יש הסבורים שמדובר בגל עכור שנוצר מצירוף של מקרים לא נעימים, תוך שילוב עם נטייתה של התקשורת לעורר סערות. אבל עובדה היא שסערות כאלה פורצות תמיד נגד דתיים-חרדים או מתנחלים, ומכאן שהסערות הללו מצביעות על עמדה עמוקה.

רבים סוברים שההתנפלות נובעת משנאה שקיימת בשמאל החילוני כלפי הדת והמתנחלים. אכן, בחלקים מסוימים של השמאל ישנה שנאה. אבל נדמה שרוב האישים שהתייצבו עתה באופן חריף נגד הציבור החרדי והמתנחלים לא עשו זאת מתוך שנאה מודעת. הם טוענים בכנות שרק החוק והצדק מעניין אותם. אלא שעדיין הם לא מצליחים להסביר, מדוע תופעות קלות ערך יחסית זוכות מצידם להתייחסות חריפה כל כך.

הוויכוח הוא על תפישת עולם
הוויכוח הוא על תפישת עולם: יהודית, או פוסט-מודרנית מתבוללת. ישנם יהודים שקשה להם להשלים עם עובדת היותם בני עם קטן, בעל חזון חתרני לתיקון עולם על פי מוסר התורה, והם מנסים לאמץ לעצמם את התפישה התרבותית השלטת בעולם. פעם הם הלכו אחר הקומוניזם, היום הם הולכים אחר התפישה הפוסט-מודרנית, לפיה אין ערכים אלוקיים שמחייבים אדם לנהוג על פי סולם ערכים מסוים, אלא כל אדם הוא יצור אוטונומי שזכאי לבחור את דרכו על פי שיקול דעתו האישית, ובלבד שלא יפגע בזולתו. לשם כך המרחב הציבורי חייב להיות נטול דת ולאום. לכן אסור לדבר על ייהוד הגליל והשומרון, ואסור לתבוע בשם ערכי המשפחה צניעות במרחב הציבורי, וכן אסור לדבר בגנותה של מתירנות מינית. על משמר הגנתה של עמדה זו מופקדת מערכת המשפט, וכל המערער על סמכותה הרי הוא 'כופר בעיקר', כלומר מאיים על 'שלטון החוק'.

אלף פרחחים שיעליבו נשים ויפגעו בהן לא מאיימים על תפישה זו. אולם חיילים שיוצאים בזמן שזמרת שרה, או חרדי שמכנה בחורה שנעמדה לידו 'פרוצה', או מרצה באוניברסיטה שמדבר בגנות מתירנות מינית, מאיימים עליה. לכן מוכרזת נגדם מלחמה, ומופעלים כל הכלים האפשריים כדי שהמרחב הציבורי לא יביע שום ערך יהודי מחייב.

אלף הפגנות על שכר ומיסים לא מאיימות על תפישת עולמם - הן רק גורמות לאי נוחות והפסדים כספיים. אבל כאשר מפגינים מפריעים להחרבת מאחז, הרי שהם עומדים נגד השקפת עולמם הבסיסית, לפיה זכותו של העם היהודי על ארצו היא ערך קל שנידון להתבטל במידה והוא מפריע ל'חזון' אחוות האדם. החזון הגדול של השמאל הישראלי מתנקז כיום כולו להחרבת ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. לכן ההתפרעות בחטמ"ר אפרים נחשבת מבחינתם להתנקשות במדינה ובשלטון החוק.

לכן הם תובעים מהרבנים ומהמחנכים ומאישי הציבור לגנות את ההפגנות, בהיותן חותרות תחת אושיות השלטון והחוק, כדי להבהיר שוב ושוב שכל הערכים היהודיים צריכים להיות מוגבלים בתוך המרחב הפרטי, ואילו מערכת הערכים הכללית צריכה להיות תחת שלטון העמדה הפוסט-מודרנית החילונית. על ידי הגינויים והצהרת האמונים מפי אישים שונים בחברה הדתית והלאומית - הם מבצרים את שליטתם בחברה.

ראש הממשלה ושריו
ראש הממשלה ורוב הח"כים והשרים, כמו גם רוב הציבור, קרועים בין שתי העמדות, אבל בשעת מבחן הם מצטרפים לעמדה המתבוללת. מבחינתם, התרבות הגויית היא הגבירה ואילו היהודית היא הפילגש, וכאשר הגבירה באה הפילגש צריכה להתחבא.

ההתמודדות עם הגל העכור
כיוון שאיננו מוכנים לוותר על ערכינו, חובה עלינו לכפור באופן מוחלט בהנחות היסוד של מחוללי הגל העכור הזה, ולעמול באופן חיובי על אלטרנטיבה שורשית יהודית לעם ולמדינה. וגם מי שבכנות רוצה לבקר את ההתפרעויות שקיימות בחוגים מסוימים בחברה החרדית והדתית, חייב להודיע תחילה שמצוות התורה קודמות ונעלות על כל חוק אנושי.

הרבנות הצבאית
דוגמה קשה להתנהגות לא נכונה נתנה השבוע הרבנות הצבאית. על פי הודעת דובר צה"ל, כינס הרב הצבאי הראשי בהוראת הרמטכ"ל את צמרת הרבנות הצבאית כדי לדון בתופעות החמורות של 'הדרת נשים' בצבא על רקע דתי. עצם התביעה לכינוס משפילה - האם מישהו בצבא פגע בנשים בשם הדת?! האם זה הנושא החשוב ביותר מבחינה תורנית ומוסרית שיש לרבנות הצבאית צורך לעסוק בו?! במקום להעמיד את הרמטכ"ל במקומו, הרבנים התכנסו כמקהלת אומרי אמן אחר העמדה החילונית המטיחה האשמות שווא ביהדות ובשומרי המצוות. אולם המגמה של הוראת הרמטכ"ל חמורה יותר: תביעה מהרבנים להכיר בפומבי בעליונות החוק החילוני על צו התורה.

וכך כתב הרב הצבאי הראשי במכתב לרבנים: "בצה"ל, פקודות הצבא - הן, ורק הן - מכתיבות את אופיו של הצבא ואת האווירה השוררת בו, וקובעות מה יש לעשות במקרים השונים..."

אחד המשתתפים סיכם את הכנס לכתב ynet: "פקודות הצבא הם מעל לכל, ואיפה שיש דילמה או פער בין הלכה לפקודה של מפקד, אנחנו מסבירים לחייל שהפקודה קודמת לכל, בין אם מדובר בתרגיל או בפעילות מבצעית, או אם זה בטקס או אירוע שמופיעות בו נשים"... רב אחר אמר: "כמו שהחיילים מתייעצים איתי לפעמים על שאלות ותשובות, כך גם המפקדים מנסים תמיד להגיע לעמק השווה. בכל מקרה, פקודה של מפקד היא תמיד מעל למה שאמליץ לחייל". לשפל כזה כמדומה שעוד לא הגענו. תאמרו אולי התקשורת משקרת, אבל בנושא חמור כמו זה מתבקשת הכחשה פומבית, ומשלא באה - הרי ששתיקה כהודאה.

הפרקליטות והרבנות
האם מישהו מעלה בדעתו שהרמטכ"ל היה מעז לתבוע מאנשי הפרקליטות הצבאית להתכנס כדי לדון בכבלים שהמשפטנים הצבאיים מטילים על החיילים במלחמתם במחבלים - כבלים שגורמים למותם של חיילים רבים, ומשבשים את היכולת להכריע קרבות?

הפרקליטות הצבאית מייצגת את מערכת המשפט החילונית שעומדת מעל הצבא, ולכן לא תסכים לקבל שום תכתיבים מהרמטכ"ל. אבל לצערנו הרבנות הצבאית כנראה אינה רואה את עצמה כמייצגת את ההלכה, ולכן היא מכופפת את עצמה לרמטכ"ל ומבזה את מעמד התורה בעצם הכינוס ובתוכנו.

כאשר רבנים מתכנסים, עליהם לדון בדברים שעומדים על סדר היום לפי דעת תורה ביראת שמיים טהורה שמכוונת אך ורק לליבון הדין והמוסר, ובשום פנים לא לפי הכתבה של הרמטכ"ל או של מאן דהוא.

יצא המרצע מהשק
הדברים הקודמים נכתבו ביום ראשון בלילה. ביום שני בערב התפרסמה הידיעה שחברי פורום המטה הכללי בפיקודו של הרמטכ"ל ערכו דיון בבחינת השילוב של בנים ובנות בצה"ל. הוחלט שבאירועים ממלכתיים, כדוגמת טקסי זיכרון לחללי מערכות ישראל, לשואה ולגבורה, ולרצח רבין ז"ל, וכן בטקסי סיום הכשרות ומצטיינים - יהיו חייבים להשתתף כל החיילים גם אם נשים ישירו "וזאת ללא מקום לשיקול דעתם של מפקדיהם". עוד קבע הרמטכ"ל: "כי חיילות ימשיכו לשיר בכל אירועי צה"ל" (ערוץ 7). אמנם בשאר אירועי הווי ונופש המשלבים שירת נשים, יורשו המפקדים להתיר לחיילים שלא להשתתף. כלומר, במידה והמפקדים לא יתירו - אזי אם יצא החייל מהאירוע הוא ייענש על הפרת פקודה.

עכשיו כבר ברור לגמרי לשם מה הורה הרמטכ"ל לרבנים הצבאיים להתכנס בדחיפות ביום ראשון - כדי שיקבלו עליהם מראש את החלטות פורום המטכ"ל, וכדי להודיע קבל עולם שההלכה כפופה לפקודות. עכשיו גם התברר מה היו התופעות ה'חמורות' של 'הדרת נשים' בצבא - שחיילים שומרי הלכה יצאו שפופים החוצה בעת שירת נשים.

ההלכה קודמת להחלטת המטכ"ל
בכל אופן, למרות ההתנפלות התקשורתית על 'הדרת נשים' בכך שאין שומעים זמרות בהופעה חיה, ולמרות החלטת פורום המטכ"ל, ולמרות שיש רבנים צבאיים שאומרים שפקודות הצבא גוברות על הכל - ההלכה נשארה במקומה, והיא מחייבת כתמיד. וחייל שפקדו עליו לשמוע זמרת בהופעה חיה במסגרת טקס, צריך לצאת. ועכשיו שהנושא נעשה ציבורי, נכון שיעשה זאת בפומבי ובראש מורם.

מצבה של הרבנות הצבאית
לא נעים לומר, לשפל כזה עוד לא הגיעה הרבנות הצבאית מעולם. הרבצ"ר אחראי באופן אישי לכך. עלינו להמתין ולראות אם מועצת הרבנות הראשית תמלא את תפקידה, שכן כעיקרון היא האחראית על הרבצ"ר. אם לא כן, תעבור האחריות לראשי הישיבות ולרבני הערים. ואם ח"ו ירכינו ראשם בהכנעה, יצטרך כל חייל לעמוד לבדו על כבוד התורה ולסרב לציית לפקודה החילונית. זה יהיה קשה, כרוך בישיבה בכלא, בהדחה מקורסים, בהשפלה, אבל בסופו של דבר הם יצליחו להחזיר את כבוד מורשת ישראל למקומה.
מתוך העיתון בשבע

רביבים

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
צביון נכון ליום השואה
תשע"ד
רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
רביבים
שילוב תורה ומדע במוסדות החינוך
תשרי תשפ"ג
רביבים
שלא להיכנס לבית הכנסת לצורך חול
ניסן תשפ"ו

רביבים

רביבים
גבולות הקדושה של בית התפילה
הרב אליעזר מלמד | ניסן תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
רביבים
בנימין זאב הרצל
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ה
רביבים
משנכנס אדר: מרבים בשמחה, באחדות ובניצחון
הרב אליעזר מלמד | אדר תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

עקב
מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הרב עודד מילר | סיון תשפ"א
2 דק'
נקודה בהלכה – הרב איתן מינקוב
איך עושים קידוש?
הרב איתן מינקוב | חשוון תשפ"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרה"ג דוב ליאור
הרב אורי שרקי
הרב חיים כץ
הרב משה אליה
הרב חיים דרוקמן
הרב יעקב שפירא
הרב בני אלון
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו