ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תנא דבי חזקיה אמר קרא פצע תחת פצע לחייבו על השוגג כמזיד ועל האונס כרצון 1 .
וכן פסק השו"ע בכמה מקומות שהמזיק באונס חייב כדלהלן:
אסור להזיק ממון חבירו ואם הזיקו אע"פ שאינו נהנה חייב לשלם נזק שלם בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס,כיצד נפל מהגג ושבר את הכלי או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו חייב נזק שלם 2
נפל מן הגג והזיק חייב לשלם נזק שלם בין שנפל ברוח מצויה בין שנפל ברוח שאינה מצויה 3
אבל בנזק חייב אפילו אנוס, דאדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן. 4
נפל מן הגג והזיק חייב לשלם נזק שלם בין שנפל ברוח מצויה בין שנפל ברוח שאינה מצויה 3
אבל בנזק חייב אפילו אנוס, דאדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן. 4
מאידך מצאנו כמה מצבים בהם פסק השו"ע שאדם המזיק באונס פטור:
היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו ונפלה והזיקה, אם לא היתה מהודקת וחזקה, חייב. ואם היתה חזקה ומהודקת ונשמטה או שהתליעה, הרי זה פטור, שזו מכה בידי שמים היא. וכן כל כיוצא בזה. 5
היה בעל קורה ראשון ובעל החבית אחרון, ונשברה החבית בקורה, פטור. ואם עמד בעל הקורה לנוח מכובד משאו, חייב. ואם הזהיר לבעל החבית ואמר לו: עמוד, פטור. א ואם עמד לתקן משאו, אע"פ שלא הזהירו, פטור, שטרוד היה ולא היה יכול להזהירו. 6
המניח את הכד ברשות הרבים, ובא אחר ונתקל בו ושברו, פטור, שאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים. 7
בד"א שישן חייב, בשישנו שניהם כאחד ונתהפך אחד מהם על חבירו והזיקו או קרע בגדיו. אבל אם היה אחד ישן, ובא חבירו ושכב בצדו, זה שבא באחרונה חייב אם הזיק לראשון. ואם הראשון הזיקו, פטור. 8
העולה מהמקורות הנ"ל, שפעמים שאדם שהזיק באונס חייב ופעמים שהוא פטור וצריך להבין מה החילוק.
שיטת התוספות ופסק הרמ"א
התוספות 9 מחלקים בין אונס רגיל לאונס גמור. לדעתם אדם שהזיק באונס חייב דוקא אם מדובר באונס רגיל (כעין אבידה) אך אם הזיק באונס גמור (כעין גניבה) פטור. הרמ"א בשו"ע 10 נקט כשיטתם וכתב במפורש שהחיוב בהזיק באונס הוא דוקא באונס רגיל ולא באונס גמור. על פי עיקרון זה מבאר הרמ"א מדוע האדם פטור מהנזק במקרים שציינו לעיל.
שיטת הרמב"ם והשו"ע
מדברי השו"ע שציטטנו לעיל נראה שהשו"ע לא מקבל את חילוק התוספות וכן כתב הש"ך 11 שמלשון הרמב"ם והמחבר משמע שאין חילוק בין אונס רגיל לאונס גמור. אך כאמור גם לדעת השו"ע והרמב"ם יש מצבים בהם אדם שהזיק באונס פטור ויש לברר מה החילוק.
הסבר בעל ערוך השולחן בדעת הרמב"ם והשו"ע
בעל ערוך השולחן 12 מבאר שהרמב"ם והשו"ע אמנם לא מחלקים בין אונס רגיל לאונס גמור אך לדעתם אדם פטור במצבים הבאים:
א: במקום שיש אחר שגרם לנזק זה והוא פושע יותר מזה האנוס אין לנו לחייב את זה שנאנס אלא את זה שפשע. 13
כלומר אדם הזיק באונס אך יש אדם נוסף שבפשיעתו הנזק נגרם. במצב כזה אין לנו לחייב את המזיק באונס.על פי עיקרון זה מסביר ערוך השולחן את הפטור של שובר כלים תוך כדי שינה וכן את המניח כד ברה"ר ובא אחר ונתקל בה ושברה שהמניח ברה"ר הוא שפשע.
ב: "וכן אם היתה סיבה ניכרת שמן השמים היה הנזק..." 14 כלומר מדובר בכח עליון שגרם את הנזק ובמצב זה האדם פטור.על פי עיקרון זה מסביר ערוך השולחן את הפטור בעולה בסולם.
נקודת מחלוקת בין הרמב"ם לשו"ע
בעל ערוך השולחן מצביע על נקודת מחלוקת בין הרמב"ם לשו"ע בקריטריון לחייב אדם המזיק באונס ונבארה להלן:
כתב הרמב"ם 15
המזיק ממון חבירו חייב לשלם נזק שלם בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס הרי הוא כמזיד כיצד... או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו חייב נזק שלם.
כלומר עולה מדבריו שאמנם הנתקל אינו פושע אך חייב בנזק שגרם.
אך במקום אחר כתב הרמב"ם 16
נשברה כדו ברה"ר והוחלק אחד במים או שלקה בחרסיה פטור מפני שאנוס הוא.
הקושי העולה ברור, במקום אחד כתב הרמב"ם שנתקל שהזיק חייב ובמקום אחר כתב שפטור.
ערוך השולחן מבאר שהמזיק באונס חייב, דוקא כשמזיק ממש בעת האונס, אך אם הנזק נגרם לאחר מכן האדם האנוס פטור. אם הוזק אדם בחרסים של הכד מיד בעת שנשברו, הנתקל חייב. ומה שכתב הרמב"ם לפוטרו הוא באופן שאדם הוזק לאחר מכן כלומר כשמצטרפים שני גורמים היזק באונס ולא המזיד יחד עם גרמא המזיק פטור. ובלשון בעל ערוך השולחן "דהוא לא הזיקו בידים אלא שהיה גורם שהאחר יהיה לו היזק על ידו וכיון שאינו פושע אינו חייב בגרמתו" 17
בדברי השו"ע א"א לתרץ כך. בסימן שעח כתב השו"ע:
או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו משלם נזק שלם
ובסימן תיב כתב:
מי שהיה טעון כד ונתקל ונשבר הכד והזיק לאחרים בשעת נפילה פטור דנתקל לאו פושע הוא
מדברי השו"ע עולה שהאדם הוזק בשעת האונס ממש ובכל זאת המזיק פטור ובסימן שעח חייב את הנתקל? ערוך השולחן מתרץ שלדעת השו"ע האדם שהוזק מהכד היה צריך להיזהר ולכן השובר את הכד פטור אך אם בהמה או כלים הוזקו משברי החבית שלו הוא חייב בנזק!
^ 1.בבא קמא כו ב
^ 2.חושן משפט סימן שעח סעיף א
^ 3. שם סעיף ב
^ 4. סימן תכא סעיף ג
^ 5.שם סעיף ג
^ 6. סימן שעט סעיף ב
^ 7. סימן תיב סעיף א
^ 8. סימן תכא סעיף ד
^ 9.ד"ה ושמואל בבא קמא כז ב
^ 10.ראה דברי הרמ"א בסימן שעח סעיפים א ב. ובסימן תכא סעיף ד.
^ 11.סימן שעח ס"ק א
^ 12.סימן שעח
^ 13.שם סעיף ג
^ 14.שם
^ 15.הלכות חובל פ"ו הל' א
^ 16.הלכות נזקי ממון פי"ג הל' ז
^ 17.סימן שעח סעיף ג
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אנחנו קודש למענך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
