ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה חיים בן שרה
ברוך המקום שנתן תורה לישראל עמו, ברוך הוא, כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאל.
חכם מה הוא אומר: (דברים ו') מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אתכם, אף אתה אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.
רשע מה הוא אומר: (שמות י"ב) מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו, ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר, אף אתה הקהה את שניו ואמור לו (שמות י"ג) בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים, לי ולא לו, ואילו היה שם לא היה נגאל.
תם מה הוא אומר: (שמות י"ג) מה זאת, ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים.
ושאינו יודע לשאול את פתח לו, שנאמר (שמות י"ג) והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים.
כשמתבוננים בחלק זה של ההגדה, רואים שישנם הבדלים משמעותיים בין ארבעת סוגי הבנים: חכם, רשע, תם ושאינו יודע; ומתוך כך עולות מספר שאלות:
א. מדוע במקום להתחיל לספר את סיפור יציאת מצרים, מתחילים לספר לנו על ארבעה סוגי ילדים, למה זה חשוב לפני תחילת ההגדה?
ב. לגבי אופן החלוקה, ההיפך מ"חכם" הוא "טיפש", ואם החלוקה היא לפי סדר החכמה היה מקום למנות את השמות באופן אחר: גאון, חכם, רגיל וטיפש. ומדוע מופיעה בחלוקה "רשע", מה הוא קשור לחלוקה של רמות החכמה, הרי ישנם רשעים חכמים מאוד 1 ?
ג. אם החלוקה של הבנים היא לפי רמת צדיקות, היה מקום למנות גם באופן אחר: צדיק, בינוני, רשע לתיאבון ורשע להכעיס (או באופן דומה). ומדוע ברשימה שמנו חכמים מופיעים: "חכם", "תם" ו"שאינו יודע לשאול"?
ד. חלוקה זאת לכאורה מאוד חסרה, וכי אין ילדים שאינם חכמים, אינם רשעים, אינם תמים והם יודעים לשאול שאלות? ייתכן שישנם ילדים רבים שהם כלל לא נכנסים לאף אחד מהמשבצות הללו.
לסיכומם של דברים, מדוע חכמים הביאו קטע זה? ואיזה אפיון יש בחלוקה זאת? האם זאת חלוקה על פי רמת השכלה, חלוקה על פי רמת צדיקות או שמא זו חלוקה אחרת לחלוטין?
נראה לומר שהחלוקה שחילקו כאן חכמים היא חלוקה של סוגי תלמידים. חלוקה זאת היא מאפיינת כיתת לימוד ממוצעת. ישנה תביעה מההורים (המורים) של (משלי ו, כב): "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ", לזהות את הצרכים של הבנים (התלמידים), וכך להתייחס אליהם.
חז"ל שמו לב שכל כיתה ניתן לחלקה לארבע קבוצות:
א. יש הילדים החכמים – אותם קל ללמד הם רוצים ללמוד, הם קשובים, הם שואלים שאלות טובות, ומתעניינים בחומר הנלמד, יש בהם רצון כל הזמן להוסיף ולהחכים. ייתכן שהם לא צדיקים גדולים, אלא לומדים מסיבות חיצוניות, אך הם רוצים ללמוד.
מלמדים אותנו חכמים, שילדים אלו צריך ללמדם באופן מעמיק ויסודי. ללמד אותם הלכות פסח ברמה גבוהה. ולדרוש מהם את המקסימום הלימודי שימצו את הכוחות הלימודיים שלהם כמה שיותר. לא לוותר להם אלא לתבוע מהם לדעת את כל פרטי ההלכה והדקדוק.
ב. יש את הילדים הרשעים – ילדים שמתפרעים, מתנהגים לא יפה, מזלזלים בחומר הנלמד. כל מה שההורה (המורה) מספר הם עושים ממנו בדיחה וצחוק. הם פוגעים גם בשאר הילדים (הכיתה). הם מונעים את הלמידה בכיתה.
לתלמידים כאלו חשוב מאוד לדעת איך להתייחס. חז"ל מלמדים אותנו שילדים כאלו צריכים איפוס מידי: "אף אתה הכהה את שיניו" חשוב להעניש אותם באופן כואב, שיבינו שהאופן שהם מדברים זה לא דרך ראויה ונאותה. צריך להבהיר להם באופן חד משמעי, שההתנהגות הזאת אסורה. לא להתייחס בסלחנות יתר כלפי אותם שהורסים את עצמם והורסים את חבריהם, אלא לנקוט בצעדים חד משמעיים לטובת כולם.
ג. הקבוצה השלישית היא הילדים ה"תמים" – ייתכן שזו קבוצה גדולה של תלמידים. תלמידים אלו הם לא חכמים במיוחד, וגם לא אוהבים ללמוד כ"כ. הם לא מפריעים בכיתה. הם נמצאים ועושים מה שהמורה אומר להם לעשות. אם הם רואים משהו קצת שונה הם שואלים: "מה זאת?", אין להם כוח להעמיק יותר מדי לבדוק ולברר דברים, אבל לשאול באופן כללי הם מסוגלים. הם זורמים עם מה שאומרים להם.
כלפי תלמידים כאלו מצווים אותנו חז"ל, לספר להם סיפורים ולחזק אותם. על ידי סיפורים וחיזוקים הם יתעוררו: "בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים..." צריך לחזק אותם, לתת להם מענה מתוך חיזוקים וסיפורים. לא יעזור להקשות על תלמידים כאלו יותר מדי, הם יכשלו ויאבדו את הריכוז. אנו מצווים לחזק אותם ולהאהיב עליהם את התורה בנעימות, רק כך הם יצליחו להתחבר באופן הטוב ביותר לתורה.
ד. הקבוצה הרביעית היא הילדים ש"אינם יודעים לשאול" – הם נמצאים בכיתה, ואפילו לא מפריעים, אבל הם לא מבינים מה קורה בכלל. הם לא מבינים מה ההורה (מורה) מלמד. יש שיקראו להם ADD, ויש שיקראו להם ה"עולה החדש" שלא יודע את השפה. התלמידים הללו לא בעניינים בכלל, הם שומעים את השיעור, אבל לא מבינים אותו, ולכן אין להם שאלות.
עם התלמידים הללו מצווים אותנו חז"ל: "את פתח לו". חשוב לפתח אותם ללמד אותם ברכּוּת ובנחת את הכלים והדרכים להבין את המתרחש סביבם. הכרחי להצעיד אותם שלב על שלב עד שיגיעו אל הדרך ללימוד השלם. חשוב להתייחס אליהם בצורה ראויה וטובה, להבין לליבם ולעזור להם להתמודד עם הקשיים שיש להם.
חז"ל ברוב גאונותם ידעו לחלק לנו את הכיתה ההטרוגנית ל-4 קבוצות מרכזיות, ולהסביר לנו שכל קבוצה צריכה את ההתייחסות האישית המיוחדת. כאשר נדע להתייחס לכל ילד באופן המתאים לו ועל פי היכולות שלו, יש לנו סיכוי להצליח לספר כראוי את סיפור יציאת מצרים.
כשהורים או מורים מנסים ללמד ילד בדרכים שאינם מתאימים לו הם חוטאים כלפיו, ולא יצליחו לספר לו את הסיפור באופן המתאים והטוב.
ישנה תזכורת להורים לפני תחילת סיפורי יציאת מצרים, התבוננו היטב מי הם ילדיכם, כדי שתצליחו לספר להם את סיפור יציאת מצרים באופן השלם ביותר
שנזכה לספר לילדנו את סיפור יציאת מצרים על פי הכלים שיש להם, ומתוך כך נזכה לבנים עובדי ה' ויראי אלוקים.
^ 1.אמנם בירושלמי (פסחים פ"י הלכה ד) במקום "תם" כתוב "טיפש", אך עדיין זה לא מיישב את הקושיה, מדוע ברשימה נמצאים "רשע" ו"שאינו יודע לשאול".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















