ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מתקן הדחה אוטומטי

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים שו"ת "במראה הבזק" Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

איר תשע"ב

מתקן הדחה אוטומטי


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל

פראג, צ'כיה Prague, Czech Republic
ניסן, ה'תשנ"ו

תזוזה ממקום "שירותים", בעל מתקן-הדחה הפועל באמצעות תא פוטו-אלקטרי, בשבת

שאלה
אדם שמצא עצמו עומד ליד מתקן שרותים שיש לו מתקן הדחה אוטומטי המופעל על ידי קרן פוטו-אלקטרית עם עזיבת המקום, מה יעשה האם חייב להשאר במקומו עד מוצאי שבת?


תשובה
אדם שנקלע1 למצב המתואר בשאלתך, כלומר שאינו יכול לזוז מבלי להפעיל2 מערכת חשמלית3, רשאי לצאת ממקומו4,
ועדיף שיעשה זאת בשינוי5.
_____________________________________________________________

1 אם בעמדו שם, האדם משמש כמסך בין האור לבין התא הפוטו-אלקטרי, ובעוזבו את המקום נסגר המעגל, הרי שזו פעולה בידיים, כמו שכתב ב"שמירת שבת כהלכתה" (ח"א פכ"ג סעיף נג), דמה לי הפעלה ע"י לחיצת כפתור ומה לי ע"י הסרת מסך שבין האור לתא הפוטו-אלקטרי.
2 הרבה דנו בפוסקים באיסור הנעשה בסגירת מעגל חשמלי. רבים אסרו משום מוליד, כמו בשו"ת "בית יצחק" (יו"ד ח"ב) "דע"י סגירת זרם עלאלקטרי נולד כח עלאלקטרי וזה אסור בשבות כמו בסחופא כסא אשיראי (נותן ריח בבגדים) דאמרינן בביצה כג ע"א דאסור משום מוליד ריח". לדעתם אין כאן איסור דאורייתא אלא איסור דרבנן, כדברי רש"י שם בגמ' ד"ה דקמוליד, וכן דעת רוב האחרונים. ה"חזון איש" חידש שיש בזה איסור תורה של בונה. וכך הוא כותב (חאו"ח סי' נ אות ט): "ועוד יש בזה משום תיקון מנא כיון שמעמידו על תכונתו לזרום את זרם החשמל בתמידות וקרוב הדבר שזה בונה מן התורה כעושה כלי... תיקון צורה (החשמל) להגשם (החוטים) ונעשה ע"י זה שימוש, ודאי חשיב בונה". אמנם רבו החולקים עליו, כמו בשו"ת "מנחת שלמה" המאריך בזה (שם סי' יא) ובשו"ת "יביע אומר" (ח"ג או"ח סי' כג אות ז). למעשה נמשך אחריהם בעל שו"ת "מנחת יצחק" (ח"ד סי' קכב) הפוסק שבמקום צער מותר להגיד לנכרי להפעיל מאוורר משום שהפעלת מאוורר היא איסור דרבנן, ושבות דשבות מותר משום צער, וכן פסק ה"שמירת שבת כהלכתה" (ח"א פי"ג סעיף לד). מרן הגר"ש ישראלי אסר סגירת מעגל חשמלי מן התורה משום מכה בפטיש. דעתו הובאה ב"במראה הבזק" (ח"ב עמ' 39 הערה 2. וכן מוזכר בחוות בנימין כרך א' עמ' רט"ו אמנם להלכה למעשה עיין גם תחומין ח' עמ' 48. כדי להבין קצת יותר אפשר להביא את דברי המנחת שלמה סי' ט עמ' עא' (אע"פ שהוא עצמו חוזר מסברא זאת בהמשך) "... כיון שמבלעדי הזרם אין למכונה שום סגולה של מכונה לכן אפשר שע"י חיבור עם הזרם חשיב כמתקן להיותו ראוי למילוי תפקיד ידוע ונמצא שלפ"ז אפשר דחשיב כמכה בפטיש".
3 משאלתך מובן שאין שם משום הדלקת מנורה, שאם כן יהיה כאן לרוב הפוסקים איסור תורה של הבערה כמו האחיעזר ח"ג סי' ס. ואע"פ כן הובא בשם הגרש"ז אוירבך ב"מוריה" (גליון י-יב עמ' עח) שהתיר אפילו במקום שנדלקת נורה עם חוט להט, עי"ש.
4 מכיוון שהאדם אינו רוצה להפעיל את המערכת, אלא רק רוצה לצאת מן המקום, הרי הפעלת המערכת היא "פסיק רישיה דלא ניחא ליה" (שבת דף קג ע"א, ועיין תוס' ד"ה לא צריכא המביאים מקרה של פס"ר דלא ניחא ליה מסוכה לג ע"ב, שמותר אדם ללקט ביו"ט ענבי-הדס מן הבד לצורך אכילה, אף-על-פי שעל-ידי זה הוא גם מכשיר אותו למצוה, והוא מתקן מנא - מכיוון שיש לו הדס כשר אחר. משמע שאפילו כאשר רק לא איכפת לו שהמלאכה נעשית, הרי זה נחשב ל"לא ניחא ליה".
ולכן, מכיוון שלרוב הדעות בפס"ר דלא ניחא ליה אין כאן אלא איסור דרבנן, מותר לו לאדם לצאת ממקומו, כמו שנראה מסופו של התוס' הנ"ל.ועיין בשו"ת "יביע אומר" (ח"ב או"ח סי' כז אות א) המביא הרבה פוסקים שדעתם כך. ואפילו לדעת רמ"א (או"ח סי' שלז ס"ב לפי פירושו של ה"מגן אברהם" שם סק"ה) שנשאר עדיין איסור דרבנן, מכל מקום יש להתיר לו לצאת משום צער ומשום כבוד הבריות, כמו שאמרו בכתובות (דף ס ע"א) "דבמקום צערה לא גזרו". ואפילו לדעת הפוסקים שיש כאן איסור תורה, מכל מקום, אם נעשה בפסיק רישיה דלא ניחא ליה, אין זה אלא איסור מדרבנן, כמו שכתבו התוס' (שבת קג ע"א ד"ה לא צריכא), ולכן יש להתיר משום צער, כנ"ל. ועוד. במקום הצורך יש לסמוך על דעת ה"ערוך" המובא שם בתוס', דאיסור תורה שנעשה בפסיק רישיה דלא ניחא ליה, מותר לגמרי. כן כתב בעל ס' "ילקוט יוסף (שבת ח"ג עמ' סא) השו"ע מאוד החשיב את דעת ה"ערוך" בסי' שכ סעיף יח, וכן הוא במבוא לס' "שמירת שבת כהלכתה" (עמ' ז הערה מא).
- ואף לדעת הגר"ש ישראלי שיש כאן משום איסור תורה של מכה בפטיש, יש להתיר לגמרי כשהפעולה נעשית בפסיק רישיה דלא ניחא ליה על-פי סברת "מגיד משנה" (הל' שבת פ"י הי"ז) דעיקר מלאכת מכה בפטיש הוא בכוונה של גמר המלאכה, וכשחסירה כוונה כזאת (כגון במקרה שלנו שהאיסור נעשה בפסיק רישיה), אין כאן מלאכה כלל, ומותר לגמרי.
5 משום שדרך השימוש במכשירים אלה הוא עם כל הגוף, דרך הליכתו (ספר "תורת היולדת" עמ' קס).


בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,

הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il

בית המדרש החדש נמצא בתהליכי בנייה סופיים,
בוא ותתחדש אתנו בגירסת הנסיון!



אל תציג לי הודעה זאת שוב