ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
פעם אחת שאלו בנו – 'אבא, מפני מה אתה עושה כן? אם צריך אתה לסוכר, תן אותו בפיך. ואם אינך צריך לו, למה אתה מחזיקו בידך?'
לאחר שגמר רבי שלמה לשתות, נתן את הסוכר לבנו ואמר" 'טעם אותו'. לקח הבן את הסוכר ושם בפיו, ולהפתעתו הרבה, בסוכר לא הייתה שום מתיקות.
לימים, כשהיה הבן מספר את הסיפור, אמר – " מי שהכול כאחד לו, יכול לטעום טעם בידו כמו בלשונו".
דרכו של עולם, שגופינו חומרי הוא. החומריות מוגבלת היא, לפיכך כדי לחוש עניין חומרי, חשים אנו אותו במקום מיוחד בגופינו, שהתייחד לחוש זה- פה (טעם), אוזן (שמיעה), עין (ראיה) ואף (ריח).
אולם, אדם רוחני, שזיכך את גופו הגשמי, הרי שגופו יכול לחוש את כל החושים בכל מקום בגוף. (ואל יהיו הדברים תמוהים בעיניכם, כי גם כיום אנשים העוסקים בדמיון מודרך מדברים על היכולת לחוש חושים שונים במקומות שונים ומפתיעים).
למדרגה זו, זכו ישראל במעמד הר סיני, שהרי נאמר עליהם – 'רואים את הקולות', ולאחת משיטות התנאים זכו לכך, שהיו – "רואים את הנשמע ושומעים את הנראה". גופם הגשמי התעלה והזדכך והוסרו אצלם המחיצות בין החושים הגשמיים השונים.
ואכן, הגמרא מדברת על שינויים גופניים שנעשו בגופם של בני ישראל בעקבות מעמד הר סיני. בחטא אדם הראשון, כשגופו של האדם התעבה בחומריותו, הרי שהוטלה בו זוהמת הנחש, ואילו ישראל שעמדו במעמד הר סיני "פסקה זוהמתן". והגמרא מציינת שם הבדלים פיזיולוגיים בין גופם של בני ישראל לגופם של אומות העולם.
אולם בחטא העגל שב הגוף הישראלי ונפגם. ואכן מי שמתבונן בפרשתנו בהבדל בין הלוחות הראשונים שניתנו לנו לפני החטא, ללוחות האחרונים שניתנו לאחר החטא, יגלה שירידת מדרגתנו העיקרית אינה הירידה ברוח, אלא בכך שהפסדנו את המדרגה הרוחנית של גופינו החומרי.
הדברים ממש מפורשים בתורה. על הלוחות הראשונים נאמר – "והלוחות, מעשה אלוקים המה, והמכתב, מכתב אלוקים הוא – חרות על הלוחות". כלומר, גם הכתב המציין את התוכן הרוחני שבלוחות היה מעשה ה', וגם הלוחות עצמם – האבנים, המייצגים את הצד החומרי בלוחות היו מעשי ה'.
לעומתם, על הלוחות השניות נצטווה משה – "פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים, וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים...". הכתב, הצד הרוחני, היה מעשי ה' גם בלוחות השניים. אך האבן של הלוחות, הצד החומרי, היה מעשי ידי משה.
בכך נעוץ עניין נוסף. כולנו יודעים שלפני חטא אדם הראשון, היה ביכולת האדם לאכול מעץ החיים ולחיות לנצח. והדברים מובנים, הרוחניות היא אין סופית, לכן אם גופו היה נשאר רוחני, היה בכוחו לחיות לנצח. אולם משחטא האדם, נשארה רק נשמתו נצחית ואילו גופו הפך למוגבל. והנה, בגמרא (ע"ז ה) מופיעה שיטת ריש לקיש, שבעקבות מעמד הר סיני היינו אמורים לחיות לנצח, ורק בגלל חטא העגל הפסדנו זאת.
אך לעתיד לבוא, כשיתוקן העולם ויגאל, ישוב הגוף למדרגתו הרוחנית ויחיה חיי נצח!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












