ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
בספר ויקרא יש לא רק תוכן אחר אלא גם נימה שונה. הוא פחות אישי מספרי בראשית ושמות והוא מתרכז בפרטים ובהיבטים הלכתיים של היהדות, במקום ביריעה הרחבה של החוויה היהודית הלאומית. בדרך זו התורה מלמדת אותנו שהיהדות היא אמונה מקיפה, גם ציבורית וגם פרטית בטבעה ובמצוותיה, כללית ופרטנית גם יחד.
זאת תפיסה שלא פשוט לעם היהודי להתמודד איתה, תפיסה שדורשת מאתנו למצוא איזון הולם בין שני הצדדים האלה. אנחנו רואים בכל דברי נביאי ישראל שהעם וגם הכוהנים שמים דגש מופרז על האופי הציבורי של המצוות. הם שמים דגש גם על עבודת הקורבנות בבית המקדש על חשבון תשומת הלב שצריך להקדיש למצוות האישיות והחברתיות.
בדברי הנבואה של ישעיהו וירמיהו אנחנו רואים הוקעה וגינוי להישענות על עבודת המקדש הציבורית, על הקורבנות והמנחות של בני ישראל ושל הכהנים, כמשהו שמבטיח את חסד האל ואת ישועת העם. התעלמות מהפן האישי בעבודת הקודש, אי קיום המצוות הפרטיות לפרטיהן, היעדר קשר רגשי עם הקב"ה וחוסר רגישות כלפי הזולת שיכולה לבוא רק מהפן האישי של היהדות - כל אלה הובילו לחורבן המקדש, גם כאשר קורבנות הציבור בבית המקדש היו גדולים ונדיבים.
כשהעם היהודי יצא לגלות, והפולחן הציבורי בבית המקדש לא היה אפשרי עוד, רוב התוכן של ספר ויקרא איבד את הרלוונטיות לחיים היהודיים, לכאורה. הדת היהודית והקיום הלאומי שלנו היו תלויים כמעט אך ורק בקיום המצוות האישיות ובלימוד התורה.
בהיעדר ארץ ובסיס כוח שלטוני חילוני, פנו היהודים פנימה כדי להתחבר להיסטוריה ולבורא. כל עניין ההגדרות של טומאה וטהרה התנוון בלימוד ובחיים היהודיים, ובית המקדש על כל הדרו הפך לנקודה מרוחקת בזיכרון מעורפל של הלאומיות היהודית.
במובן מסויים, האופי הציבורי של ספר ויקרא התפוגג והפך לזיכרון היסטורי בלבד בעקבות הגלות המרה שנמשכה אלפי שנים. אך בימינו העם היהודי השתקם בדרך נס והשיב לו את כוחו הלאומי ואת מולדתו העתיקה. הוויכוח על הרלוונטיות של ספר ויקרא חזר לקדמת הבמה.
בית המקדש הפך שוב לכוח חי בחיים היהודיים ובלימוד התורה, בייחוד בישיבות מסוימות שמקדישות את עצמן ללימוד חוקי המקדש ומצוותיו. זה קורה אף שבאופן מעשי אין, לפי שעה, בית מקדש שעומד על הר המוריה. ועם זאת, ספר ויקרא מדבר אלינו עכשיו באופן שלא דיבר כבר מאות שנים. הבה נתמקד בהבנת תוכנו ובספיגת רוחו לתוכנו פנימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
