בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • אורות התשובה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

רחל בת אהרון

ב' אב תשע"ג

פרק י"ב ז'-ח'

אפשר לראות את החיים כניטראליים - לא טובים ולא רעים, ורק האדם מעצב אותם לטובה או לרעה. הרב קוק מלמדנו שלא כן הדבר. החיים שלנו נבראו בהתאם לטוב האלוהי, בו הם צריכים לדבוק. לכן, כשאנו חוטאים אנו פוגעים בחיים הטבעיים שלנו, ותפקיד התשובה להחזיר את חיינו למצבם התקין.

undefined

בשביל הנשמה

ב' אב תשע"ג
3 דק' קריאה
התשובה מחזירה למקור
ז. הַתְּשׁוּבָה קָדְמָה לָעוֹלָם•*, הַמּוּסָר מַקִּיף אֶת הַכֹּל. הָעֵרֶךְ הָעֶלְיוֹן הַמֻּחְלָט מִתְפַּלֵּשׁ הוּא בְּכָל עַנְפֵי עֲנָפִים•. הַמַּעֲשֶׂה הַמִּסְתַּעֵף•, שֶׁאֵינוֹ מְכֻוָּן לְשָׁרְשׁוֹ, חוֹזֵר לִמְקוֹרוֹ בְּעִלּוּי הָרָצוֹן•.
המוסר מופיע בכל ההויה
ח. הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹנָה בָּאָה מִדְּחִיפָה פְּנִימִית•*, הַיּוֹצֵאת מִדְּחִיפָה חִיצוֹנִית• עֶלְיוֹנָה. כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, הַחָמְרִי וְהָרוּחָנִי•, מֻשָּׂג הוּא בְּצוּרָתוֹ הָאַחְדוּתִית•. הַמּוּסָר, הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, הוּא הַמֶּרְכָּז הָרְצוֹנִי שֶׁל הַיֵּשׁ•. הַמֶּרְכָּז הַזֶּה בִּפְרָטִיּוּת הַחַיִּים מֻכְרָח לְהַתְאִים עִם כָּל הַמַּקִּיף•, עִם כָּל הַהֲוָיָה, בֵּין בִּתְכוּנָתוֹ הַפְּנִימִית, בֵּין בְּגִלּוּיָיו הַחִיצוֹנִים. עַל יְדֵי הַכָּרָה פְּנִימִית בְּמַעֲמַקֵּי הַלֵּב מֵהַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב• נוֹדָע חֵלֶק רָשׁוּם• מֵהַמּוּסָר, הַמּוּפָע בְּכָל הַהֲוָיָה, בְּצוּרָה אִידֵאָלִית מַמָּשִׁית חַיָּה בַּמְּצִיאוּת. וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה מִתְגַּלָּה הִיא בְּאוֹר קְדֻשָּׁה, לְכָל קִבּוּץ• לְפִי עֶרְכּוֹ*, וּלְיִשְׂרָאֵל בְּצוּרָתוֹ הַמְסֻיָּמָה מְאֹד, הַהַתְאָמָה הַמּוּסָרִית בְּכָל הִתְגַּלֻּיּוֹתֶיהָ•. וְהָאִישִׁיּוּת, הַמּוֹצְאָה בְּאָרְחוֹת חַיֶּיהָ וּתְכוּנוֹת רוּחָהּ פְּגָמִים וְאִי–הַרְמוֹנְיָה לְגַבֵּי הַכֹּל הַמֻּחְלָט•, הַפְּנִימִי וְהַמְגֻלֶּה, הִיא מִצְטַעֶרֶת צַעַר אֵין גְּבוּל וּמִשְׁתַּדֶּלֶת לָשׁוּב לִמְקוֹר הַחַיִּים וְהַיֵּשׁוּת. מִתְחָרֶטֶת הִיא עַל תְּעִיּוֹתֶיהָ, וְשָׁבָה בְּלֵב נוֹהֵם וּבְשִׂמְחַת הַצָּלָה. "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶךָ, כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי".

___________________________

הַתְּשׁוּבָה קָדְמָה לָעוֹלָם - התשובה משמשת כיסוד לעולם ומגמתו. הָעֵרֶךְ הָעֶלְיוֹן הַמֻּחְלָט וכו' - התשובה היא מיסודות העולם, והשפעתה חודרת בכל הבריאה. הַמִּסְתַּעֵף - המתפשט למרחק בסטייה מן השורש [הערת הרב צבי יהודה קוק]. בְּעִלּוּי הָרָצוֹן - התיקון יתרחש כאשר יתוקן הרצון שגרם לחטא. דְּחִיפָה פְּנִימִית - התעוררות שבאה מעומק הנפש. הַיּוֹצֵאת מִדְּחִיפָה חִיצוֹנִית - מקורה מדחיפה שמחוץ לנפש. כָּל הָעוֹלָם וכו' - מתפיסה אחדותית זו נובעת התשובה. בְּצוּרָתוֹ הָאַחְדוּתִית - כמערכת אחת בעלת כיוון ומגמה. הַמֶּרְכָּז הָרְצוֹנִי שֶׁל הַיֵּשׁ - הרצון הוא המניע את כל המציאות. מֻכְרָח לְהַתְאִים עִם כָּל הַמַּקִּיף - אדם שתפיסתו אחדותית, מרגיש הכרח להתאים עצמו לאותה אחדות ששוררת במציאות. עַל יְדֵי וכו' - בדרכים אלו האדם יכול לדעת את חוקי המוסר ולהתנהג על פיהם. חֵלֶק רָשׁוּם - חלק ניכר. לְכָל קִבּוּץ - לכל אומה או קבוצת אנשים. הִתְגַּלֻּיּוֹתֶיהָ - ביטוייה, דרך ההתנהגות המוסרית. לְגַבֵּי הַכֹּל הַמֻּחְלָט - ביחס למציאות כולה בכל רבדיה.

ביאורים
פעמים רבות מוצא האדם את נפשו במצוקה, וכשהוא מתבונן לעומק הוא מגלה שמצוקה זו נובעת מפגמים שבו. מדוע גורם לו הדבר לצער ולאי נוחות?
במרכזה של כל מציאות, מצוי ה'טוב'. בני אדם, שהם חלק מהמציאות הזו, צריכים להיות מותאמים לטוב הזה ולהתחבר אליו. דרך התורה, יכול האדם לקדש את עצמו ולהתחבר, לפי טבעו הטוב, לטוב המצוי במציאות. (אפשר לומר שבמרכז המציאות קיים 'רצון טוב', אולם יש לרצון זה השפעה מחייבת רק על צדדים מסויימים באדם שבהם רצון זה קים בפועל, ואילו בחלק האחר, ישנה בחירה חופשית לאדם האם להיות מותאם לאותו רצון או לא)
לכן, כאשר קיים חוסר התאמה עם הטוב הזה, האדם מרגיש לעתים בנפשו צער גדול מאוד, שהרי הוא אינו יכול להתחבר לאותה השלֵמות. במצב זה, צריך האדם להתחרט ולשוב בשמחה למקור חייו, למקום שבו הטוב המוחלט, וכך יחבר בין הרצון הטוב הקיים במרכזה של המציאות, לבין הרצון ה'בחירי' שלו.
אולם כל אדם ששב למקום מסוים, ערכה של שיבה זו שייך לעתיד בלבד, ואינו מתקשר לעברו של האדם שנותר לכאורה מלוכלך. אולם כיוון שהתשובה מצויה ביסוד היסודות, עד שהיא חלק מיצירת העולם והיא קיימת עוד טרם קיום העולם - האדם מקדש ומעלה את רצונו, והוא זוכה לקשר הכול, לתקן ולרומם את המעידות שהיו. ניתן לומר שכיוון שהתשובה אינה רק כלי שקיים בעולם, אלא היא חלק מהיסודות שיצרו את העולם, יש בה כח ליצור מציאות, 'לעצב' מחדש את המציאות הקיימת, ואת החטא שכבר נעשה.

הרחבות
*התשובה קדמה לעולם
מקור הדברים לכך נמצא בגמרא [פסחים נד, א] שֶמּוֹנָה שבעה דברים שקדמו לעולם ואחד מהם הוא התשובה. הגמרא הביאה מקור לכך מפסוקים בתהילים [צ, ב-ג]: "בטרם הרים יולדו... תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם".
*הרצון להיות שייך
הַתְּשׁוּבָה הָעֶלְיוֹנָה בָּאָה מִדְּחִיפָה פְּנִימִית. תיאור חי של הדחיפה הפנימית ראינו לעיל [פרק ב]: "...והלא באמת הכל הוא טוב וישר, ואיך אפשר להיות קרוע מן הכל, פרור משונה, מופרד כאבק דק שכלֹא נחשב".
*השפעת התורה על הגויים
וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה מִתְגַּלָּה הִיא בְּאוֹר קְדֻשָּׁה, לְכָל קִבּוּץ לְפִי עֶרְכּוֹ. "מנין שאפילו עובד כוכבים (כלומר גוי) ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול? תלמוד לומר: "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" [ויקרא יח, ה] 'כהנים לוים וישראלים' לא נאמר אלא 'האדם'" [עבודה זרה ג, א]. מדברי הגמרא אנו למדים שיש לתורה השפעה חיובית גם על גויים. הרב קוק מוסיף שהקשר של הגויים לתורה הוא לפי מה שמתאים להם. ואכן כך פירשו התוספות [שם ד"ה 'שאפילו'] את דברי הגמרא, שמדובר בגוי שעוסק בתורת שבע מצוות בני נח, שזה מה שמתאים לגויים.

שאלות לדיון
א. איך יתכן שהתשובה קדמה לעולם, והרי לא הייתה אז מציאות של חטא?
ב. מהו היחס בין בחירה חופשית, לדחיפות רוחניות חיצוניות שהאדם מקבל מלמעלה?

להצלחת רחל בת אהרון

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il