ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בְּמִרְיֵי• כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ, וּבִידִיעַת הַחֵלֶק אֲשֶׁר בּוֹ, אוֹ לוֹ, יִמָּצְאוּ הַמַּעֲלוֹת וְהַפְּחִיתֻיּוֹת
חלקי הנפש שבהם המרי והמשמעות
דַּע, כִּי הַמֶּרִי וְהַמִּשְׁמַעַת הַתּוֹרִיִּים• אָמְנָם יִמָּצְאוּ לִשְׁנֵי חֲלָקִים מֵחֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ, וְהֵם הַחֵלֶק הַמַּרְגִּישׁ וְהַחֵלֶק הַמִּתְעוֹרֵר לְבַדָּם, וּבִשְׁנֵי אֵלּוּ הַחֲלָקִים יִהְיוּ כֹּל הָעֲבֵרוֹת וְהַמִּצְווֹת. אֲבָל הַחֵלֶק הַזָּן וְהַחֵלֶק הַמְדַמֶּה - אֵין מִשְׁמַעַת בָּהֶם וְלֹא מֶרִי, הוֹאִיל וְאֵין לַדַּעַת וְלַבְּחִירָה בִּשְׁנֵיהֶם מַעֲשֶׂה כְּלָל, וְלֹא יוּכַל הָאָדָם לְבַטֵּל פְּעֻלָּתָם, אוֹ לְהַגְבִּילָם בְּפֹעַל מָה. הֲלֹא תִּרְאֶה כִּי שְׁנֵי אֵלּוּ הַחֲלָקִים, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַזָּן וְהַמְדַמֶּה, יִפְעֲלוּ בְּעֵת הַשֵּׁנָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ. אָמְנָם הַחֵלֶק הַשִּׂכְלִי - יֵשׁ בּוֹ מְבוּכָה, אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בְּזֶה הַכֹּחַ גַּם כֵּן מִשְׁמַעַת וָמֶרִי, לְפִי אֱמוּנַת דֵּעָה בְּטֵלָה• אוֹ אֱמוּנַת דֵּעָה אֲמִתִּית. אֲבָל אֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, שֶׁיֵּאָמֵר עָלָיו בִּסְתָם שֵׁם מַעֲשֵׂה מִצְוָה אוֹ עֲבֵרָה, וּלְפִיכָך אָמַרְתִּי לְמַעְלָה שֶׁבִּשְׁנֵי הַחֲלָקִים הָהֵם יִמָּצְאוּ הָעֲבֵרוֹת וְהַמִּצְווֹת.
מעלות ופחיתויות
אָמְנָם הַמַּעֲלוֹת, הֲרֵי הֵן שְׁנֵי מִינִים: מַעֲלוֹת מִדּוֹת, וּמַעֲלוֹת שִׂכְלִיּוֹת. וּכְנֶגְדָּן שְׁנֵי מִינֵי הַפְּחִיתֻיּוֹת.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
22 - פרק א' חלק ב
23 - פרק ב'
24 - פרק ג'
טען עוד
אָמְנָם הַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת, הֲרֵי הֵן יִמָּצְאוּ לַחֵלֶק הַשִּׂכְלִי. מֵהֶן - הַחָכְמָה, וְהִיא יְדִיעַת הַסִּבּוֹת הָרְחוֹקוֹת וְהַקְּרוֹבוֹת, אַחַר יְדִיעַת מְצִיאוּת הַדָּבָר אֲשֶׁר יֵחָקְרוּ סִבּוֹתָיו. וְהַשֵּׂכֶל, וּמִמֶּנּוּ הַשֵּׂכֶל הָעִיּוּנִי, וְהוּא אֲשֶׁר יֻשַּׂג לָנוּ בַּטֶּבַע, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַמֻּשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת•, וּמִמֶּנּוּ שֵׂכֶל נִקְנֶה•. וְאֵין זֶה מְקוֹמוֹ. וּמֵהֶן - הַחֲרִיפוּת וְטוּב הַהֲבָנָה, וְהוּא טוּב תְּפִישַׂת הַדָּבָר בִּמְהִירוּת בְּלֹא זְמָן, אוֹ בִּזְמָן קָצָר מְאֹד. וּפְחִיתֻיּוֹת זֶה הַכֹּחַ - הֵפֶך אֵלּוּ, אוֹ שֶׁכְּנֶגְדָּם.
מעלות המידות
וְאָמְנָם מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת, הֲרֵי הֵן יִמָּצְאוּ לַחֵלֶק הַמִּתְעוֹרֵר לְבַדּוֹ, וְהַחֵלֶק הַמַּרְגִּישׁ בְּזֶה הָעִנְיָן אֵינוֹ אֶלָּא שַׁמָּשׁ• לַחֵלֶק הַמִּתְעוֹרֵר. וּמַעֲלוֹת זֶה הַחֵלֶק רַבּוֹת מְאֹד, כַּזְּהִירוּת, וְהָעַיִן הַיָּפָה, וְהַצֶּדֶק, וְהַסַּבְלָנוּת, וְהָעֲנָוָה, וְהַהִסְתַּפְּקוּת, וְהַגְּבוּרָה, וְהַנֶּאֱמָנוּת וְזוּלָתָן. וּפְחִיתֻיּוֹת זֶה הַחֵלֶק הוּא הַחִסּוּר בָּאֵלֶּה אוֹ הַיִּתּוּר בָּהֶן.
אין מעלה בזן ובמדמה
אֲבָל הַחֵלֶק הַזָּן וְהַמְדַמֶּה - לֹא יֵאָמֵר בּוֹ לֹא מַעֲלָה וְלֹא פְּחִיתוּת, וְאָמְנָם יֵאָמֵר שֶׁהוּא מִתְנַהֵל כְּתִקְנוֹ אוֹ שֶׁלֹּא כְּתִקְנוֹ. כְּמוֹ שֶׁיֵּאָמֵר שֶׁפְּלוֹנִי עִכּוּלוֹ טוֹב, אוֹ בָּטַל עִכּוּלוֹ, אוֹ נִפְסַד, אוֹ נִפְסַד דִּמְיוֹנוֹ, אוֹ הוּא מִתְנַהֵל כְּתִקְנוֹ, וְאֵין בְּכֹל זֶה לֹא מַעֲלָה וְלֹא פְּחִיתוּת. וְזֶה מַה שֶּׁרָצִינוּ לְכָלְלוֹ בְּזֶה הַפֶּרֶק.
___________________________________
בְּמִרְיֵי – בחטאי. הַמֶּרִי וְהַמִּשְׁמַעַת הַתּוֹרִיִּים – עבירות וקיום מצוות. אֱמוּנַת דֵּעָה בְּטֵלָה – מחשבת כפירה. הַמֻּשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת – הבנת השכל בלא לימוד ופיתוח של דרכי ההיסק וההיגיון. שֵׂכֶל נִקְנֶה – פיתוח השכל שנרכש באמצעות הלימוד. שַׁמָּשׁ – כלי עזר.
ביאורים
השלב הראשון שלמדנו בבניין הנפש בדרך לחסידות הוא האחריות האישית. השלב הנוסף הוא הבחירה החופשית . הבחירה החופשית היא "עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצווה" [הלכות תשובה ה, ג], היא הבסיס המוסרי לתביעה שלנו מהאדם להיות טוב. אם האדם כפוף ומוכרח - אין מקום לשכר ועונש ולתורה כולה. בפרקנו הרמב"ם דן בשאלה באילו כוחות מחלקי הנפש יש בחירה חופשית. האדם אחראי על הפעלתו הנכונה והראויה של הכוח שיש בו בחירה חופשית.
בחלקים הטבעיים אין לאדם כוח בחירה. החלק הזן פועל גם ללא בחירתו של האדם. למשל, המעיים פועלות את פעולת עיכול האוכל ללא יכולת של האדם לשנות את פעולתם. גם החלק המדמה , זוכר אירועים שהתרחשו ומרכיב מהם דמיונות חדשים ללא בחירתו של האדם.
לעומת זאת, יש כוח בחירה בחמשת החושים. אני יכול לבחור אם לראות או לשמוע את הדבר השלילי או לחסום את עיניי ואוזניי.
גם בחלק המתעורר ישנה בחירה חופשית. אני יכול לשלוט על הרגשות שלי. ציווי התורה "ואהבת לרעך כמוך" או "לא תחמוד" מגלה שהרגשות הם בשליטתנו, שאם לא כן לא שייך היה לצוות על כך. איך אנו יכולים להשפיע על הרגשות? הרגשות מושפעים מתפיסת עולם. אם האדם החליט בשכלו שדבר מסוים או טוב- הוא יחוש כלפיו רגשות חיוביים. וכן להפך. למשל, אם אני חושב שאדם מסוים הוא מושחת - יתעורר בתוכי רגש של סלידה כלפיו. לעומת זאת אם אני אלמד כמה ה' מטיב לכל - אתמלא באהבה גדולה וביראת שמים. כדי שרגשות האדם יהיו מכוונים לפי מה שהתורה מדריכה הוא צריך ללמוד בשכלו על אותם דברים ולפתח תפיסת עולם ביחס אליהם. בדרך זו ממילא הררגשות יצופו ויעלו בדרך הראויה.
גם בחלק השכלי יש בחירה. השכל אינו כלי אובייקטיבי לגמרי. שהרי אם כן, היינו יכולים להכריע את כל המחלוקות בעולם וכולם היו חושבים אותו דבר. יש לשכל הנחות יסוד ששונות מאדם לאדם. לכן יכול להיות גאון שהוא מוסרי וצדיק, ומאידך יתכן גם חכם להרע ששכלו משועבד להרס. אדם מחויב לבחור בגישה בסיסית מוסרית לפני הניתוח השכלי. האדם צריך להפעיל את שכלו על פי קנה מידה מוסרי.
הרחבות
האמנם אין בחירה בכוח המדמה?
אֲבָל הַחֵלֶק הַזָּן וְהַחֵלֶק הַמְדַמֶּה - אֵין מִשְׁמַעַת בָּהֶם וְלֹא מֶרִי. היעב"ץ בפירושו מוכיח, שגם בכוח המדמה ישנה בחירה בניגוד לדעת הרמב"ם, על פי דברי הגמרא שאומרת ש"שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה" [עבודה זרה כ.]. אם כן רואים שיש לאדם אפשרות לשלוט על כוח הדמיון שלו. אכן, בלשון הרמב"ם בעניין זה כלול תירוץ לקושיה זו, ולשונו היא שאסור לאדם "להביא עצמו לידי הרהור" [הלכות איסורי ביאה כא, יט], כלומר שההרהור עצמו הוא תוצאה טבעית שלא ניתנת לשליטה, והמצווה היא להימנע מהסיבה שגורמת אותו.
מהי המבוכה לגבי הכוח השכלי, וכיצד הכריע בה הרמב"ם?
אָמְנָם הַחֵלֶק הַשִּׂכְלִי - יֵשׁ בּוֹ מְבוּכָה. השכל עובד לפי כללים קבועים, להגיון יש חוקיות משלו. לכן מסתבר שאין בחירה בכוח זה. אולם הכוח השכלי הוא לא עצמאי כמו שזה נראה. יתכנו הנחות יסוד ידועות מראש, שהשכל כבר משועבד אליהם ולכל היותר בא לאשש אותן. למשל, מקור האמונה הוא במסורת הקודמת לחכמה . הבחירה נתונה לאדם, האם ישתמש בשכלו כדי להוכיח אמונת אמת, או אמונה בטלה. ("שיתברר אצלנו בפעל מה שידענו מנביאי האלהים במדע", אמונות ודעות , הקדמה; כוזרי א, סה).
מהי שלימות האדם?
אָמְנָם הַמַּעֲלוֹת, הֲרֵי הֵן שְׁנֵי מִינִים: מַעֲלוֹת מִדּוֹת, וּמַעֲלוֹת שִׂכְלִיּוֹת. על פי שני סוגי המעלות שפירט כאן הרמב"ם, בשכל ובמידות, הוא מנסח את השלימות האנושית: "שהתכלית בעולמינו זה... הוא איש מלומד בעל מדות טובות . וכאשר נקנו למי שהוא מהמין האנושי המדע והמעשה... אדם שהוא במצב זה הוא המטרה" [רמב"ם, הקדמה למשנה].
שאלות לדיון
במה שייכת בחירה ביחס לכוח הדמיון? כיצד האדם יכול לשלוט על כוח הדמיון שלו?
האם שייכת פסיקה והכרעה בתחום האמונה כמו בתחום ההלכה הנגלית? האם אפשר לכפות דעה בתחומי הדעת והאמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
