- שבת ומועדים
- התבוננות אמונית
הקדוש ברוך הוא מצווה את משה להזהיר את בני ישראל על שמירת השבת, ואומר: "את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני ה' מקדשכם" 1 . בציווי, מדגיש הקדוש ברוך הוא שבשבת יש אות פנימי, סודי, המקשר בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא.
האות המיוחד הקיים בשבת, המקשר בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא ומודיע את קדושת עם ישראל הוא אות הנשמה היתירה הניתנת במתנה לכל אדם מישראל עם כניסתה של שבת, וניטלת ממנו עם יציאתה. הנשמה, אינה דבר מוחשי ומורגש, אולם אנשים שרמת חייהם היא רמה נשמתית, יכולים להרגיש את מתנת הנשמה היתירה שבשבת.
ידוע שישנן מדרגות חיים שונות: נפש; רוח; נשמה וכדו'. בישראל, ישנם אנשים המוכשרים, מי יותר ומי פחות להרגיש את חיי הנשמה. אנשים אלו הם הזוכים להרגיש את הנשמה היתירה שניתנת להם בשבת. על כן, זהו אות פנימי, סודי בין הקדוש ברוך הוא לישראל, אות המעיד לא רק על קדושת השבת אלא גם על קדושתם של ישראל. לא רק השבת נקראה "קודש" אלא גם ישראל נקראו "קודש", כמאמר הכתוב: "קודש ישראל לה', ראשית תבואתה" 2 .
אמנם, בשבת קיים גם אות בין הקדוש ברוך הוא לכלל העולם, אות מפורסם, שמתגלה על ידי עם ישראל, אך הוא שייך לכל האומות: "...אות היא לעולם כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש" 3 . השבת מעידה גם על בריאת העולם כולו, בידי הקדוש ברוך הוא.
ה'אור החיים' הקדוש מבאר 4 , שמן האמור בתורה: " אך את שבתותי תשמורו" 5 , למדו חז"ל שהמילה "אך" למעט באה, שיש מצבים שבהם אין אנו מצווים לשמור את השבת. מצבים אלו הם מצבים שבהם קיים פקוח נפש המצריך חילול שבת לשם הצלת אדם מישראל. יסודה של הלכה זו הוא בהודעה האלוקית ש"קדושת נפש ישראל גדולה מקדושת השבת" 6 . זאת משום שעם-ישראל הוא הכלי שדרכו מתקיים רצון ה' בעולם, והוא הדרך לגילו כבוד ה' בו. גדולה קדושת אדם מישראל מקדושת השבת, משום שללא ישראל אין כל משמעות למצוות ומוטב לחלל שבת אחת על אדם מישראל, על מנת שיקיים שבתות הרבה 7 .
חטא העגל
חז"ל לימדו 8 שלא חטא דוד המלך בחטא בת שבע אלא על מנת להורות דרך תשובה ליחיד, ולא חטאו בני ישראל בחטא העגל, אלא על מנת להורות דרך תשובה לציבור. משמעות הדברים היא, שאת אותה הסייעתא דשמיא הנדרשת לכל אדם על מנת שיוכל להתגבר על יצרו, שבלעדיה "יצרו מתגבר עליו בכל יום" 9 .
חטא העגל הוא החטא הציבורי החמור ביותר שניתן לתאר. זהו חטא של בגידה בקדוש ברוך הוא, חטא המתבצע בזמן המקודש ביותר בחייו הלאומיים של עם ישראל. אחר שעם ישראל יצא ממצרים באותות ומופתים, עד ש"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי" 10 , אחר ההתעלות אל מעמד הר סיני, באה הבגידה הנוראה בקדוש ברוך הוא, בגידה המתוארת על ידי חז"ל כבגידתה של כלה, המזנה תחת חופתה 11 .
אמנם, פרשנים רבים מבקשים למעט מעצמת החטא, כפי שעושה רבנו יהודה הלוי בספר הכוזרי 12 ואחרים 13 , אך עדיין, אחר כל ההסברים חטא העגל נותר חטא נורא, חטאו של ציבור גדול שהניח למיעוט שבו להביאו לבגידה בקדוש ברוך הוא.
אולם יכולים אנו לומר שזהו חטא נורא, רק אם תוך כדי דיבור נכיר בכך שיש לחטא תפקיד. אין אנו מקבלים את העובדה שציבור גדול שזכה להתעלות למדרגות רוחניות כה גבוהות כדור יוצאי מצריים יניח לאספסוף קולני ומועט להשפילו ממדרגתו. לכן, אנו מכירים בכך שהחטא עצמו הוא חלק מתכנית אלוקית ברורה, ויש לו ייעוד חשוב - ללמד דרך תשובה לציבור.
חז"ל לימדו 14 שהתשובה קדמה לעולם. בדברים אלה ביקשו חכמינו ללמד שהתשובה אינה מהלך טבעי, האדם השב בתשובה נדרש לגבור על טבעו ולשוב אל בוראו בלב שלם. לכן, יכולים אנו ללמוד דרך תשובה רק מאנשים מיוחדים, ראשוניים, הקשורים למקור האלוקי יותר מאחרים, ולכן תשובתם תהיה אות וסמל לבאים אחריהם.
דור יוצאי מצרים היה דור דעה, דור שזכה להכיר את ההנהגה האלוקית במכות מצריים, בקריעת ים-סוף, ובמעמד הר-סיני. זהו הדור הראשון של עם ישראל, עם שהוא "ראשית תבואתה" של הקדוש ברוך הוא, ולכן, על דור זה מוטל התפקיד ללמד דרך תשובה לציבור. דוד המלך הוא המלך הראשון לשלשלת המלכות הקבועה המקיימת את ברכת יעקב ש"לא יסור שבט מיהודה" 15 . מהיותו כזה, נגזר עליו שיהיה זה שמלמד דרך תשובה ליחיד.
הנפילה שבחטא העגל אינה נפילה אמיתית, אין בה ממש, זוהי תוצאה של בלבול, רוח שטות שנכנסה בעם 16 מכוחה של חוסר סבלנות לחכות למשה רבנו. חכמינו ז"ל מתארים שכאשר בא משה רבנו לפני הקדוש ברוך הוא ללמד זכות על ישראל, הוא פתח ואמר:
"רבון העולם עשו לך סיוע ואתה כועס עליהם? העגל הזה שעשו יהיה מסייעך! אתה מזריח את החמה והוא הלבנה, אתה הכוכבים והוא המזלות, אתה מוריד את הטל והוא משיב רוחות, אתה מוריד גשמים והוא מגדל צמחים, אמר הקדוש ברוך הוא: משה! אף אתה טועה כמותם? והלא אין בו ממש! אמר לו: אם כן, למה אתה כועס על בניך? הוי 'למה ה' יחרה אפך בעמך'" 17 .
ובמקום אחר 18 , מדמים חכמינו ז"ל את חטא העגל לחטאה של אשת איש המשחקת עם סריס. כלומר, העגל אין בו ממש, כוחותיו אינם כוחות, ולכן אין הקדוש ברוך הוא צריך לכעוס על עם ישראל. המלחמה בעבודה-זרה היא מלחמה בדמיון של כוחות שכביכול יכולים "להחליף" את הקדוש ברוך הוא, כפי שהרב זצ"ל מאריך לבאר באורות האמונה.
גם בדורנו, כשרואים אנו את כל הסבוכים, התהיות, והנפילות הרוחניות שדורנו מצוי בהן, בטוחים אנו שישנה דרך תשובה, ושכל הנפילות הן דמיוניות ודרך התשובה קלה ובטוחה היא.
עניין נוסף שיש לעמוד עליו בהקשר של חטא העגל והתשובה על חטא זה, קשור בתהליך הפסיכולוגי העובר על נפשו של החוטא. לעיתים קרובות, כאשר האדם חוטא, מצוי בנפילה רוחנית, נפשו מתמלאת ייאוש, הוא מרגיש בקרבו הרגשת חולשה רוחנית והוא אומר לעצמו: "כיצד אשא פניי לפני בוראי בעבודת ה', בלימוד תורה ובתפילה, אחר שנתלכלכתי כל-כך בחטא?". בעקבות הרגשה זו, מחפש החוטא עיסוקים שונים שאינם בגדר עבודת ה', הוא מבקש להתרחק קמעה מן החטא בטרם ישוב לעבודת בוראו.
מהלך פסיכולוגי זה עטוף בהרגשת מוסר כליות, החוטא מרגיש כי מידת האמת שבו, היא שאינה מניחה לו לעשות שקר בנפשו ולעבוד את בוראו, בעודו מלוכלך בחטאו. אולם עלינו להכיר בכך שזהו סיבוך מסוכן של החטא, סיבוך שעלול להביא בעקבותיו נפילות נוספות על החוטא. הגישה הבריאה והנכונה חייבת להיות שאחר הנפילה, צריכה מייד לבוא עלייה רוחנית. ההימנעות מעבודת ה', אין בכוחה לטהר את החוטא מחטאו, וכי מי שאכל שום ישוב ויאכל שום?! 19 יש להכיר בכך שהדרך להיטהרות מן החטא היא דווקא באמצעות לימוד התורה, ועבודת התפילה, שהן מקווה מטהר לחוטאים. לכן, מייד אחר החטא, צריך האדם לקום מנפילתו, להסיר ייאוש מלבו, ולשוב אל בוראו בשמחה.
לימוד זה, יכולים אנו ללמוד מחטאם של ישראל בחטא העגל. אחר חטא העגל, מכריז הקדוש ברוך הוא: "הנה מלאכי ילך לפניך... כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה עורף אתה..." 20 . כשהעם שומע דברים אלו הוא מתמלא בושה על החטא הנורא שחטא, ומרגיש שאכן, גרם החטא לריחוקו מהקדוש ברוך הוא. העם מרגיש שהקדוש ברוך הוא אינו חפץ בו עוד, ובעקבות כך: "וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו" 21 . העם מרגיש מרוחק מהקדוש ברוך הוא ואינו מרגיש עוד זכאי לשאת את אותם כתרים שניתנו לכל אחד מישראל בעת שאמרו "נעשה ונשמע" 22 .
נשים לב: הקדוש ברוך הוא לא ציוה עדיין את בני ישראל להוריד את עדיים, אלא שהעם, מאחר שהרגיש מרוחק מהקדוש ברוך הוא נמנע מלשאת את אותם כתרי כבוד שניתנו לו במעמד הר סיני. אמנם, עקב אי רצונו של העם לשאת עדיים אלו, בא הציווי האלוקי: "ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך" 23 .
הווה אומר: מאחר שהעם הרחיק עצמו מן הקדוש ברוך הוא כשהרגיש בושה על חטא העגל, אף הקדוש ברוך הוא הרחיק עצמו מן העם, וציוה עליו להוריד את עדיו מעליו. נמצא שלמעשה החוטא, הוא הקובע את מצבו הרוחני אחר החטא, והוא הקובע את דינו. לכן, מסתבר שאילו לא היו ישראל נמנעים מלשאת את כתריהם מייד אחר חטא העגל, לא היה הקדוש ברוך הוא דורש מהם להסיר מראשיהם את הכתרים. אך כיון שהעם לא השכיל לקום מייד מן הנפילה, הוא איבד את הכתרים, והמשיך את מהלך נפילתו הרוחנית.
^ 1 שמות ל"א, י"ג.
^ 2 ירמיהו ב, ג.
^ 3 שמות ל"א, י"ז.
^ 4 אור החיים, שם, י"ג.
^ 5 שמות שם.
^ 6 לשון ה'אור החיים' שם.
^ 7 יומא, פ"ה ע"ב.
^ 8 סנהדרין ק??
^ 9 ע"פ סוכה, נ"ב ע"ב.
^ 10 ילקוט שמעוני, בשלח, רמז רמ"ד.
^ 11 ראה: במדבר רבה, כ, כ"ד.
^ 12 כוזרי, מאמר ראשון, צ"ז (אבן שמואל).
^ 13 ראה: אבן עזרא, שמות ל"ב, א; בית הלוי עה"ת, שם.
^ 14 ראה: בראשית רבה, א, ד.
^ 15 בראשית מ"ט, י.
^ 16 ראה סוטה, ג ע"א.
^ 17 שמות רבה, מ"ג, ו.
^ 18 שם, שם, ז.
^ 19 ע"פ ברכות, נ"א ע"א.
^ 20 שמות ל"ג, ג.
^ 21 שם, שם, ד.
^ 22 ראה שבת, פ"ח ע"א.
^ 23 שמות שם, שם, ה.
^ 2 ירמיהו ב, ג.
^ 3 שמות ל"א, י"ז.
^ 4 אור החיים, שם, י"ג.
^ 5 שמות שם.
^ 6 לשון ה'אור החיים' שם.
^ 7 יומא, פ"ה ע"ב.
^ 8 סנהדרין ק??
^ 9 ע"פ סוכה, נ"ב ע"ב.
^ 10 ילקוט שמעוני, בשלח, רמז רמ"ד.
^ 11 ראה: במדבר רבה, כ, כ"ד.
^ 12 כוזרי, מאמר ראשון, צ"ז (אבן שמואל).
^ 13 ראה: אבן עזרא, שמות ל"ב, א; בית הלוי עה"ת, שם.
^ 14 ראה: בראשית רבה, א, ד.
^ 15 בראשית מ"ט, י.
^ 16 ראה סוטה, ג ע"א.
^ 17 שמות רבה, מ"ג, ו.
^ 18 שם, שם, ז.
^ 19 ע"פ ברכות, נ"א ע"א.
^ 20 שמות ל"ג, ג.
^ 21 שם, שם, ד.
^ 22 ראה שבת, פ"ח ע"א.
^ 23 שמות שם, שם, ה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (10)
שיעור מס' 74
י"ט אייר תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (6)
שיעור מס' 117
כ"ב תמוז תשפ"ג
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95
כ"ב סיון תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק י"ח (9)
שיעור מס' 73
י"ח אייר תשפ"ג
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
בדיקת קורונה בשבת
משמעות המילים והדיבור שלנו
סודה של ברכה
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
האם מותר לפנות למקובלים?
איך עושים קידוש?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד