ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(נג: במשנה – נה. 1-)
תקיעות בחצוצרה במקדש
א. צורת הספירה – תקיעה תרועה תקיעה
A. הדעות -
משנתנו – נחשב 3
"ובהקביל את הקהל תתקעו ולא תריעו" – כיוון שאפשר לפצל ביניהן – הן שתי מצוות.
ור"י – תקיעה זו אינה של מצווה (אלא סימן בעלמא) וא"א ללמוד ממנה (ורבנן – זה מצווה).
ר"י – נחשב 1.
"ותקעתם תרועה" = מכאן שתקיעה ותרועה הן ביחד.
ורבנן – "ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות.. תרועה יתקעו למסעיהם" – ללמד שצריך תמיד תקיעה תרועה תקיעה.
B. נפק"מ – האם יכול להפסיק בין התקיעות –
רי"ח – אפילו אחת כל שעה – ודאי כרבנן,
רב כהנא – "אין בין תקיעה לתרועה ולא כלום" – ודאי כר"י
(עקרונית יכולנו לומר שיש גם אפשרות ביניים שתסתדר עם שתי הדעות, אך אלה הדעות באמוראים).
(נד. 4+ עד שליש)
ב. מספר התקיעות –
א. משנה + ביאור הגמרא
יום רגיל – 21 (3 בפתיחת השערים, 9 + 9 בתמידים)
מוספים – עוד 9
ניסוך המים בחול המועד סוכות – 12 (כפי שראינו במשניות במה., מח. נא:) – 3 ליד השער העליון, 3 בעזרה, 3 כשחזרו לשער המים, ועוד 3 –
המשנה נא: (הגמרא כאן - שיטת ראב"י ) – כשהלכו לכיוון השילוח במדרגה העשירית.
טעם – כיון שתקע ליד שער ניקנור, אין טעם בעוד תקיעה באמצע המדרגות.
משנתנו והמשנה במה. – כשחזרו מהשילוח וזקפו את הערבה לצד המזבח.
טעם – כיון שתוקע בחזרה מהשילוח בשער, אין עוד טעם בתקיעה אחרי בערבה.
ובערב שבת – 6
סה"כ – מקסימום 48.
(דילוג נד. שליש עליון עד נד: 9+)
ב . קשה על המשנה – הרי יש מקרים של יותר מ48!
ערב פסח בשבת – 21 רגיל, 9 שבת, 21 (ר"י) או 27 (רבנן) של שחיטת הפסח, יוצא 51 או 57.
תשובה – לא נכתב כי לא קורה כל שנה.
קשה - והרי גם ערב שבת בחג לא קורה כל שנה (אם החג יותא בשבת עצמה).
תשובה – זה לא קורה, כי מעברים את אלול, כדי שיו"כ לא יצא ביום ראשון.
קשה - והרי יש שני דיונים על יו"כ שחל במוצ"ש -
- משנה שבת קיג. - האם חלבי שבת קרבים ביו"כ (רי"ש כן, ר"ע לא).
- ברייתא – האם עושים הבדלה בין שבת ליו"כ? (רי"ש – כן, ר"ע – לא).
תשובה – שם זה לפי אחרים, שסוברים שמספר ימי השנה קבוע, ולא מעברים חודשים לצרכים שונים.
(נד. שליש עליון)
ג. שיטת רב אחא בר חנינא – תקעו 9 על כל מוסף
A. המקור
כך הבין בברייתא – "הכל לפי המוספין תוקעים",
והמקור של הברייתא - במדבר י, ח – "וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת", והרי מספיק לומר "ובני אהרן בחצוצרות" שהרי נאמר לפני כן יתקעו (גירסת הריטב"א), אלא בא לרבות תקיעות על כל מוסף.
קושיות:
1) ממשנתנו - לפי זה יש עוד דוגמא של 48, למה זה לא הוזכר – ר"ה שחל בשבת
(21 רגיל, 27 – שלושה מוספין – שבת ר"ח ור"ה).
תשובה – המשנה לא הביאה את כל הדוגמאות, אלא שיירה, והעדיפה לדבר על סוכות כדי להביא את שיטת ראב"י שלא תקעו במדרגה העשירית.
איזה עוד מקרה המשנה שיירה? ערב פסח
- 1.לרבנן ערב פסח
(21 רגיל + 27 בשחיטת הפסח (היו 3 כתות, ובכל כת לקח זמן של 3 פעמים הלל, ובתחילת כל הלל תקעו 3).
- 2.לר"י - ערב פסח בערב שבת – לר"י הפסדנו 6, אך הרווחנו 6 של ערב שבת.
(לר"י הכת האחרונה עשתה רק סבב אחד (ואז במקום 27 יש רק 21 (27-6)).
2) לפי זה יוצא שיש יותר מ48 –
שבת חול המועד – 51 (21 רגיל, 12 המים, 18 שני המוספים).
תשובה – זה לא 51, כי:
- ר' זירא - אין את ה3 הראשונות של פתיחת השערים (ואז יוצא 48).
דחיית רבא –
- תוקעים את ה-3 גם בשבת! (המשנה אמרה "בכל יום...21").
- גם אם לא, זה יוצא 48, ולמה המשנה לא הביאה דוגמא זו במקום ערב שבת, שהרי כך היינו לומדים את החידוש של רב אחא בר חנינא!
- רבא – אין את ה12 של מילוי המים (רש"י – כי לא ממלאים בשבת).
- רבינא - שמאריכים בשיר ובתקיעות, עד שסיימו להקטיר את הנכסים.
- רבנן דקיסרי - שמרבים במספר התוקעים.
(דילוג נד: 9+ עד 7-)
3) ברייתא שבר"ח בשבת – "שיר של ר"ח דוחה שיר של שבת" (וממילא תוקעים רק 9)
תשובת רב ספרא – הכוונה רק שהקדימו את של ר"ח (אפילו שאינו תדיר),
כסימן, שידעו שר"ח נקבע ביום ה30.
ואפילו שהיה סימן נוסף – ששמו את האיברים בחלק העליון של הכבש (בניגוד לאיברי התמיד והמוסף ששמו בחלק התחתון).
(נה. 3+)
4) ברייתא מפורשת שלא תוקעים לכל מוסף,
שהרי כתוב –במדבר י, י – "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם".
אביי – "חודשיכם" – הוקשו כל ראשי החודשים זה לזה, גם אם חל בשבת.
רב אשי – "ראשי" – ראש השנה (שני ימים) ובכל זאת "חדשכם" כתיב (יחיד).
תיובתא.
5) ברייתא שלא שרים על כל מוסף (וממילא גם לא תוקעים) –
הברייתא מתארת מה השיר של כל יום, ואילו בשבת אומרים רק את השיר של שבת, וזה דוחה את שארה שירים יום אחד קדימה.
תיובתא.
C. והרי רב אחא הביא ברייתא?
תשובה – רב אחא לא הבין נכון את הברייתא,
לשון הברייתא -"הכל לפי המוספין תוקעים",
והכוונה –
(נה. 4-)
אגב
ד. סדר הזכרת קרבנות היום בחו"ל
ביום הראשון של חול המועד אומרים – "ובחמישה עשר" (אפילו שזה ספק יום הראשון של חוה"מ, לא רוצים לזלזל בקדושת יו"ט ראשון).
שאר הימים –
| טו | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | |
| אביי | ובחמישה עשר | ובחמישה עשר | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 8 |
| רבא | ובחמישה עשר | ובחמישה עשר | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 8 | 8 |

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

כיצד מתחזקים באהבת ישראל?

הלכות שטיפת כלים בשבת

אנחנו קודש למענך

איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

אנחנו בצד של החזקים!

איך מותר להכין קפה בשבת?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















