בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • מבוא למשנת הראי"ה
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עליזה רוחמה ע"ה בת ר' יעקב מרדכי הי"ו.

עם ישראל
אֵין לְהַגְדִּיר* אֶת מַהוּתָהּ שֶׁל כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל* בִּגְבוּלִים מְיֻחָדִים* וּבִתְאָרִים מֻגְבָּלִים. מהות כנסת ישראל-כוללת כל
כּוֹלֶלֶת הִיא אֶת הַכֹּל*, וְהַכֹּל מְיֻסָּד עַל כְּלוֹת נַפְשָׁהּ* לֵאלֹהִים, עַל הַרְגָּשָׁתָהּ אֶת הַמֶּתֶק וְאֶת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן* בְּכָל עֹמֶק נִשְׁמָתָהּ, בְּכָל יִפְעַת* תַּעֲנוּגָיו.
וְהַתְּשׁוּקָה לְהָאֱלֹהוּת בְּהִתְלַהֲבוּת נֶפֶשׁ אֲמִתִּית, מִתְגַּלָּה הִיא בְּכָל פִּנּוֹתֶיהָ, מִתְגַּלָּה בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת, מִתְגַּלָּה בְּמוּסָר וּמִדּוֹת, מִתְגַּלָּה בְּהִתְעַלּוּת נַפְשִׁית, בְּשִׁירָה פְּנִימִית, בִּקְדֻשַּׁת הַחַיִּים, בְּצִמָּאוֹן אֵין חֵקֶר*, "כָּלְתָה נַפְשִׁי – לְאֵל חַיָּי" (תהלים פד, ג; שם מב, ט), מִתְגַּלָּה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ תְּדִירִית, בִּנְשִׂיאַת עֹל גָּלוּת מֵאַהֲבָה, רַק* שֶׁלּא לִזְנֹחַ אֶת סֵדֶר הַחַיִּים, הַמַּעֲשִׂיִּים וְהָרוּחָנִיִּים, שֶׁהָאוֹרָה הָאֱלֹהִית מִתְדַּבֶּקֶת עַל-יָדָם בְּקִרְבָּהּ. גְּבוּרַת-רַעַם* זוֹ הִיא הַמְּבִיאָה לָהּ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים אֶת הַיְשׁוּעָה הַמֻּחְלֶטֶת.
וּמְזָרֵה יִשְׂרָאֵל* יְקַבְּצֶנּוּ וּשְׁמָרוֹ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ.
(אורות ישראל א, ג)
___________________________________

אֵין לְהַגְדִּיר – לא ניתן להגדיר, לפי שכל הגדרה מצמצמת ומקטינה את קומתם של ישראל. כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל – כללות נשמות עם ישראל לדורותיו. בִּגְבוּלִים מְיֻחָדִים – בהגדרות מסוימות. הַכֹּל – כל היש, הבריאה כולה היא בשביל ישראל (רש"י בראשית א, א). כְּלוֹת נַפְשָׁהּ – דבקות עצומה ועליונה. הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן – הנעימות שבקירבת אלוהים. יִפְעַת – יופי, הדר. אֵין חֵקֶר – אין סופי. רַק – ובלבד, העיקר. גְּבוּרַת-רַעַם – גבורה אדירה. וּמְזָרֵה יִשְׂרָאֵל – הקב"ה שפיזר את ישראל בגלות.


הקדמה
בחירת ישראל היא יסוד מרכזי עליו עומדים רבים מן הציוויים המופיעים בתורה. יסוד זה נזכר גם בדברי הנביאים לדורותיהם וכן בדברי חז"ל. משמעותה של בחירה זו דורשת לימוד ובירור מעמיקים המובאים להלן בדברי הרב. העיקרון הראשון שיתברר הוא היחס בין כלל לפרט – ישראל איננו רק סך הפרטים שקיימים בכל דור אלא ישות רוחנית המהווה שורש וגרעין לכל פרטים אלה. משמעות יסוד זה, שמופיע גם בדברי המקובלים, הוא שכשם שיש נשמה ליחיד, כך גם ישנה נשמה לעם ישראל לדורותיו והיא המכונה "כנסת ישראל". זיהוי השורש מסייע לעמוד על תכונות מרכזיות המאפיינות ישות רוחנית זאת, למשל: כלליות – תכונת ישראל היא להכיל גוונים שונים הקיימים במין האנושי. היחס בין סגולת ישראל לבין הבחירה של פרטי האומה. לגלות את נקודת סגולה זו מהווה גם סוגיה חשובה בהבנת ייחודו של עם ישראל. מסוגיה זו מסתעפת גם אהבת ישראל – היחס המיוחד ליחידים הנובע מזיהוי השורש הלאומי הישראלי המאפיין אותם. בנקודה זו, מתאפיין גם ההבדל בין ישראל והעמים בהם מתגלה נקודת הייחוד דווקא ביחיד ולא באומה בכללותה. מתוך הבנת עקרונות אלה נעמוד על הגרעין הייחודי המאפיין את ישראל והוא – השאיפה המוסרית; הרצון להיטיב, שהוא עצמו ביטוי של הרצון האלוהי וקשר הדבקות המיוחד עם הבורא, הפועם בלב האומה.
ביאורים
כל עם מאופיין בתכונה ייחודית שקיימת בו באופן בולט על פני אומות אחרות. יסוד זה מוזכר כבר בגמרא המתייחסת לתכונות אופי של כמה אומות. כך למשל, משבח רבן גמליאל את האומה הפרסית על צניעותה [ברכות ח:]. אף בימינו נוכל להבחין בתכונות שונות בקרב העמים. למשל השוויצרים מדויקים, הערביים מכניסי אורחים ועוד.
אם כך הוא הדבר בין כל האומות, באיזו תכונה מיוחדת אפשר לאפיין ולהגדיר את עם ישראל? הרב עונה תשובה מפתיעה. אי אפשר להגדיר את עם ישראל באמצעות תכונה מסויימת. כל הגדרה שכזו תהיה חלקית, קטנה ותיצור תמונה מסולפת של דמות העם הזה. עם ישראל כולל בתוכו את כל התכונות הטובות של האנושות. אין אף מידה טובה או גוון של סגנון חיים השואף לטוב, שאינו קיים בעם ישראל.
הסיבה לכך היא שמהותו של עם ישראל היא כלות הנפש לאלוהים . עומק נפשם של ישראל מלא ברצון מתמיד לפגוש את אלוהים. ואלוהים אינו נמצא אי שם בשמים אלא מתגלה בחיים, בכל הטוב והיופי, בכל המידות הטובות והנאצלות הקיימות בעולם. לכן עם ישראל חי חיים השואפים בכל עת לפגוש את טוב ה' המתגלה במציאות. חיים כאלו הם חיים שעוסקים בכל היפה והעדין שקיים בעולמנו ולכן מלאים במתיקות ועונג. זו הסיבה לכך שיש בעם ישראל את כל המידות הטובות הקיימות באנושות כולה.
היכן ניתן לראות את התשוקה הפנימית הזאת מתגלה? אם נתבונן על ההסטוריה של האומה ועל היצירות שאותם יצרה, נוכל לראותה נחשפת. אנו רואים מסירות נפש על מצוות ה' ולימוד תורתו. אנו פוגשים יצירות מופת שהינחו את העולם כולו במוסר ובעקרונות צדק. אנו פוגשים בגילויי נבואה ורוח הקודש. אנו פוגשים ברצון מתמיד לחיות חיי משמעות ורצון לתיקון העולם ובחוסר רצון להתנתק מעולם, כפי שאנו פוגשים בנצרות, מכיוון שהמפגש עם אלוהים הוא דרך עולמו. תופעות אלו לא מופיעות בדור אחד או שניים אלא במהלך הדורות כולם.
השאיפה המתמדת הזו תוביל בסופו של דבר את עם ישראל לגאולה שלמה. התשוקה המתמדת לאלוהים שומרת עלינו להישאר הצאן של הקב"ה ולא להיטמע בין העמים. ויום מן הימים, הקב"ה, הרועה הגדול, יקבץ אותנו חזרה.

שאלות לדיון
"אֵין לְהַגְדִּיר אֶת מַהוּתָהּ שֶׁל כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל" – אלו יתרונות וחסרונות קיימים בהגדרת מושגים?
"נְשִׂיאַת עֹל גָּלוּת מֵאַהֲבָה". האם אנו צריכים לאהוב את הגלות?
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il