ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
כְּשֵׁם שֶׁכֹּחַ-הַצּוֹמֵחַ* אֶחָד הוּא וּמִתְגַּלֶּה בָּאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וּבָאֵזוֹב אֲשֶׁר בַּקִּיר, אֶלָּא שֶׁבָּרִאשׁוֹן הוּא בָּא בְּצוּרָה עֲשִׁירָה וּמְרֻבָּה וּבַשֵּׁנִי בְּצוּרָה עֲנִיָּה וּמְעוּטָה, כֵּן אוֹר הַנִּיצוֹץ הָאֱלֹהִי בָּא בַּגְּבוֹהָה שֶׁבַּדָּתוֹת וֶאֱמוּנוֹת בְּאֹפֶן עָשִׁיר וְדֶרֶךְ רוֹמֵמָה וּבַיְרוּדָה* שֶׁבָּהֶן בְּאֹפֶן מְטֻשְׁטָשׁ, בְּעֹנִי וְשִׁפְלוּת.
הָרִשְׁעָה וְהַבַּעֲרוּת* הָאֱנוֹשִׁית עִוְּתָה אֶת הַדְּרָכִים שֶׁל נְטִיַּת הָאָדָם הַכְּלָלִית, הַשּׁוֹאֶפֶת אֶל הַטּוֹב, אֶל הָאֱמֶת, אֶל הָאֹשֶׁר הָרוּחָנִי בְּמַעֲמַקֵּי מוּבָנוֹ*. אֲבָל גַּם בְּמַעֲמַקֵּי הַקְּלִפּוֹת* הַיּוֹתֵר גַּסּוֹת גָּנוּז וְחָבוּי הוּא אוֹתוֹ נִיצוֹץ הַטּוֹב, אוֹר ד', אוֹר הָאוֹרִים, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לָנוּ לְבַטְּאוֹ וְאֵינֶנּוּ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל שׁוּם מִבְטָא גַּם לֹא שֶׁל שׁוּם רַעְיוֹן.
וְהָעוֹלָם הוֹלֵךְ וּמִתְבַּסֵּם*, הַדֵּעָה הַיְשָׁרָה הוֹלֶכֶת וּמַרְחֶבֶת אֶת דַּרְכָּהּ, הַהִגָּיוֹן הַבָּרִיא וְהַנִּסְיוֹנוֹת* הָרַבִּים מְפַנִּים אֶת הַדֶּרֶךְ מֵהַמִּכְשׁוֹלוֹת, הַטְּעִיּוֹת הוֹלְכוֹת וּמִתְמַעֲטוֹת וְסִבּוּכֵי הַדִּמְיוֹן הַגַּס הוֹלְכִים וּמִתְפָּרְקִים.
נִשְׁאָר בְּחֻבּוֹ* בְּעֹצֶם תָּקְפּוֹ עֹז הָרוּחַ הַפְּנִימִי הַדּוֹחֵף אֶת נִיצוֹצֵי הַטּוֹב* לְהִגָּלוֹת, וְנִיצוֹצֵי הַטּוֹב, שֶׁהֵם זִיקֵי אוֹר אֱמֶת מִזֹּהַר אוֹר אֱלֹהִים אֱמֶת, מַתְחִילִים לְהִתְרָאוֹת מִתּוֹךְ חַגְוֵי* אֲרָצוֹת-מַאְפֵּלְיוֹת*.
עַל-כֵּן מַתְחִילִים לְהִתְנוֹצֵץ אַבְקֵי הָאֱמֶת וְהָאוֹר הַמְפֻזָּרִים בֵּין כָּל הָאֱמוּנוֹת הַשּׁוֹנוֹת•, שֶׁכֻּלָּן נוֹבְעוֹת מִמַּעְיַן הַחַי הַיָּחִיד, שֶׁעִקָּרוֹ וְשָׁרְשׁוֹ הוּא תָּמִיד אוֹר יִשְׂרָאֵל, הָאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה הָעוֹמֶדֶת עַל הַבָּסִיס הַיְחִידִי שֶׁמַּעֲמִידָהּ לָעַד וְשֶׁלָּעַד לֹא יִמְעַד.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
43 - סובלנות ישראל חלק א'
44 - סובלנות ישראל חלק ב'
45 - סובלנות ישראל חלק ג'
טען עוד
___________________________________
כֹּחַ-הַצּוֹמֵחַ – הכח המצמיח אשר נמצא בכל הצומח. יְרוּדָה – דת נמוכה. הַבַּעֲרוּת – חוסר דעת. בְּמַעֲמַקֵּי מוּבָנוֹ – במובנו העמוק. הַקְּלִפּוֹת – העטיפות, הדתות שיצרה האנושות על מנת למלא את הנטיה הרוחנית של האדם. מִתְבַּסֵּם – משתפר, מתעלה. הַנִּסְיוֹנוֹת – ניסיון החיים העולמי. בְּחֻבּוֹ – במקומו. נִיצוֹצֵי הַטּוֹב וכו' – נטית האדם לטוב ולרוחניות נובעת מאלוהים אשר יצרם בו. חַגְוֵי – נקיקים, סדקים. מַאְפֵּלְיוֹת – חשוכות מבחינה מוסרית-רוחנית.
ביאורים
ההסתכלות הכללית כפי שראינו הינה סבלנית וקנאית גם יחד, נוגעת בכל תחומי החיים. בפסקה זו הרב מברר את משמעותה בנושא היחס אל הדתות השונות בעולם. הסברים חברתיים, תרבותיים ואפילו כלכליים קיימים לקיומן של דתות שונות. הרב מברר ומעמיק בדבריו שהאמונה, ממש כמו כוח החיים מתגלה ברמות שונות ובדרגות בהירות שונות בקרב כל יצירי תבל. כשם שהארז והברוש צומחים – כך גם האזוב שעל הסלע צומח. אך בעוד אצל הארז והברוש כוח הצמיחה מביא אותם להיתמר ולעלות מעלה מעלה, אצל האזוב כוח זה מביא אותו רק להתקיים ולהישאר בגובה הקרקע. בשניהם כוח הצמיחה מתגלה, אך האיכויות של אותו כוח שונות לחלוטין. כך גם בני האדם: מעצם היותם יצירי כפיו של הבורא הם מאמינים, וכוח האמונה טבוע בהם ופועם בקרבם. כוח זה עשוי להתגלות בדרכים שונות ומשונות – מתפילה ברגע משבר, ועד עבודת אלילים הסוגדת לעץ ואבן. הכוח הוא אותו הכוח בדיוק, אלא שהוא מופיע ברמות בהירות שונות ובסגנונות שונים בקרב עמים רבים. ככל שמתקדמת ההיסטוריה – כך גם מתפתחת דעת בני האדם. סיבות שונות מביאות להתפתחות הזאת. ביניהן סיבה מרכזית מאד, והיא מקומה של אמונת ישראל והשפעתה בעולם. כיום, עולמנו נקי הרבה יותר מדמיונות שווא, אמונות תפלות ושאר שיגיונות בני אדם. כל אלה גורמים לאמונה להתברר ולהזדכך, להסיר את צללי הכזב ולחשוף את אור האמת. אמונת ישראל הבהירה והזכה מכל אמונות עמי תבל משפיעה באופן ישיר ועקיף לבירור זה. זוהי הכשרה אלוהית מיוחדת של העם הנבחר והתורה האלוהית שניתנה לו, היוצרים יחד אמונה בהירה ומבוררת. דווקא בכוחה של אמונת ישראל, ממנה יצאו גם שתי הדתות הגדולות, יש לברר את נקודות האמת שקיימות בכל אחת מהדתות וכך גם לברר ולזכך אותן מגורמי השקר והטעות שבהן. על ידי המבט הסובלני, המברר והבודק מתגלה גם גרעין האמת שקיים בכל דעה בעולם וקליפת השקר מתקלפת ומוסרת.
הרחבות
ערכה של מחלוקת
עַל-כֵּן מַתְחִילִים לְהִתְנוֹצֵץ אַבְקֵי הָאֱמֶת וְהָאוֹר הַמְפֻזָּרִים בֵּין כָּל הָאֱמוּנוֹת הַשּׁוֹנוֹת. היות ומתוך מגוון הדעות הקיים בעולם הולך ונחשף שמקורן בישראל – יש להבין מדוע ברא הקב"ה מלכתחילה אומות שונות ודעות שונות?
הרב קוק מסביר שלמחלוקת יש שני תפקידים:
א. על ידי שכל דעה קובעת מקום לעצמה, בלי להתייחס לדעות שונות ממנה, יש לה אפשרות להתפתח באופן עצמאי, בלי שדעה אחרת תגביל אותה או תצמצם את חשיבותה.
ב. המחלוקת גורמת לכל דעה להגדיר את עצמה ביחס לדעה האחרת, מה השונה ומה המשותף ביניהם.
לאחר שכל דעה התפתחה והבשילה בפני עצמה, מגיע השלב בו הדעות יתייחסו אחת לחברתה, עד כדי מציאת איזון, בו לכל אחת מהן יהיה מקום בתוך השקפת העולם הכוללת [אורות הקודש א עמ' טו].
"התנגשות הכוחות המחשביים כשהם נפגשים זה בזה במצב הניגוד (כשהם חולקים)... לא שלילה, כי-אם חיוב וכח חדש ונאזר בעֹז הם מולידים, אורח הגון שראוי לקבל פניו באורה וצהלה, בברכת שלום ואהבה" [אדר היקר עמ' יג].
שאלות לדיון
האם יש כאן מתן לגיטימציה לעבודה זרה ולדתות כמו הנצרות, האיסלאם והבודהיזם?
איזה ניצוץ של טוב אתה מוצא בעבודות אלילים כגון: עבודת המולך, עבודת הבעל, ועבודת בעל-פעור?
לזרע של קימא עבור יוחנן אוריאל בן לאה מרלן ורבקה ג'ואן בת ג'וסלין שמחה הי"ו
תורה מן השמים
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
