ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

עבודת ה' חלק כ"ה

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה חובת הלבבות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

כ"ח אב תשע"ד

עבודת ה' חלק כ"ה

כ"ח אב תשע"ד



נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

הגורם לכל החולאים
פֶּרֶק שְׁמִינִי
אָמְרָה הַנֶּפֶשׁ: הִתְעַסַּקְתָּ בִּרְפוּאָתִי, וְהֶעֱלֵיתָ אֲרוּכָתִי, וְהוֹכַחְתַּנִי, וְהִגְדַּלְתָּ וְהִשְׁקַפְתָּ בְּאוֹרְךָ עַל רְפוּאָתִי, וְגִלִּיתָ חֶשְׁכַת הָאִוֶּלֶת מֵעָלָי. אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר עָלַי עֲדַיִן מִמַּפְסִידֵי עֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים עִנְיָן אֶחָד, אִם תִּרְפָּאֵנִי מִמַּדְוֵהוּ וְתָסִיר מִמֶּנִּי דַאֲגָתוֹ, אֶנָּצֵל מִן הַגָּדוֹל שֶׁבַּמַּדְוִים, וְאֶהְיֶה קְרוֹבָה לִרְפוּאָה מִכָּל נְגָעָי.
אָמַר הַשֵּׂכֶל: וּמַה הוּא הָעִנְיָן שֶׁהוּא אֶצְלָךְ כַּאֲשֶׁר זָכַרְתְּ?
הכל בידי שמים
אָמְרָה הַנֶּפֶשׁ: מַה שֶּׁמָּצָאתִי בַסְּפָרִים מֵעִנְיַן הַהֶכְרֵחַ וְהַגְּזֵרָה וְהַמֶּמְשָׁלָה וְהַחֵפֶץ*, שֶׁהַכֹּל לֵאלֹהִים בְּכָל מַה שֶּׁבָּרָא מִקּוֹפֵא* וְצוֹמֵחַ וְחַי וּמְדַבֵּר*, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קלה, ו): "כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יְיָ עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ", וְאָמַר (שְׁמוּאֵל־א ב, ו): "יְיָ מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל, יְיָ מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם", וְאָמַר (אֵיכָה ג, לז): "מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי יְיָ לֹא צִוָּה*, מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב"*, וְאָמַר (יְשַׁעְיָה מה, ז): "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע", וְאָמַר (תְּהִלִּים קכז, א): "אִם יְיָ לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם יְיָ לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר", וְאָמַר (תְּהִלִּים קכז, ב): "שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא"*, וְהַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁדּוֹמֶה לָזֶה, מַה שֶּׁיּוֹרֶה כֻלּוֹ, כִּי הָאָדָם וּשְׁאָר הַחַיִּים הֱכִינָם הַבּוֹרֵא לְזִיּוּן* הָעוֹלָם הַזֶּה, וְאִם יְנִיעֵם*, יָנוּעוּ בִּרְשׁוּתוֹ וְכֹחוֹ וִיכָלְתּוֹ, וְאִם יְנִיחֵם, יָנוּחוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב לד, כט): "וְהוּא יַשְׁקִיט* וּמִי יַרְשִׁיעַ"*, וְאָמַר (תְּהִלִּים קד, כט): "תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תּוֹסֵף רוּחָם* יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן". וְכָל דִּבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים בְּכָל סֵפֶר מוֹדִים עַל הָעִנְיָן הַזֶּה מִבְּלִי מַחֲלֹקֶת בּוֹ.
בחירת האדם
וְנִמְצָא בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה מַה שֶּׁחוֹלֵק עָלָיו, מַה שֶּׁמּוֹרֶה כִּי הַמַּעֲשִׂים הַנִּרְאִים מִן הָאָדָם נְתוּנִים בִּרְשׁוּתוֹ, וְהוּא בּוֹחֵר בָּהֶם בְּחֶפְצוֹ, וְהֵם הוֹוִים בִּרְצוֹנוֹ וּבְחִירָתוֹ, וְעַל כֵּן הִתְחַיֵּב בִּגְמוּל וּבְעֹנֶשׁ עַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הָעֲבֵרָה, וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (דְּבָרִים ל, טו): "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע", וְאָמַר (דְּבָרִים ל, יט): "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים", וְאָמַר (מַלְאָכִי א, ט): "מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת", וְאָמַר (אִיּוֹב לד, יא): "כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ", וְאָמַר (מִשְׁלֵי יט, ג): "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ". וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּסִפְרֵנוּ מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת* וּמוּסָר מוֹרֶה עַל בֵּרוּר הָעִנְיָן הַזֶּה, וְכֵן מַה שֶּׁיֶּשׁ בּוֹ מִגְּמוּל הָעֲבוֹדָה וְעֹנֶשׁ הָעֲבֵרָה, הַכֹּל מוֹרֶה כִּי מַעֲשֵׂי הָאָדָם מֻנָּחִים אֵלָיו*, וְכִי כְּבוֹד הָאֱלֹהִים נָקִי מִטּוֹבָתוֹ וְרָעָתוֹ* וְצִדְקוֹתָיו וּמְעֻוּוֹתָיו.
וְהָעִנְיָן אֶצְלִי קָשֶׁה, וְהָפִיק* בֵּין שְׁנֵי הָעִנְיָנִים קָשֶׁה מְאֹד, וְאִם יֵשׁ רְפוּאָה לַמַּדְוֶה הַזֶּה, יִרְפָּאֵנִי הָאֵל מִמֶּנּוּ עַל יְדֶיךָ.
___________________________________
הַהֶכְרֵחַ וְהַגְּזֵרָה וְהַמֶּמְשָׁלָה וְהַחֵפֶץ – ה' שליט בכל הנעשה בעולם, והוא גוזר על המאורעות כפי רצונו. מִקּוֹפֵא – דומם. וּמְדַבֵּר – בני אדם. יְיָ לֹא צִוָּה – בתמיהה. לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב – בתמיהה. כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא – יתן ה' פרנסה למי שעוסק בתורה ומדיד ('ידידו') שינה מעיניו. לְזִיּוּן – למלא ולישב את העולם. יְנִיעֵם – מלשון תנועה. וְהוּא יַשְׁקִיט – ה' גוזר שינוח ויקוט. וּמִי יַרְשִׁיעַ – מי ביכולתו להניע. תּוֹסֵף רוּחָם – תאסוף את רוחם במיתתם. מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת – עצם הציווי מלמד שיש לאדם בחירה חופשית במעשיו. מֻנָּחִים אֵלָיו – מסורים לאדם עצמו. נָקִי מִטּוֹבָתוֹ וְרָעָתוֹ – ה' לא מכריח וקובע את מעשי האדם הטובים והרעים. וְהָפִיק – למצוא ישוב לסתירה.

ביאורים
היום נתעסק בשאלת יסוד באמונה, שהיא הבסיס לעבודת ה': שאלת מקומה של הבחירה.
שאלה זו יסודית עד כדי כך, שהנפש קוראת לו "הגדול שבמדוים".
מצד אחד, מפורש בתורה עניין בריאת ה' את העולם, והשגחת ה' המתמדת על כל מה שקורה. אין שום כוח שיכול לפעול מעצמו, את הכל הקב"ה ברא, מקיים ומנהיג, והוא קובע וגוזר כל מה שיקרה עם כל יצור בעולם. השם "אלוהים" פירושו שהקב"ה הוא בעל הכוחות כולם [שולחן ערוך אורח חיים ה, א], ואין שום כוח בעולם חוץ ממנו. עניין זה הוא עקרוני כל כך, כי אין סופיותו של הקב"ה, כמו שאנו אומרים: "בלי ראשית בלי תכלית" [מתוך הפיוט אדון עולם], מכריח את ההבנה הזאת שאין שום כוח מבלעדיו, כי אם יש כוח כזה - זה מוכיח שיש כביכול מוגבלות לבורא, שלא הכל ביכולתו.
אם כך, הפסוקים המדברים על שכר ועונש אינם מובנים. איך שייך שיהיה אדם צדיק ויהיה אדם רשע? הרי הכל מוכתב מלמעלה, והצדיק הוא כזה כי בשמיים עשו אותו כזה, והרשע מרשיע כי כך נגזר עליו, ואיך אפשר לתת שכר לצדיק ועונש לרשע?
אך הבחירה היא דבר הכרחי. היא תכלית הבריאה. הקב"ה ברא אותנו כדי שנידבק בדרכיו, שנבחר בטוב ועל ידי כך נזכה לטוב ה'.
ואם נאמר שהכל באמת בידי שמיים חוץ מבחירתו של האדם, כמו שאכן חז"ל אמרו: "הכל בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים" [ברכות לג, ב], אם כן יש כוח בבריאה שהוא כביכול אינו בשליטת הקב"ה, וזה כבר אמרנו שלא ייתכן.
הרחבות
•כיצד מבררים עניינים עמוקים באמונה
יִרְפָּאֵנִי הָאֵל מִמֶּנּוּ עַל יְדֶיךָ. רבנו בחיי עוסק בשאלת הידיעה והבחירה, וכפי העולה מדבריו עניין זה מטריד את מנוחתה של 'הנפש', והיא מחפשת מענה אצל 'השכל'. כדרכו של רבנו בחיי נהגו ראשונים רבים, שביקשו מענה פילוסופי לשאלה זו. לעומת זאת הרב קוק מסביר שבדרך שכזו לא ניתן להגיע להשגה שלימה של מורכבות ההנהגה האלוהית. תפיסתו של השכל באלוהות היא חיצונית וגסה, ומשום כך הוא אינו יכול להשיג את האופן שבו החוקים האלוהיים משתלבים אלו עם אלו. השכל מסוגל להשיג את ההכרח שבידיעה ואת ההכרח שבבחירה, אך אינו מסוגל להשיג את השילוב ביניהם: "הפילוסופיא שהשיגה את החוק המוסרי הכללי של העולם וזהו כל יסוד ידיעת האלוהות אצלה, לא יכלה לבוא עד העומק הפרטי, איך כל האיכות והכמות המוסרית שבנפש האדם היא מופיעה מהחוק העליון הזה... וחופש הרצון והבחירה וצדדי החיוב וההכרח שיש בזה, בין באדם בין בעולם, כולם אחוזים בכונניות (בסדר והתאמה) נפלאות, שהן הולכות ומתגלות לפרטיהם ופרטי פרטיהם בסוד ד' ליראיו" [אורות הקודש, מוסר הקודש טז]. את המענה לשאלות העמוקות, מוצא הרב קוק אצל "צדיקים כבירי כוח", הקשורים באורח חייהם ובפנימיות נפשם לאלוהים, ומתוך כך משיגים הם בציור נפשם את האופן שבו הוא פועל ומתגלה בעולם. (ראה גם הרחבה – יום כ"ט אב)

להצלחת בני ואורה שמאי וכל יוצאי חלציהם הי"ו
לעילוי נשמת מו"ר הרב דוד בן הרב יוסף יוזפא הכהן (הרב הנזיר) זצ"ל
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il