ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְעוֹד, שֶׁיֵּשׁ לְבָאֵר עִנְיַן הַגָּלוּת תְּחִלָּה, כִּי הַגָּלוּת בְּעַצְמוֹ הוּא רְאָיָה וְהוֹכָחָה בְּרוּרָה עַל הַגְּאֻלָּה. וְזֶה כִּי אֵין סָפֵק כִּי הַגָּלוּת הוּא 1שִׁנּוּי וִיצִיאָה מִן הַסֵּדֶר, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סִדֵּר כָּל אֻמָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי לָהּ, וְסִדֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל בַּמָּקוֹם הָרָאוּי לָהֶם, שֶׁהוּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהַגָּלוּת מִן מְקוֹמָם הוּא 2שִׁנּוּי וִיצִיאָה לְגַמְרֵי, וְכָל הַדְּבָרִים כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹצְאִים מִמָּקוֹם הַטִּבְעִי, וְהֵם חוּץ לִמְקוֹמָם, 3אֵין לָהֶם עֲמִידָה בַּמָּקוֹם הַבִּלְתִּי טִבְעִי לָהֶם, רַק הֵם חוֹזְרִים לַמָּקוֹם הַטִּבְעִי. כִּי אִם הָיוּ נִשְׁאָרִים בִּמְקוֹמָם הַבִּלְתִּי טִבְעִי לָהֶם, הָיָה הַבִּלְתִּי טִבְעִי נַעֲשֶׂה טִבְעִי, וְדָבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַבִּלְתִּי טִבְעִי נַעֲשֶׂה טִבְעִי. מָשָׁל לָזֶה, אִם אַתָּה מַכְרִיחַ אֶת חֵלֶק הָאֵשׁ 4שֶׁיִּהְיֶה עוֹמֵד בָּאָרֶץ, שֶׁמְּקוֹמוֹ הַטִּבְעִי שֶׁלּוֹ הוּא לְמַעְלָה, וְאַתָּה מַכְרִיחַ אוֹתוֹ חוּץ לַמָּקוֹם הַטִּבְעִי לִהְיוֹת עוֹמֵד לְמַטָּה. וְכֵן הָאָרֶץ, מְקוֹמָהּ הַטִּבְעִי לְמַטָּה, וְאִם אַתָּה מַכְרִיחַ אֶת חֵלֶק מִמֶּנָּה לַעֲמֹד לְמַעְלָה, אִם הָיָה נִשְׁאָר עוֹמֵד שֶׁלֹּא בַּמָּקוֹם הַטִּבְעִי, כְּבָר הָיָה הַבִּלְתִּי טִבְעִי נַעֲשֶׂה טִבְעִי. וְכֵן יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָם, אִם הָיוּ עוֹמְדִים בַּגָּלוּת לְעוֹלָם, שֶׁאֵין זֶה מְקוֹמָם הָרָאוּי לָהֶם, כִּי מְקוֹמָם הָרָאוּי לָהֶם לְפִי סֵדֶר הַמְּצִיאוּת, לִהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּת עַצְמָם*, וְלֹא בִּרְשׁוּת אַחֵר. כְּמוֹ כָּל דָּבָר וְדָבָר מִן הַנִּמְצָאִים הַטִּבְעִיִּים, יֵשׁ לָהֶם לְכָל אֶחָד מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁגָּזְרוּ* חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד, ג): אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם, וְכָל דָּבָר הוּא בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ. וְאִם הָיוּ נִשְׁאָרִים בְּגָלוּתָם לְעוֹלָם, הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁהוּא הָעֲמִידָה חוּץ לִמְקוֹמָם, שֶׁהוּא בִּלְתִּי טִבְעִי, נַעֲשֶׂה טִבְעִי. שֶׁאֵין עוֹמֵד בִּתְמִידוּת רַק הַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים, כִּי הַטֶּבַע שֶׁנָּתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְכָל דָּבָר וְדָבָר מְקַיֵּם אוֹתוֹ, עַד שֶׁהוּא מְקֻיָּם עוֹמֵד תָּמִיד. וְאִם הַדָּבָר הַבִּלְתִּי הַטִּבְעִי קַיָּם תָּמִיד גַּם כֵּן, אַף כִּי אֵינוֹ כְּסֵדֶר וּכְטֶבַע הַמְּצִיאוּת, הָיָה הַטֶּבַע הַהוּא דָּבָר מוֹתָר וּבָטֵל לְגַמְרֵי לְלֹא צֹרֶךְ, וְדָבָר זֶה לֹא יִתָּכֵן.
___________________________________
טעם נוסף לכך שיש לבאר את הגלות קודם שמבארים את הגאולה, כי הגלות היא הוכחה ברורה על הגאולה. אין ספק כי הגלות היא 1שינוי מהראוי להיות על פי התכנית האלוקית, כי הקב"ה נתן לכל אומה את המקום הראוי לה, ולעם ישראל הוא נתן את ארץ ישראל, שהיא הארץ הראויה להם. לכן היציאה לגלות היא 2שינוי מהסדר שסידר הקב"ה את העולם, וכל שינוי מהטבע 3אינו מתקיים, לכן כל דבר שיש לו מקום טבעי ויוצא ממנו אינו יכול להישאר במקומו הבלתי טבעי, אלא יחזור למקומו הטבעי. אם היה יכול להישאר במקומו הבלתי טבעי, הרי שהמקום הבלתי טבעי היה הופך להיות מקומו הטבעי, ודבר זה לא יתכן, כי אם יהיה הבלתי טבעי טבעי, מתברר שהמקום הראשון לא היה מקומו הטבעי. דוגמא לדבר 4האש שואפת תמיד לעלות למעלה, אם יכפו את האש שתשאף כלפי מטה, זה מצב בלתי טבעי. וכן הארץ היא למטה, אם יכפו חלק ממנה להיות למעלה זה מצב בלתי טבעי, ואם אכן יושאר אותו חלק למעלה, הבלתי טבעי ייהפך להיות טבעי, וכאמור זה דבר שלא יתכן. כך גם ביחס לישראל, הגלות אינה מקומם הטבעי, כי על פי התכנית האלוקית ראוי להם להיות ברשות עצמם במקומם הטבעי, בארץ ישראל. אם יישארו בגלות לעולם, שהיא מקום שאינו טבעי להם, ייהפך הבלתי טבעי לטבעי. כבר אמרו חכמים אין לך דבר שאין לו מקום, כלומר כל דבר הנמצא במקומו הטבעי אינו נמצא תחת רשות אחרים, וכשנמצא שלא במקומו אלא במקום השייך לאחר, נמצא ברשות אחרים. אם כן כדי שיהיו ברשותם צריכים הם להיות בארץ ישראל, שהיא מקומם הטבעי, ואם יישארו בגלות לעולם, הבלתי טבעי יהיה טבעי. רק דבר טבעי יש לו קיום, כי הטבע שטבע בו הקב"ה מקיים אותו קיום תמידי. דברים שאינם טבעיים אין להם קיום תמידי, כי אם דבר בלתי טבעי יתקיים בתמידות הטבע מיותר, ודבר זה לא יתכן כלל.
[ בִּרְשׁוּת עַצְמָם – במקום המיוחד להם. גָּזְרוּ – קבעו.]
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
4 - פרק א' חלק א'
5 - פרק א' חלק ב'
6 - פרק א' חלק ג'
טען עוד
ביאורים
לאחר שהמהר"ל הסביר שהגלות והגאולה הם תהליך אחד, עולה המהר"ל שלב בהבנה. לא זו בלבד שהגלות, שהיא ההפך מהגאולה, מלמדת אותנו מהו הטוב הצפון לעתיד לבוא, אלא היא עצמה ההוכחה והסיבה לבוא הגאולה. המצב בגלות מניע ומקרב את הגאולה כפי שיסביר המהר"ל בהמשך הפרק.
הקב"ה ברא את עולמו על פי סדר מסויים – על פי תוכנית ומגמה. לכל דבר במציאות יש מהות, שמשרתת את המגמה שלשמה נברא העולם. המהות הזאת יוצרת, בין היתר, רצונות פנימיים שמצויים עמוק בנפשו של האדם. רצונות אלה מניעים את האדם, ואף על פי שלא תמיד מבחינים בהם, בסופו של דבר הם אלה שקובעים את המציאות.
לכל אומה יש מקום שמתאים לה ורק בו היא תתפתח כראוי, כפי שלצמחים יש קרקע שמתאימה להם. המהות הפנימית – הסדר והמגמה שטבע הקב"ה בעולם, תובעת לשוב אל המקום הטבעי שבו האומה תבצע את תפקידה כראוי. בעם ישראל תשוקה זאת באה לידי ביטוי בגעגועים הגדולים לארץ ישראל; זאת הארץ היחידה שבה עמנו יכול להתפתח כראוי, כמו כרם שזקוק לקרקע הררית כדי להתפתח ולגדול.
הימצאות ישראל בגלות היא בלתי טבעית. כוחות המציאות עצמם דוחפים לשינוי ולשיבה לסדר שמתאים למגמה האלוהית. לאורך שנות הגלות עם ישראל לא מצא מקום שבו יוכל להקים מדינה. קהילות ישראל בגולה הלכו ודעכו עם השנים, והאומה שבה לארצה הן בשל תשוקה פנימית לשוב לארץ, והן בעטיין של רדיפות מצד הגויים. הגלות היא מצב לא נורמלי שסותר את התכנית האלוהית, ולכן באופן טבעי מציאות כזאת מפריעה ויוצרת רצון לשינוי בקרב ישראל והעולם.
מנקודת ראות צרה, הגלות יכולה להיראות טבעית, אך זה כמו לצלם אבן באוויר ולטעון שזהו המצב הטבעי. הרי ברור שכוחות הטבע ימשכו את האבן חזרה לארץ. כך גם הימצאות ישראל בגלות היא לא טבעית. אמנם כדי לראות את השינוי נדרשת סבלנות של אלפי שנים ומבט נצחי של חכמי ישראל שיודעים להביט פנימה, אל מגמת העולם.
המהות הפנימית של העולם היא זאת שמובילה את המציאות ונותנת לה קיום. רק מצב שמתאים לטבע הפנימי יכול להתקיים לנצח, אחרת הרצון הפנימי יתבע את השינוי. אילו העולם היה יכול להתקיים גם בניגוד למהות הפנימית ולמגמה האלוהית, הרי שהמגמה האלוהית הייתה מאבדת את משמעותה.
הרחבות
* ארץ ישראל מתאימה לעם ישראל
סִדֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל בַּמָּקוֹם הָרָאוּי לָהֶם, שֶׁהוּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רבי יהודה הלוי מסביר את ההתאמה שבין עם ישראל לארץ ישראל באמצעות משל: "כמו שימצא עובד האדמה גזע אילן שפריו טוב בארץ מדבר, ויעתיקהו אל ארץ נעבדת שמטבעה שיגדל בה מין הגזע ההוא, ויגדלו שם, ויעשה בוסתני אחר שהיה מדברי, וירבה אחר שלא היה נמצא אלא בזמן שיזדמן ובמקום שיזדמן" [כוזרי ב, יד-טז]. כשם שצמח טוב יצמח באופן המושלם דווקא בקרקע המתאימה לו, כך עם ישראל מגלה את סגולותיו וזוכה לנבואה דווקא בארץ ישראל שבה טמונות הסגולות המתאימות לכך. הרב קוק מתאר את הקשר המיוחד של עם ישראל וארצו: "ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה". הרב קוק מוסיף שבשל אופי הקשר ועומקו, אין קדושת ארץ ישראל נתפסת כלל, אלא על ידי הופעה עליונה של רוח הקודש הישראלית: "ומתוך כך אי אפשר לעמוד על התוכן (להבין את התוכן) של סגולת קדושת ארץ ישראל ולהוציא לפועל את עומק חיבתה, בשום השכלה רציונאלית אנושית כי אם ברוח ה' אשר על האומה בכללה" [אורות, ארץ ישראל א].
להצלחת שלו בן הילה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
