בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נצח ישראל למהר"ל
לחץ להקדשת שיעור זה
ב' ניסן התשע"ה

פרק א' חלק ב'

undefined

בשביל הנשמה

ב' ניסן התשע"ה
5 דק' קריאה
יש לבאר את עניין הגלות תחילה, כי היא הוכחה על הגאולה. מג' בחינות הגלות אינה טבעית, ולכן אין לה קיום: א. מצד הארץ. רק ארץ ישראל היא המקום הטבעי של עם ישראל
וְעוֹד, שֶׁיֵּשׁ לְבָאֵר עִנְיַן הַגָּלוּת תְּחִלָּה, כִּי הַגָּלוּת בְּעַצְמוֹ הוּא רְאָיָה וְהוֹכָחָה בְּרוּרָה עַל הַגְּאֻלָּה. וְזֶה כִּי אֵין סָפֵק כִּי הַגָּלוּת הוּא 1שִׁנּוּי וִיצִיאָה מִן הַסֵּדֶר, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סִדֵּר כָּל אֻמָּה בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי לָהּ, וְסִדֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל בַּמָּקוֹם הָרָאוּי לָהֶם, שֶׁהוּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְהַגָּלוּת מִן מְקוֹמָם הוּא 2שִׁנּוּי וִיצִיאָה לְגַמְרֵי, וְכָל הַדְּבָרִים כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹצְאִים מִמָּקוֹם הַטִּבְעִי, וְהֵם חוּץ לִמְקוֹמָם, 3אֵין לָהֶם עֲמִידָה בַּמָּקוֹם הַבִּלְתִּי טִבְעִי לָהֶם, רַק הֵם חוֹזְרִים לַמָּקוֹם הַטִּבְעִי. כִּי אִם הָיוּ נִשְׁאָרִים בִּמְקוֹמָם הַבִּלְתִּי טִבְעִי לָהֶם, הָיָה הַבִּלְתִּי טִבְעִי נַעֲשֶׂה טִבְעִי, וְדָבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַבִּלְתִּי טִבְעִי נַעֲשֶׂה טִבְעִי. מָשָׁל לָזֶה, אִם אַתָּה מַכְרִיחַ אֶת חֵלֶק הָאֵשׁ 4שֶׁיִּהְיֶה עוֹמֵד בָּאָרֶץ, שֶׁמְּקוֹמוֹ הַטִּבְעִי שֶׁלּוֹ הוּא לְמַעְלָה, וְאַתָּה מַכְרִיחַ אוֹתוֹ חוּץ לַמָּקוֹם הַטִּבְעִי לִהְיוֹת עוֹמֵד לְמַטָּה. וְכֵן הָאָרֶץ, מְקוֹמָהּ הַטִּבְעִי לְמַטָּה, וְאִם אַתָּה מַכְרִיחַ אֶת חֵלֶק מִמֶּנָּה לַעֲמֹד לְמַעְלָה, אִם הָיָה נִשְׁאָר עוֹמֵד שֶׁלֹּא בַּמָּקוֹם הַטִּבְעִי, כְּבָר הָיָה הַבִּלְתִּי טִבְעִי נַעֲשֶׂה טִבְעִי. וְכֵן יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָם, אִם הָיוּ עוֹמְדִים בַּגָּלוּת לְעוֹלָם, שֶׁאֵין זֶה מְקוֹמָם הָרָאוּי לָהֶם, כִּי מְקוֹמָם הָרָאוּי לָהֶם לְפִי סֵדֶר הַמְּצִיאוּת, לִהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּת עַצְמָם*, וְלֹא בִּרְשׁוּת אַחֵר. כְּמוֹ כָּל דָּבָר וְדָבָר מִן הַנִּמְצָאִים הַטִּבְעִיִּים, יֵשׁ לָהֶם לְכָל אֶחָד מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁגָּזְרוּ* חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד, ג): אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם, וְכָל דָּבָר הוּא בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ. וְאִם הָיוּ נִשְׁאָרִים בְּגָלוּתָם לְעוֹלָם, הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁהוּא הָעֲמִידָה חוּץ לִמְקוֹמָם, שֶׁהוּא בִּלְתִּי טִבְעִי, נַעֲשֶׂה טִבְעִי. שֶׁאֵין עוֹמֵד בִּתְמִידוּת רַק הַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים, כִּי הַטֶּבַע שֶׁנָּתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְכָל דָּבָר וְדָבָר מְקַיֵּם אוֹתוֹ, עַד שֶׁהוּא מְקֻיָּם עוֹמֵד תָּמִיד. וְאִם הַדָּבָר הַבִּלְתִּי הַטִּבְעִי קַיָּם תָּמִיד גַּם כֵּן, אַף כִּי אֵינוֹ כְּסֵדֶר וּכְטֶבַע הַמְּצִיאוּת, הָיָה הַטֶּבַע הַהוּא דָּבָר מוֹתָר וּבָטֵל לְגַמְרֵי לְלֹא צֹרֶךְ, וְדָבָר זֶה לֹא יִתָּכֵן.
___________________________________
טעם נוסף לכך שיש לבאר את הגלות קודם שמבארים את הגאולה, כי הגלות היא הוכחה ברורה על הגאולה. אין ספק כי הגלות היא 1שינוי מהראוי להיות על פי התכנית האלוקית, כי הקב"ה נתן לכל אומה את המקום הראוי לה, ולעם ישראל הוא נתן את ארץ ישראל, שהיא הארץ הראויה להם. לכן היציאה לגלות היא 2שינוי מהסדר שסידר הקב"ה את העולם, וכל שינוי מהטבע 3אינו מתקיים, לכן כל דבר שיש לו מקום טבעי ויוצא ממנו אינו יכול להישאר במקומו הבלתי טבעי, אלא יחזור למקומו הטבעי. אם היה יכול להישאר במקומו הבלתי טבעי, הרי שהמקום הבלתי טבעי היה הופך להיות מקומו הטבעי, ודבר זה לא יתכן, כי אם יהיה הבלתי טבעי טבעי, מתברר שהמקום הראשון לא היה מקומו הטבעי. דוגמא לדבר 4האש שואפת תמיד לעלות למעלה, אם יכפו את האש שתשאף כלפי מטה, זה מצב בלתי טבעי. וכן הארץ היא למטה, אם יכפו חלק ממנה להיות למעלה זה מצב בלתי טבעי, ואם אכן יושאר אותו חלק למעלה, הבלתי טבעי ייהפך להיות טבעי, וכאמור זה דבר שלא יתכן. כך גם ביחס לישראל, הגלות אינה מקומם הטבעי, כי על פי התכנית האלוקית ראוי להם להיות ברשות עצמם במקומם הטבעי, בארץ ישראל. אם יישארו בגלות לעולם, שהיא מקום שאינו טבעי להם, ייהפך הבלתי טבעי לטבעי. כבר אמרו חכמים אין לך דבר שאין לו מקום, כלומר כל דבר הנמצא במקומו הטבעי אינו נמצא תחת רשות אחרים, וכשנמצא שלא במקומו אלא במקום השייך לאחר, נמצא ברשות אחרים. אם כן כדי שיהיו ברשותם צריכים הם להיות בארץ ישראל, שהיא מקומם הטבעי, ואם יישארו בגלות לעולם, הבלתי טבעי יהיה טבעי. רק דבר טבעי יש לו קיום, כי הטבע שטבע בו הקב"ה מקיים אותו קיום תמידי. דברים שאינם טבעיים אין להם קיום תמידי, כי אם דבר בלתי טבעי יתקיים בתמידות הטבע מיותר, ודבר זה לא יתכן כלל.
[ בִּרְשׁוּת עַצְמָם – במקום המיוחד להם. גָּזְרוּ – קבעו.]


ביאורים
לאחר שהמהר"ל הסביר שהגלות והגאולה הם תהליך אחד, עולה המהר"ל שלב בהבנה. לא זו בלבד שהגלות, שהיא ההפך מהגאולה, מלמדת אותנו מהו הטוב הצפון לעתיד לבוא, אלא היא עצמה ההוכחה והסיבה לבוא הגאולה. המצב בגלות מניע ומקרב את הגאולה כפי שיסביר המהר"ל בהמשך הפרק.
הקב"ה ברא את עולמו על פי סדר מסויים – על פי תוכנית ומגמה. לכל דבר במציאות יש מהות, שמשרתת את המגמה שלשמה נברא העולם. המהות הזאת יוצרת, בין היתר, רצונות פנימיים שמצויים עמוק בנפשו של האדם. רצונות אלה מניעים את האדם, ואף על פי שלא תמיד מבחינים בהם, בסופו של דבר הם אלה שקובעים את המציאות.
לכל אומה יש מקום שמתאים לה ורק בו היא תתפתח כראוי, כפי שלצמחים יש קרקע שמתאימה להם. המהות הפנימית – הסדר והמגמה שטבע הקב"ה בעולם, תובעת לשוב אל המקום הטבעי שבו האומה תבצע את תפקידה כראוי. בעם ישראל תשוקה זאת באה לידי ביטוי בגעגועים הגדולים לארץ ישראל; זאת הארץ היחידה שבה עמנו יכול להתפתח כראוי, כמו כרם שזקוק לקרקע הררית כדי להתפתח ולגדול.
הימצאות ישראל בגלות היא בלתי טבעית. כוחות המציאות עצמם דוחפים לשינוי ולשיבה לסדר שמתאים למגמה האלוהית. לאורך שנות הגלות עם ישראל לא מצא מקום שבו יוכל להקים מדינה. קהילות ישראל בגולה הלכו ודעכו עם השנים, והאומה שבה לארצה הן בשל תשוקה פנימית לשוב לארץ, והן בעטיין של רדיפות מצד הגויים. הגלות היא מצב לא נורמלי שסותר את התכנית האלוהית, ולכן באופן טבעי מציאות כזאת מפריעה ויוצרת רצון לשינוי בקרב ישראל והעולם.
מנקודת ראות צרה, הגלות יכולה להיראות טבעית, אך זה כמו לצלם אבן באוויר ולטעון שזהו המצב הטבעי. הרי ברור שכוחות הטבע ימשכו את האבן חזרה לארץ. כך גם הימצאות ישראל בגלות היא לא טבעית. אמנם כדי לראות את השינוי נדרשת סבלנות של אלפי שנים ומבט נצחי של חכמי ישראל שיודעים להביט פנימה, אל מגמת העולם.
המהות הפנימית של העולם היא זאת שמובילה את המציאות ונותנת לה קיום. רק מצב שמתאים לטבע הפנימי יכול להתקיים לנצח, אחרת הרצון הפנימי יתבע את השינוי. אילו העולם היה יכול להתקיים גם בניגוד למהות הפנימית ולמגמה האלוהית, הרי שהמגמה האלוהית הייתה מאבדת את משמעותה.

הרחבות
* ארץ ישראל מתאימה לעם ישראל
סִדֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל בַּמָּקוֹם הָרָאוּי לָהֶם, שֶׁהוּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. רבי יהודה הלוי מסביר את ההתאמה שבין עם ישראל לארץ ישראל באמצעות משל: "כמו שימצא עובד האדמה גזע אילן שפריו טוב בארץ מדבר, ויעתיקהו אל ארץ נעבדת שמטבעה שיגדל בה מין הגזע ההוא, ויגדלו שם, ויעשה בוסתני אחר שהיה מדברי, וירבה אחר שלא היה נמצא אלא בזמן שיזדמן ובמקום שיזדמן" [כוזרי ב, יד-טז]. כשם שצמח טוב יצמח באופן המושלם דווקא בקרקע המתאימה לו, כך עם ישראל מגלה את סגולותיו וזוכה לנבואה דווקא בארץ ישראל שבה טמונות הסגולות המתאימות לכך. הרב קוק מתאר את הקשר המיוחד של עם ישראל וארצו: "ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה". הרב קוק מוסיף שבשל אופי הקשר ועומקו, אין קדושת ארץ ישראל נתפסת כלל, אלא על ידי הופעה עליונה של רוח הקודש הישראלית: "ומתוך כך אי אפשר לעמוד על התוכן (להבין את התוכן) של סגולת קדושת ארץ ישראל ולהוציא לפועל את עומק חיבתה, בשום השכלה רציונאלית אנושית כי אם ברוח ה' אשר על האומה בכללה" [אורות, ארץ ישראל א].

להצלחת שלו בן הילה הי"ו


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il