ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבְפֶרֶק קַמָּא דְּתַעֲנִית (ה, א) אָמַר לֵיהּ רַב יִצְחָק: 1 מַהוּ דִּכְתִיב (ירמיה ב, יג): כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי, 2 תַּרְתֵּין הוּא דְּהָוֵי, עֶשְׂרִים וְתַרְתֵּין* שְׁבוּקוּ לְהוּ? הָכִי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַחַת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כִּשְׁתַּיִם, 3 וּמַאי נִיהוּ, עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב (שם): אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בּוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים, וּכְתִיב (שם י-יא): כִּי עִבְרוּ אִיֵּי כִתִּיִּים וּרְאוּ, וְקֵדָר שִׁלְחוּ וְהִתְבּוֹנְנוּ מְאֹד, הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים?! וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדִי בְּלֹא יוֹעִיל. תָּנָא, כֻּתִּיִּים עוֹבְדִים לָאֵשׁ, וְקֵדָרִים עוֹבְדִים לַמַּיִם, וְאַף עַל גַּב שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהַמַּיִם מְכַבִּין הָאֵשׁ, לֹא הֵמִירוּ אֱלֹהֵיהֶם, וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלֹא יוֹעִיל, עַד כָּאן. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה, כִּי הָאָדָם בּוֹחֵר לוֹ אֱלֹהוּת אֲשֶׁר 4 יְדַמֶּה אֲשֶׁר הוּא לְחֶלְקוֹ. כִּי יֵשׁ אֻמָּה אֲשֶׁר חוֹשֶׁבֶת בְּדַעְתָּהּ שֶׁהִיא לְחֵלֶק הָאֵשׁ. וּלְכָךְ כָּל אֻמָּה בָּחֲרָה לֵאלֹהוּת כְּפִי אֲשֶׁר בְּמַחְשַׁבְתָּהּ, אֲשֶׁר הִיא לְחֶלְקָהּ. וְאַף כִּי יוֹדְעִים כִּי יֵשׁ כֹּחַ יוֹתֵר חָשׁוּב, שֶׁגּוֹבֵר עַל הַכֹּחַ אֲשֶׁר הוּא לַחֵלֶק שֶׁלָּהֶם, וְסוֹף סוֹף כַּאֲשֶׁר בְּמַחְשַׁבְתָּם שֶׁהֵם לְחֵלֶק אוֹתוֹ כֹּחַ, אֵין מְמִירִין אוֹתוֹ. וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם לְחֵלֶק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר אָמַר הַכָּתוּב בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מוֹשֵׁל עַל כֹּל, וְהֵמִירוּ אֶת כְּבוֹדוֹ 5 בְּלֹא יוֹעִיל, אֲשֶׁר הֵם אֵינָם לְחֶלְקָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הֲרֵי שְׁתַּיִם רָעוֹת: 6 כִּי אֵינָם רַק* לְחֵלֶק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהֵמִירוּ אוֹתוֹ בְּלֹא יוֹעִיל.
___________________________________
בפרק ראשון של מסכת תענית, שאל רב נחמן את רבי יצחק, 1 מהו שנאמר כי שתים רעות עשה עמי, 2 רק שנים?! עשרים וארבע עבירות עברו, מדוע לא החשיבו להם עשרים ושתים* נוספות? אמר לו, כך אמר רבי יוחנן, עברו אחת שהיא חשובה כשתים, 3 ואיזו זו? עבודה זרה. שנאמר: אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים, ונאמר: כי עברו איי כתיים וראו, וקדר שלחו והתבוננו מאד, ההימיר גוי אלוהים והמה לא אלוהים ועמי המיר כבודו בלא יועיל. שנינו, הכותיים עובדים לאש, והקדרים עובדים למים, ואף על פי שיודעים שהמים מכבים את האש לא המירו אלוהיהם. ועמי, המיר כבודו בלא יועיל. ביאור דבריהם, אדם בוחר לו אלוהים, אשר 4 לפי דמיונו הוא שייך לכוחו של אותו אלוה. יש אומה שחושבת שהיא שייכת לאש, ולכן היא בוחרת אלוה אשר לדעתה ממונה על האש. וכך כל אומה ואומה בוחרת אלוה אשר לפי דמיונה היא שייכת לחלקו. ואף שכל אומה יודעת כי יש כוח שגובר על הכוח שהיא שייכת אליו, אבל מכיוון שהיא שייכת לחלקו של כוח זה, אין היא ממירה אותו באחר. ישראל הם בחלקו של השם יתברך, כמו שנאמר בתורה בכמה מקומות, והוא יתברך מושל על הכל, וישראל המיר כבודו 5 באל אשר לא יועיל, ושאינו שייך לחלק ישראל. הרי כאן שתי רעות: האחת, 6 ישראל שייכים לחלק ה' ועזבוהו. והשנית, בחרו באל אשר לא יועיל.
[ עֶשְׂרִים וְתַרְתֵּין - שהרי עברו על כ"ד ספרי התנ"ך (רש"י). רַק – אלא.]
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
12 - לימוד שבועי באמונה ט ניסן - טו ניסן תשע"ה
13 - פרק ב' חלק ג'
14 - פרק ב' חלק ד'
טען עוד
ביאורים
עתה המהר"ל מפנה אותנו אל עולם האנושות. ירמיה הנביא אומר: "כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי" (ירמיה ב, יג). אמירה זו אומרת דרשני, וכי חטאי ישראל היו רק שניים? ומה לגבי כל שאר העבירות? רבי יוחנן מבאר שכוונת ירמיה היא לחטא עבודה זרה, שהוא חטא השקול כשניים, הסיבה לכך היא משום שיש בו שני דברים – עזיבת ה' שהוא מקור מים חיים, והליכה לבורות ריקים ונשברים. ירמיה ממשיך ואומר שאף עובדי העבודה זרה לא מחליפים את אלוהיהם, וזאת אע"פ שיודעים את חולשתה של העבודה זרה – דוגמת המים שמכבים את האש.
מדוע אין עובדי האש מחליפים את אלוהיהם? הרי המים יותר חזקים מהאש? שאלה זו מתבססת על הנחת יסוד שכשהאדם מחפש אלוהים, הוא מחפש – כוח ; את הכוח הכי חזק. כוח שייתן לו עושר, חוכמה ובריאות, ויגן עליו מפגעי העולם. אולם, זה לא מה שהאנושות מחפשת, שהרי עובדי האש יודעים שהמים מכבים את האש, ואם-כן הם יודעים שכוח האש מוגבל, ובכל זאת הם עובדים דווקא את האש; מדוע? המהר"ל רואה תופעה זו ומסביר – האנושות מחפשת את האלוהים בתוכה! האדם מחפש את ' חלקו '; החלק שלי הוא מה שאני שייך אליו, מה שמעצים אותי, את תכונותיי ואת אישיותי. הכותי חשב שנפשו היא נפש של אש, ולכן חשב שלא יוכל לבנות את עצמו על ידי המים, גם אם המים יותר חזקים מהאש. לדוגמא, יש אדם שהוא 'אש', אדם תוסס שפועל ברעש ובהחצנה, ויש אדם שפועל בשקט כלפי פנים. האדם מסוג ה'אש', לא יכול לקחת לו כמורה ומדריך אדם שכולו שקט ופנימיות – זה לא מה שיבנה אותו.
וכשם שהדבר נכון באדם כך גם באומה. אומה שואפת להעצים את עצמה, את תרבותה ואופייה, ועל פי זה היא בוחרת את מי שינהיג ויפתח אותה. יש אומה שתפתח את הספורט ונוחות החיים, ויש אומה שתשקיע בחינוך בקידום החברה – תלוי לאן נפש האומה שייכת.
גם עם ישראל היה צריך לחפש את עצמו, והיות ו"חלק ה' עמו", נפשו היא נפש אלוקית, הוא היה צריך לדבוק בה'. זו הסיבה שכשחטא ישראל בעבודה זרה, ביצע שתי רעות. האחת בכך שעבודה זרה אין בה כדי לבנות ולקדם שום דבר, בשונה מההליכה אחר ה'; והשנייה, עם ישראל הפסיד את היכולת להופיע את עצמו תמורת התנהגות שאינה מבטאת את סגולתו הפנימית. אם-כן, לא רק שעם ישראל עזב את ה' יתברך שהוא חלקו, אלא הוא הלך אחרי עבודה זרה שאין היא מתאימה להם, וכלל אינה מועילה להם.
הרחבות
* עם ישראל וארץ ישראל – חלקו של ה'
וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם לְחֵלֶק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. המהר"ל מסביר שדווקא עם ישראל הם חלקו של ה'. ברמב"ן מתבאר רעיון זה. הוא מסביר שעובדה זו באה לידי ביטוי בקשר שבין עם ישראל לבין ארץ ישראל: "והנה השם הנכבד הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים לכל העולם, אבל ארץ ישראל אמצעות הישוב היא נחלת ה' מיוחדת לשמו , לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המיחד שמו זרע אוהביו, וזהו שאמר "והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ" [שמות יט, ה], וכתיב "והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים" [ירמיה יא, ד], לא שתהיו אתם אל אלהים אחרים כלל" [ויקרא יח, כה]. על אף שכל העולם נתון תחת ההשגחה האלוהית, ניתנו תפקידים פרטיים לכל אחד מהעמים ולכל אחת מהארצות. לכל עם, חוץ מלישראל, מלאך מיוחד המרכז את התפקידים הפרטיים האלה. עם ישראל וארץ ישראל מתייחדים בכך שאין להם תפקיד פרטי ומלאך פרטי ששייך רק להם, אלא הם קשורים אל הבורא באופן ישיר, ומכוונים לעשות את רצונו באופן כולל.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מי צריך את הערבה?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
אי אפשר לבד!
איך ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
