ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבְמָקוֹם אַחֵר פֵּרַשְׁנוּ, כִּי אֵלּוּ ג' רֵאשִׁית, נֶגֶד ג' עוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי עוֹלָם הָעֶלְיוֹן קָרְאוּ אוֹתוֹ עוֹלָם 1 הַשִּׂכְלִי, וְאֵין בּוֹ הַרְכָּבָה כְּלָל. וְאַחַר כָּךְ 2 עוֹלָם הָאֶמְצָעִי, וְאֵלּוּ אֵין בָּהֶם הַרְכָּבָה לְגַמְרֵי, דְּהַיְנוּ הַרְכָּבָה שֶׁל עֵרוּב, אֲבָל יֵשׁ בָּהֶם חִבּוּר, כִּי יֵשׁ לָהֶם קִבּוּץ אֶחָד, הֵם הַגַּלְגַּלִּים. 3 וְאָמְרוּ שֶׁהֵם נִכְלָלִים בַּעֲשָׂרָה, וְזֶהוּ קִבּוּץ אֶחָד. וְלֹא תִּמְצָא בָּעוֹלָם הַזֶּה שׁוּם הִתְמַזְּגוּת בְּיַחַד. וְאַף כִּי הַגַּלְגַּל מֻרְכָּב מִכּוֹכָב אֲשֶׁר בַּגַּלְגַּל, 4 וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הָאֶחָד בְּלֹא הַשֵּׁנִי, וְגַם רִבּוּי הַכּוֹכָבִים אֲשֶׁר הֵם בַּגַּלְגַּל, הֲרֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, רַק יֵשׁ לָהֶם קִבּוּץ, וְהֵם נַעֲשִׂים לְאֶחָד. וְהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הוּא עוֹלַם הַרְכָּבָה, וְשָׁם יֵשׁ הַרְכָּבָה מִזְגִית בְּוַדַּאי, שֶׁנִּמְזְגוּ בְּיַחַד, וּכְנֶגֶד זֶה מִצְוַת הַחַלָּה. וְעַל דָּבָר זֶה רְאָיָה בְּרוּרָה, שֶׁכֵּן אָמְרוּ חֲכָמִים בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר פרשה יד, א; ירושלמי שבת פרק ב הלכה ו): אָדָם הָרִאשׁוֹן חַלָּה טְהוֹרָה הָיָה, הָאִשָּׁה 5 מְקַשְׁקֶשֶׁת עִסָּתָהּ בַּמַּיִם וְאַחַר כָּךְ מְפָרֶשֶׁת חַלָּתָהּ, כָּךְ: וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה (בראשית ב, ו), וְאַחַר כָּךְ: וַיִּיצֶר אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם (שם ז). הֲרֵי בֵּאֲרוּ כִּי אָדָם הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הוּא קֹדֶשׁ לַה', הוּא הָרֵאשִׁית אֲשֶׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן, וְהוּא כְּמוֹ הַחַלָּה. וְהָבֵן אֵלּוּ דְּבָרִים מְאֹד מְאֹד.
________________________________
במקום אחר פרשנו, ששלושת הדברים שהם ראשית, הם כנגד שלוש עולמות שברא הקב"ה. העולם העליון, הוא העולם 1 הרוחני, אין בו הרכבה כלל. אחר כך העולם האמצעי, 2 הוא עולם גרמי השמים, שאין להם חיבור מוחלט זה עם זה, אבל יש בהם התקבצות. כלומר לגלגלים, 3 שהפילוסופים אמרו שהם עשרה, סמוכים וצמודים זה לזה אך אין בהם התאחדות גמורה. אמנם בגלגל נמצא כוכב, 4 ולא נמצא גלגל בלא כוכב, ולעיתים כמה כוכבים בגלגל אחד, אבל כל כוכב וכוכב עומד בפני עצמו. העולם השלישי הוא העולם התחתון, בו הורכבו הדברים לדבר אחד, וכנגדו מצוות חלה. לעניין זה יש ראיה ברורה, אמרו חכמים במדרש, אדם הראשון חלה טהורה היה. כשם שהאישה 5 מערבבת עיסתה במים ואחר כך מפרישה חלה, כך בבריאת העולם נאמר: ואד יעלה מן הארץ והשקה כל פני האדמה, ואחר כך: ויצר ה' אלוקים את האדם. בארו חכמים כי אדם הראשון, אשר הוא קדש לה', הוא הראשית שבעולם התחתון, והוא כמו חלה. הבן דברים אלו מאד מאד.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
28 - לימוד שבועי באמונה כג ניסן - כט ניסן תשע"ה
29 - פרק ג' חלק ח'
30 - פרק ג' חלק ט'
טען עוד
הקבלה נוספת עושה המהר"ל לשלוש המצוות, ביכורים, מעשרות וחלה, והיא לשלושת העולמות שקיימים בבריאה.
העולם הראשון הוא העולם הרוחני. זהו העולם העליון שבו נמצאים המלאכים. עולם זה אינו יותר גבוה פיזית אלא הוא עולם יותר מופשט. עולם של רעיונות וערכים שטרם התממשו במציאות חומרית וגופנית. המלאכים אינם נמצאים בתוך חומר גשמי ולכן הם אינם משתנים ואינם מוגבלים. בעולם זה כל ערך עומד בפני עצמו. אין מלאך עושה שתי שליחויות. המצווה המייצגת את העולם הזה היא מצוות הביכורים שגם בה אין חיבור בין פרי זה לפרי האחר.
העולם השני הוא עולם הכוכבים שנפרס לעינינו. עולם זה הוא בעל כוח השפעה אדיר על כל המתרחש בעולמנו. בין במובן הגשמי, כמו למשל הגאות והשפל המתרחשים בגלל תזוזת הירח, ובין במובן הרוחני הנפשי. למשל, הגמרא אומרת שמי שנולד במזל מאדים יהיה בעל תכונות הנוטות לפגוש את הצבע האדום, כמו שוחט או מוהל הרואים דם רב בפעולותיהם [שבת קנו.]. כל כוכב בשמים עומד בפני עצמו ואין ביניהם מורכבות. לכל אחד יש תפקיד אך ישנם השפעות הדדיות ויחסי כוחות. כל תנועת הכוכבים בשמים תלויה בזה שיש כמה כוכבים. אם נוציא את אחד הכוכבים – כל מערך הכוכבים ישתנה. המצווה המייצגת את העולם הזה היא המעשר. גם במעשר אנחנו צריכים עשרה חלקים כדי שנפריש מהם אחד. בין החלקים אין קשר מהותי אבל כולם נצרכים כדי ליצור מערכה שלמה. הם דברים נפרדים מצד אחד אך משתפים יחד פעולה מצד שני, ומשפיעים זה על זה.
העולם השלישי הוא העולם בו אנו חיים . העולם שלנו הוא מאוד מורכב. אין בו שום דבר שאינו מורכב וממוזג מכמה חומרים ויסודות. גם היצורים הקטנים והפשוטים ביותר מורכבים מכמה מרכיבים. האדם, נזר הבריאה, הוא הביטוי הבולט ביותר לכך. הוא מורכב מהמון חלקים הממוזגים זה בזה ויוצרים מציאות חדשה. חז"ל במדרש המשילו את האדם לחלה, שהרי הקב"ה יצק מים על האדמה ויצר גוף חדש שבו נפח נשמה. זו הסיבה שהמצווה המקבילה לעולם התחתון היא מצוות החלה, בה כל המרכיבים משתלבים יחד ויוצרים מציאות חדשה של עיסה החייבת בהפרשת חלה.
לעומת ההקבלה הקודמת לנבראים שונים בעולם הזה, בהשוואה זו מרחיב המהר"ל את אופק הבנתנו בנוגע לבריאת העולם המרובה בגוונים לעולמות עליונים. כל הריבוי הזה מגיע מתוך נקודות התחלה שעל גביהם נבראה כל הבריאה.
הרחבות
* אדם הראשון – נזר הבריאה
אָדָם הָרִאשׁוֹן חַלָּה טְהוֹרָה הָיָה... הוּא הָרֵאשִׁית אֲשֶׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן. מקור לדברי המהר"ל נמצא בדברי הרמב"ם : "ואמנם האדם הוא נכבד מכל מה שבעולמנו זה התחתון" [מורה נבוכים ג, יב].
דוד המלך מתאר את בריאת האדם כמאורע בלתי נתפס, אך דווקא בו מבוטא הקשר שלנו אל הקב"ה: "כי אין מילה בלשוני, הן ה' ידעת כולה" [תהלים קלט, ד] חכמת ה' חובקת את כל העולם ואין אפשרות לתאר את שיעור חכמתו בכוח הדיבור. "אחור וקֶדֶם צַרְתָנִי, ותָשֶׁת עלי כַּפֶּכָה" [שם ה] האדם הוא יציר כפיו של הקב"ה, מראשית הווייתו ועד לגמר בריאתו. "פליאה דעת ממני, נשגבה לא אוכל לה" [שם ו] הבנת הבריאה איננה אפשרית לאדם, מאחר שהקב"ה וחכמתו, המתגלית במעשיו, אינם ניתנים לעיכול במוח האנושי. רבי יהודה הלוי מרחיב את תיאורו של דוד המלך ומבאר כי השכינה דבקה באדם ובזרעו מפני שהוא היה מושלם בכל: בגופו, בתכונותיו, במידותיו, בנפשו הרוחנית, בשכלו ולמעלה מכל אלו ניתנה לו " המעלה אשר בה ידבק באלהים וברוחניים. וידע האמתות מבלי למוד, אבל במחשבה קלה, וכבר נקרא אצלנו בן אלהים , וכל הדומים לו מזרעו בני אלהים" [כוזרי א, צה].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
