ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְקָאָמַר שָׁם (יומא ט, ב): 1 הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְגַּלָּה עֲוֹנָם, 2 נִתְגַּלָּה קִצָּם. פֵּרוּשׁ, הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְגַּלָּה חֶטְאָם, מִפְּנֵי שֶׁהָרִאשׁוֹנִים עִקַּר חֶטְאָם שֶׁהָיוּ נִמְשָׁכִים אַחַר יִצְרָם לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת רָעוֹת בְּגָלוּי, וּלְפִיכָךְ עֹנֶשׁ שֶׁלָּהֶם נִתְגַּלָּה, וְכֵן קִצָּם גַּם כֵּן נִתְגַּלָּה. אֲבָל הָאַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם, מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר עֲוֹנָם בַּלֵּב, שֶׁהוּא בַּנִּסְתָּר, וּלְכָךְ לֹא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּבָר נִסְתָּר, לָכֵן לֹא נִתְגַּלָּה קִצָּם גַּם כֵּן, וְנִשְׁאַר קִצָּם נִסְתָּר וְנֶעֱלָם.
הראשונים היו במעלה לכן נרשם קצם
וְעוֹד יֵשׁ פֵּרוּשׁ בָּזֶה, לְפִי שֶׁכָּל עִנְיַן הָרִאשׁוֹנִים לְפִי מַעֲלָתָם הָיָה 3 בְּהִתְרַשְּׁמוּת יוֹתֵר, לְכָךְ כָּל מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנִים 4 נִרְשַׁם, וְלֹא נִרְשַׁם דָּבָר מִן הָאַחֲרוֹנִים. וְזֶה שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁהוּא חָשׁוּב, כָּל עִנְיָנוֹ נִרְשָׁם לְפִי חֲשִׁיבוּתוֹ, לְכָךְ חֵטְא הָרִאשׁוֹנִים נִרְשַׁם בָּעוֹלָם, וְנִרְשַׁם גַּם כֵּן בַּכְּתִיבָה. וּמֵאַחַר שֶׁכָּל עִנְיַן הָרִאשׁוֹנִים בְּהִתְרַשְּׁמוּת, גַּם כֵּן קִצָּם נִתְגַּלָּה וְנִתְרַשֵּׁם. אֲבָל עִנְיַן הָאַחֲרוֹנִים אֵינוֹ בְּהִתְרַשְּׁמוּת בָּעוֹלָם, שֶׁאֵינָן חֲשׁוּבִים כָּל כָּךְ, וּלְפִיכָךְ אֵין קִצָּם נִרְשַׁם, אֲבָל הוּא מִן הָעִנְיָנִים הַנֶּעֱלָמִים. וְדָבָר זֶה עִנְיָן עָמֹק מְאֹד, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה עוֹד, וְזֶה נָכוֹן.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
41 - פרק נ' חלק ה'
42 - פרק נ' חלק ד'
43 - פרק נ' חלק ג'
טען עוד
ויש עוד פירוש לעניין זה. חטא הראשונים היה לפי מעלתם, ומכיוון שהיו אנשי מעלה, 3 חטאם עשה רושם גדול, וכל דבר שעושה רושם 4 נכתב. ואילו דורות אחרונים, שלא היו במעלה כל כך, גם מעשיהם לא עשו רושם, ולכן לא נכתבו. מכוון שכל עניני הראשונים עשו רושם בעולם, לכן נכתב על ידי הנביאים חטאם וקץ גלותם. אבל האחרונים שמעשיהם לא עשו רושם בעולם, מפני שלא היו חשובים כל כך, לכן גם קץ גלותם לא נכתב, אלא הוא מן הדברים הנעלמים. רעיון זה עמוק מאד ואמיתי, ואין להאריך בו עוד.
ביאורים
נוסף לכל ההבדלים בין תקופת בית ראשון לתקופת בית שני, מעלת המקדש, מעלת העם וחטאיו, ישנו הבדל משמעותי נוסף והוא משך הגלות. גלות בית ראשון, נמשכה שבעים שנה והדבר היה ידוע מראש. מגלות חורבן בית שני, לעומת זאת, אנו קמים רק בדורות האחרונים אחר כאלפיים שנה. שנים שהתאפיינו בחוסר וודאות אימתי תחל לזרוח הישועה.
הגמרא קושרת את אופי החטא לגילוי הקץ. המהר"ל מביא שני הסברים לכך.
תחילה, מסביר המהר"ל, הגמרא מלמדת אותנו שכך המציאות פועלת וכך צריך לראות ולהבין את ההיסטוריה. במציאות יש התאמה – תוצאת חטא גלוי הוא עונש גלוי, ואילו חטא נסתר – עונש נסתר. בבית ראשון החטאים היו בגלוי. הראשונים חטאו במעשים גלויים וברורים. עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, וקיצם – גלות של שבעים שנה הייתה גלויה גם כן. בבית שני החטא היה נסתר. חז"ל אומרים ששבעה דברים מכוסים מבני אדם ואחד מהם 'אין אדם יודע מה בלבו של חבירו' [פסחים נד, ע"ב]. האיבה והשנאה לא היו גלויים. קלקול נסתר כזה מביא עונש נסתר – גלות ללא קץ ידוע.
על הפירוש הראשון מוסיף המהר"ל נדבך נוסף. הדורות הראשונים היו 'חשובים'. מעלתם הייתה גבוהה מכל הדורות האחרונים. אחת הדרכים שבהן זה בא לידי ביטוי היה בכך שדברי ימיהם נכתבו. התנ"ך אוצר את סיפור חייו של עם ישראל מראשית התהוותו עד סוף דורות בית ראשון. חז"ל אף אומרים שהנבואות שנכתבו הינן 'נבואות לדורות', דהיינו מעשיהם רלוונטיים גם לדורות הבאים. החשיבות הזו מתבטאת גם ברישום חטאיהם וממילא ברישום קיצם. הדורות האחרונים היו חשובים פחות. האחרונים חיו בדור שדרגת חיי האדם פחתה, ובכלל זה דרגת הגילוי של הקשר האלוהי עם האנושות. זו הסיבה שמעשיהם וחטאיהם, וגם העונש הדרוש לתיקונם לא נכתבו, והכל נשאר עלום.
חטאי העם בתקופת בית שני אמנם לא נרשמו, אך אנו סובלים מהם עד ימינו אנו. חז"ל מלמדים אותנו שהיתה בעיה חמורה של שנאת חינם. צצו הרבה סכסוכים חיצוניים שהיו בעצם סימפטום לרעה חולה שפשטה בעם. רעה זו הייתה כה חמורה ועמוקה עד שהצריכה שבירה של כל המערכת, חשבון נפש, זיכוך ותיקון מחודש בכור הגלות עד לגאולה העתידה ובנין בית המקדש, במהרה בימינו אמן.
הרחבות
* אורך הגלות לשם תיקון המידות
הָאַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם. הסבר ייחודי לדברי חז"ל אלו כתב הרב ליב מינצברג : "בדורו של בית ראשון הגם שכבר הכירו והאמינו בה', אולם עדיין היה העם בתחילת דרכו ולא היו עומדים בדרגה זו שיהיו נתבעים על פנימיות נפשם ודקדוק כוונת לבם, לא נדרש אפוא מאיתם אלא תיקון המעשים וההליכה בדרכי התורה, ומשקלקלו בזה נגזרה עליהם גלות. אך בבית שני כבר עמד העם בדרגה נעלה יותר אשר נדרש מאיתם טוהר פנימי ותיקון המידות, וכאשר נמצא ענין זה בלתי מתוקן למרות שלא פגמו במעשיהם נענשו וגלו מן הארץ . וזה פשרו של מאמר חז"ל "ראשונים שנתגלה עוונם נתגלה קצם אחרונים שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קצם" כי הראשונים שלא היו נתבעים אלא על מעשיהם הגלויים, אף קצם נתגלה כי לשם תיקון המעשים גרידא אינה נדרשת גלות ארוכה כל כך ולכן אורך גלותם הוקצב מראש. לא כן חורבן בית שני שמאחר ולא נתגלה עוונם – אלא בסתר לבם היה, הרי שהגלות הבאה לשם זיכוך וצירוף זה – אין לשער אורך זמנה " [בן מלך, גלות וגאולה, עמ' כד]. חורבן בית שני נגרם כתוצאה מפגמים במערכת המידות ולא כתוצאה מפגמים במעשים. תיקון המידות אורך זמן רב ודורש עבודה נפשית מאומצת, ולכן הגלות שנגזרה אחר חורבן בית שני ארוכה מאוד, עד שיתוקנו המידות של עם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
