בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • נצח ישראל למהר"ל
לחץ להקדשת שיעור זה
ה' אייר התשע"ה

פרק ד' חלק ט'

undefined

בשביל הנשמה

ה' אייר התשע"ה
4 דק' קריאה
חטא הראשונים במעשים גלויים, לכן נתגלה קיצם, חטא האחרונים בלב ולכן נסתר קיצם
וְקָאָמַר שָׁם (יומא ט, ב): 1 הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְגַּלָּה עֲוֹנָם, 2 נִתְגַּלָּה קִצָּם. פֵּרוּשׁ, הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְגַּלָּה חֶטְאָם, מִפְּנֵי שֶׁהָרִאשׁוֹנִים עִקַּר חֶטְאָם שֶׁהָיוּ נִמְשָׁכִים אַחַר יִצְרָם לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת רָעוֹת בְּגָלוּי, וּלְפִיכָךְ עֹנֶשׁ שֶׁלָּהֶם נִתְגַּלָּה, וְכֵן קִצָּם גַּם כֵּן נִתְגַּלָּה. אֲבָל הָאַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם, מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר עֲוֹנָם בַּלֵּב, שֶׁהוּא בַּנִּסְתָּר, וּלְכָךְ לֹא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּבָר נִסְתָּר, לָכֵן לֹא נִתְגַּלָּה קִצָּם גַּם כֵּן, וְנִשְׁאַר קִצָּם נִסְתָּר וְנֶעֱלָם.

הראשונים היו במעלה לכן נרשם קצם
וְעוֹד יֵשׁ פֵּרוּשׁ בָּזֶה, לְפִי שֶׁכָּל עִנְיַן הָרִאשׁוֹנִים לְפִי מַעֲלָתָם הָיָה 3 בְּהִתְרַשְּׁמוּת יוֹתֵר, לְכָךְ כָּל מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנִים 4 נִרְשַׁם, וְלֹא נִרְשַׁם דָּבָר מִן הָאַחֲרוֹנִים. וְזֶה שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁהוּא חָשׁוּב, כָּל עִנְיָנוֹ נִרְשָׁם לְפִי חֲשִׁיבוּתוֹ, לְכָךְ חֵטְא הָרִאשׁוֹנִים נִרְשַׁם בָּעוֹלָם, וְנִרְשַׁם גַּם כֵּן בַּכְּתִיבָה. וּמֵאַחַר שֶׁכָּל עִנְיַן הָרִאשׁוֹנִים בְּהִתְרַשְּׁמוּת, גַּם כֵּן קִצָּם נִתְגַּלָּה וְנִתְרַשֵּׁם. אֲבָל עִנְיַן הָאַחֲרוֹנִים אֵינוֹ בְּהִתְרַשְּׁמוּת בָּעוֹלָם, שֶׁאֵינָן חֲשׁוּבִים כָּל כָּךְ, וּלְפִיכָךְ אֵין קִצָּם נִרְשַׁם, אֲבָל הוּא מִן הָעִנְיָנִים הַנֶּעֱלָמִים. וְדָבָר זֶה עִנְיָן עָמֹק מְאֹד, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה עוֹד, וְזֶה נָכוֹן.
________________________________
עוד אמרו חכמים שם במסכת יומא, הראשונים, 1 דור חורבן בית ראשון, שגילה הנביא את עוונם, 2 גילה גם את קץ גלותם, שבעים שנה. פירוש דבריהם,עיקר חטאם של הראשונים היה, שהלכו אחר יצר הרע לעשות מעשים רעים בגלוי, לכן גם עונשם וגם קץ גלותם גלוי. אבל האחרונים, דור חורבן בית שני, שלא נתגלה עוונם, מפני שעיקר חטאם היה בלב, שהוא בנסתר, לכן לא נתגלה סוף גלותם, ונשאר קץ גלותם דבר סתום ונעלם.
ויש עוד פירוש לעניין זה. חטא הראשונים היה לפי מעלתם, ומכיוון שהיו אנשי מעלה, 3 חטאם עשה רושם גדול, וכל דבר שעושה רושם 4 נכתב. ואילו דורות אחרונים, שלא היו במעלה כל כך, גם מעשיהם לא עשו רושם, ולכן לא נכתבו. מכוון שכל עניני הראשונים עשו רושם בעולם, לכן נכתב על ידי הנביאים חטאם וקץ גלותם. אבל האחרונים שמעשיהם לא עשו רושם בעולם, מפני שלא היו חשובים כל כך, לכן גם קץ גלותם לא נכתב, אלא הוא מן הדברים הנעלמים. רעיון זה עמוק מאד ואמיתי, ואין להאריך בו עוד.


ביאורים
נוסף לכל ההבדלים בין תקופת בית ראשון לתקופת בית שני, מעלת המקדש, מעלת העם וחטאיו, ישנו הבדל משמעותי נוסף והוא משך הגלות. גלות בית ראשון, נמשכה שבעים שנה והדבר היה ידוע מראש. מגלות חורבן בית שני, לעומת זאת, אנו קמים רק בדורות האחרונים אחר כאלפיים שנה. שנים שהתאפיינו בחוסר וודאות אימתי תחל לזרוח הישועה.
הגמרא קושרת את אופי החטא לגילוי הקץ. המהר"ל מביא שני הסברים לכך.
תחילה, מסביר המהר"ל, הגמרא מלמדת אותנו שכך המציאות פועלת וכך צריך לראות ולהבין את ההיסטוריה. במציאות יש התאמה – תוצאת חטא גלוי הוא עונש גלוי, ואילו חטא נסתר – עונש נסתר. בבית ראשון החטאים היו בגלוי. הראשונים חטאו במעשים גלויים וברורים. עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, וקיצם – גלות של שבעים שנה הייתה גלויה גם כן. בבית שני החטא היה נסתר. חז"ל אומרים ששבעה דברים מכוסים מבני אדם ואחד מהם 'אין אדם יודע מה בלבו של חבירו' [פסחים נד, ע"ב]. האיבה והשנאה לא היו גלויים. קלקול נסתר כזה מביא עונש נסתר – גלות ללא קץ ידוע.
על הפירוש הראשון מוסיף המהר"ל נדבך נוסף. הדורות הראשונים היו 'חשובים'. מעלתם הייתה גבוהה מכל הדורות האחרונים. אחת הדרכים שבהן זה בא לידי ביטוי היה בכך שדברי ימיהם נכתבו. התנ"ך אוצר את סיפור חייו של עם ישראל מראשית התהוותו עד סוף דורות בית ראשון. חז"ל אף אומרים שהנבואות שנכתבו הינן 'נבואות לדורות', דהיינו מעשיהם רלוונטיים גם לדורות הבאים. החשיבות הזו מתבטאת גם ברישום חטאיהם וממילא ברישום קיצם. הדורות האחרונים היו חשובים פחות. האחרונים חיו בדור שדרגת חיי האדם פחתה, ובכלל זה דרגת הגילוי של הקשר האלוהי עם האנושות. זו הסיבה שמעשיהם וחטאיהם, וגם העונש הדרוש לתיקונם לא נכתבו, והכל נשאר עלום.
חטאי העם בתקופת בית שני אמנם לא נרשמו, אך אנו סובלים מהם עד ימינו אנו. חז"ל מלמדים אותנו שהיתה בעיה חמורה של שנאת חינם. צצו הרבה סכסוכים חיצוניים שהיו בעצם סימפטום לרעה חולה שפשטה בעם. רעה זו הייתה כה חמורה ועמוקה עד שהצריכה שבירה של כל המערכת, חשבון נפש, זיכוך ותיקון מחודש בכור הגלות עד לגאולה העתידה ובנין בית המקדש, במהרה בימינו אמן.

הרחבות
* אורך הגלות לשם תיקון המידות
הָאַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם. הסבר ייחודי לדברי חז"ל אלו כתב הרב ליב מינצברג : "בדורו של בית ראשון הגם שכבר הכירו והאמינו בה', אולם עדיין היה העם בתחילת דרכו ולא היו עומדים בדרגה זו שיהיו נתבעים על פנימיות נפשם ודקדוק כוונת לבם, לא נדרש אפוא מאיתם אלא תיקון המעשים וההליכה בדרכי התורה, ומשקלקלו בזה נגזרה עליהם גלות. אך בבית שני כבר עמד העם בדרגה נעלה יותר אשר נדרש מאיתם טוהר פנימי ותיקון המידות, וכאשר נמצא ענין זה בלתי מתוקן למרות שלא פגמו במעשיהם נענשו וגלו מן הארץ . וזה פשרו של מאמר חז"ל "ראשונים שנתגלה עוונם נתגלה קצם אחרונים שלא נתגלה עוונם לא נתגלה קצם" כי הראשונים שלא היו נתבעים אלא על מעשיהם הגלויים, אף קצם נתגלה כי לשם תיקון המעשים גרידא אינה נדרשת גלות ארוכה כל כך ולכן אורך גלותם הוקצב מראש. לא כן חורבן בית שני שמאחר ולא נתגלה עוונם – אלא בסתר לבם היה, הרי שהגלות הבאה לשם זיכוך וצירוף זה – אין לשער אורך זמנה " [בן מלך, גלות וגאולה, עמ' כד]. חורבן בית שני נגרם כתוצאה מפגמים במערכת המידות ולא כתוצאה מפגמים במעשים. תיקון המידות אורך זמן רב ודורש עבודה נפשית מאומצת, ולכן הגלות שנגזרה אחר חורבן בית שני ארוכה מאוד, עד שיתוקנו המידות של עם ישראל.



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il