ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(פח. רבע עליון עד פח: במשנה למטה)
המשך הדיון על המשנה.
א. לגבי הדין שכשנפרעת מנכסי היתומים צריכה שבועה (וכן בבע"ח שנפרע מיתומים)
A. משנה בשבועות – גם יתומי המלווה שנפרעים מיתומי הלווה צריכים שבועה.
ומסבירה הגמרא שהכוונה לאותה שבועה, ולא לחדש על היתומים שבועה נוספת,
והחידוש שהיינו חושבים שנקל על יתומי המלווה, קמ"ל שצריכים להישבע,
(ויש הבדל: האבא נשבע שלא גבה החוב, היתומים נשבעים שהם לא יודעים שאביהם גבה את החוב).
B. הגבלת ר' זריקא (לפי התיקון של רבא) – אם יתומי הלווה אומרים שאביהם אמר שכלל לא לווה,
אז המלווה או יתומיו (רמב"ם) יגבו גם בלא שבועה.
(שהרי יש בידם שטר הלוואה, ואם אמר שלא לווה אז בעצם הודה שלא פרע).
(פח. שליש תחתון)
ב. אישה יכולה לגבות שלא בפניו, האם גם בעל חוב?
רי"צ נפחא – לא (רק באישה הקלו עליה משום חינא)
רבא-ר"נ – כן, בשביל לדאוג למלווים, כדי שלא תנעול דלת בפני לווין.
(פח. 6-)
ג. דעת ר"ש במשנה
בסוף המשנה: "ר' שמעון אומר: כל זמן שהיא תובעת כתובתה - היורשין משביעין אותה, ואם אינה תובעת כתובתה - אין היורשין משביעין אותה".
למה ר"ש מתייחס?
- ר' ירמיה – לגבי הנפרעת שלא בפניו,
שלת"ק גם אישה שתובעת מזונות מבעלה החי שהלך למדינת הים, צריכה שבועה,
ור"ש חולק ואומר שרק בכתובה, אך למזונות לא צריכה שבועה.
[ואכן יש מחלוקת כזו במשנה בקד:,
בני כהנים גדולים – צריכה,
חנן – לא צריכה שבועה (כי ישביעו אותה כשתקבל כתובתה שלא לקחה כסף שלא כדין, וזה ממילא כולל אם קיבלה כפל למזונות].
דחיית רב ששת – זה לא מתאים למשנתנו,
כי אצלנו ר"ש מציין את היורשים, כלומר מדובר שהבעל מת.[1]
(פח: 9+)
- רב ששת – מתייחס לסיפא של המשנה הקודמת (המשנה השנייה בדף פו:) -
אישה שהיתה אפוטרופסית של בעלה, וויתר לה על זכויות השבועה לו וליורשיו,
אם המשיכה להיות אפוטרופסית של היתומים,
לרבנן במשנה - היתומים יכולים להשביעה מכאן ולהבא,
לר"ש – מקל על האישה, ואפילו מכאן ולהבא לא יכולים, אא"כ תובעת כתובתה
(שאז כבר משביעים אותה שלא קיבלה כבר, אז השבועה כוללת שלא קיבלה משהו שלא מגיע לה, ושאם קיבלה זה יתקזז מהכתובה).
[ואכן יש מחלוקת כזו בגיטין נב.,[2]
שם מניחים שכל אפוטרופוס של יתומים צריך להישבע כשיגדלו היתומים,
אך זה תלוי מי מינה אותו (זה תלוי האם נחשוש שאם נשביע אותו לא ירצה להיות אפוטרופוס):
רבנן – רק כשמינהו האב (אוהבו, ולא ימנע בגלל השבועה), אך לא הבי"ד,
אבא שאול – רק כשמינוהו הבי"ד (זה כבוד, ולא ימנע בגלל השבועה), אך לא האב.
וכאן מן הסתם האב מינהו שימשיך, וממילא:
רבנן כרבנן שמשביעים,
ר"ש כאבא שאול שלא משביעים].
דחיית אביי – בלשון של ר"ש משמע שבא להחמיר על האישה, שאם תובעת כתובתה נשבעת, ולא להקל (שרק אם תובעת כתובתה נשבעת).
(פח: שליש תחתון)
- אביי - מתייחס לרישא של המשנה הקודמת (פו: משנה שנייה),
שלפי רבנן - האבא יכול לוותר לה על שבועה גם מול היתומים,
ור"ש חולק ומחמיר – שכשנוטלת כתובתה היתומים יכולים להשביעה, וכאבא שאול (פז.).
ומקשה רב פפא - למה צריך את החלק הנשי של המשפט ("ואם אינה תובעת כתובתה - אין היורשין משביעין אותה")
לכן מוסיף רב פפא –
ר"ש גם מתייחס למשנה הראשונה שם (פו:), לגבי שבועת האפוטרופסית וענייני הבית, כשלא פטר אותה משבועה (שאז האבא והיורשים משביעים אותה):
לר"א – אפילו לא מינה אותה אפוטרופסית, משביעה על פילכה ועיסתה.
לרבנן – רק אם מינה אותה אפוטרופסית
ור"ש מקל עליה – אפילו אם מינה אותה אפוטרופסית, רק נשבעת כשנוטלת כתובתה (לכאורה אומר זאת רק על היורשים).
[1] תוס' מקשים שאת מחלוקת חנן ובני הכהנים גדולים ניתן להעמיד גם במזונות שהבעל מת, וממילא כך ניתןת להסביר גם את משנתנו, ואז זה כן מובן למה כתוב "יורשים". ונשאר בצ"ע.
[2] הדמיון למחלוקת בגיטין לא ברור לי. הרי שם מדובר באפוטרופוס של יתומים קטנים, ומשביעים אותו גם ללא שהיתומים דרשו זאת. אצלנו לכאורה מדובר שהאם משמשת כ"מנהלת נכסים", ויתכן שהיתומים כבר גדולים, והשבועה היא דווקא אם הם יוזמים להשביע אותה.

איך ללמוד אמונה?

דיני ברכות בתיקון ליל שבועות

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

איך מותר לנקות בגדים בשבת?

איך מותר להכין קפה בשבת?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

הנאה ממעשה שבת

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

הלכות קבלת שבת מוקדמת

מה המשמעות הנחת תפילין?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















