ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבְפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צח, ב), אֲמַר עוּלָּא: 1 יֵיתֵי וְלָא אֶחְמִנֵיהּ. וְכֵן אֲמַר רַבָּה: יֵיתֵי וְלָא אֶחְמִנֵיהּ. (רַבִּי) רַב יוֹסֵף אֲמַר: 2 יֵיתֵי, וְאֶזְכֶּה וְאֵיתִיב בְּטוּלָּא דְּכוּפִיתָא דְּחַמְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי לְרַבָּה: 3 מַאי טַעֲמָא? 4 אִילֵימָא מִשּׁוּם חֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וְהָתַנְיָא, שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַה יַּעֲשֶׂה אָדָם וְיִנָּצֵל מֵחֶבְלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים. 5 וּמַר, הָא תּוֹרָה וְהָא גְּמִילוּת חֲסָדִים! אָמַר: שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא, כִּדְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי, דְּרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי 6 רָמֵי, כְּתִיב (בראשית כח, טו): וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, 7 וּכְתִיב (בראשית לב, ח): וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ, שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא. כִּדְתַנְיָא, עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' (שמות טו, טז) זוֹ 8 בִּיאָה רִאשׁוֹנָה, עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ (שם) 9 זוֹ בִּיאָה שְׁנִיָּה. אֱמֹר מֵעַתָּה, רְאוּיִין הָיוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם נֵס בְּבִיאָה שְׁנִיָּה כְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה, אֶלָּא שֶׁגָּרַם הַחֵטְא. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יֵיתֵי וְלָא אֶחְמִנֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי טַעֲמָא? אִילֵימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב (עמוס ה, יט): כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי וּפְגָעוֹ הַדֹּב וְסָמַךְ יָדוֹ אֶל הַקִּיר וּנְשָׁכוֹ נָחָשׁ, 10 בֹּא וְאַרְאֶךָּ דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּזְמַן שֶׁאָדָם יוֹצֵא לַשָּׂדֶה, 11 וּפָגַע בּוֹ סַנְטָר, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁפְּגָעוֹ אֲרִי. נִכְנַס (לְבֵיתוֹ) {לָעִיר} פָּגַע בּוֹ 12 גַּבַּאי, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁפְּגָעוֹ דֹּב. נִכְנַס לְבֵיתוֹ וּמָצָא בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ מוּטָלִין בָּרָעָב, דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ! אֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב (ירמיה ל, ו): שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל גֶּבֶר יָדָיו עַל חֲלָצָיו וכו'. מַאי רָאִיתִי כָל גֶּבֶר? אָמַר רָבָא בַּר יִצְחָק אָמַר רַב: 13 מִי שֶׁכָּל גְּבוּרָה שֶׁלּוֹ. וּמַאי נֶהֶפְכוּ כָל פָּנִים לְיֵרָקוֹן (שם)? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: 14 פָּמַלְיָא שֶׁל מַעֲלָה וּפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה. 15 בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַלָּלוּ מַעֲשֵׂה יָדַי וְהַלָּלוּ מַעֲשֵׂי יָדַי, הַאֵיךְ אֶעֱבֹר אֵלּוּ מִפְּנֵי אֵלּוּ! 16 הַיְנוּ דְּאָמְרִי אֱינָשֵׁי: רָהֵיט וּנְפַל תּוֹרָא, וְאָזֵיל וְשָׁדֵי לֵיהּ סוּסְיָא בְּאוּרְיֵהּ.
________________________________
שנינו בפרק חלק, אמר עולא 1 יבוא משיח ולא אראנו, מפני הצרות הרבות שיהיו בימיו. וכן אמר רבה, 2 יבוא ולא אראנו. רב יוסף אמר, יבוא ואזכה לשבת בצל גללי חמורו. אמר אביי לרבה, 3 מהו הטעם בגללו אמר יבוא ולא אראנו? 4 אם חושש אדוני מפני חבלי משיח, והרי למדנו, ששאלו התלמידים את רבי אליעזר, מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? ענה להם, יעסוק בתורה ובגמילות חסדים, 5 והרי אדוני עוסק בתורה ובגמילות חסדים, אם כן מדוע הוא חושש? אמר לו רבה, שמא יגרום החטא, כדברי רבי יעקב בר אידי, 6 שהקשה, נאמר ליעקב: והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך, ונאמר ויירא יעקב מאד וייצר לו, 7 מדוע התיירא לאחר ההבטחה? אלא שהיה ירא שמא יגרום החטא. כמו ששנינו, נאמר: עד יעבור עמך ה', זו ביאה ראשונה 8 של עם ישראל לארץ בימי יהושע. ונאמר: עד יעבור עם זו קנית, 9 זו ביאה שנייה בימי עזרא, כלומר היו ישראל ראויים שיעשה להם נס בביאה שנייה כמו בביאה ראשונה, אלא שגרם החטא. וכן אמר רבי יוחנן, יבוא ולא אראנו. אמר לו ריש לקיש מהו הטעם? אם מפני הצרות, שנאמר: כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדוב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש, 10 דבר דומה לזה קיים גם בעולם הזה, בזמן שאדם יוצא לשדה 11 ופוגש את קובע גבולות השדות שרוצה לצמצם את שדהו, דומה עליו כמי שנפגש עם אריה. נכנס מן השדה לעיר 12 ופוגש את גובה המיסים של המלך, דומה עליו כמי שפגע בו הדוב. נכנס לביתו ומוצא את בניו ובני ביתו שרויים ברעב, נדמה בעיניו כאילו נשכו נחש. אם כן מדוע אמר יבוא ולא אראנו? אלא משום שנאמר: שאלו נא וראו אם יולד זכר, מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון. מהו הפירוש ראיתי כל גבר? אמר רבא בר יצחק בשם רב, 13 הכוונה לקב"ה, שכל הגבורה היא שלו. ומהי הכוונה בנאמר: ונהפכו כל פנים לירקון? אמר רבי יוחנן, פמליא של מעלה ופמליא של מטה, 14 כלומר, מלאכים ובני ישראל. 15 באותה שעה שהקב"ה מעביר את האומות מלפניו, אומר הקב"ה, הללו, האומות, מעשה ידי, והללו, ישראל, מעשה ידי, איך אעביר את האומות מפני בני ישראל! 16 זהו המשל שאומרים בני האדם, רץ ונפל השור, לך והכנס את הסוס לאורוותו. כלומר, לאחר שהאדם מכניס תחת השור את הסוס, שאינו חביב עליו כשור, קשה לו להוציא אותו כשמבריא השור. כך לאחר שחטאו ישראל וירדו מגדולתם, העלה הקב"ה את האומות תחתם, וכשנגאלים ישראל, קשה לו להעביר את האומות מעל פניו. קושי זה מביא לחבלי משיח ומסיבה זו פחד רבי יוחנן מהם.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
143 - פרק ל"ו חלק א'
144 - פרק ל"ו חלק ב'
145 - פרק ל"ו חלק ג'
טען עוד
המהר"ל מביא את דברי הגמרא בסנהדרין. התבוננות בגמרא זו מצביעה על גודל השינוי והכאב שיש בתקופת חבלי המשיח, על התגובות השונות של חכמים ביחס לתקופה זו, ועל הדרכים להינצל מהייסורים שבה.
בקוראנו דברים אלו, שוב עולה השאלה: מדוע קשה למציאות לקבל דברים חדשים? מדוע לא תוכל האישה לאפשר לתינוק לצאת בקלות וללא כאב? מדוע העולם לא יכול לעמוד על סדריו כשיבוא המשיח?
שינויים קורים דווקא ב מציאות מוגבלת. למציאות כזו קשה להכיל דברים חדשים. אם נחזור אל דוגמת האישה נבין, כי הקושי שהיא עוברת בזמן הלידה נובע בגלל שגם היא נתונה בתוך גבולות צרים . גופה לא מסוגל להכיל הוויה חדשה מבלי להשתנות, כיוון שהוא קטן מידי. אם הוא היה גדול יותר השפעת התינוק החדש היתה מעטה.
כיוון ששינוי קורה רק במציאות מוגבלת, הוא תמיד גורם לערעור המערכת.
גם עולמנו מוגבל. ניתן לראות זאת במציאות הפיזית. אין שני דברים שיכולים להיות באותו מקום בו זמנית. ניתן גם לחוש זאת בעצמנו – הזמן שלנו, כישרונותינו, האמצעים הנתונים לרשותנו גם הם מצומצמים. בדומה לכך, גם הצד הרוחני שבעולם הוא מוגבל. כיוון שכך, עולמנו מהווה "מצע טוב" לשינויים מחד, ומאידך, הוא מתערער מאוד כאשר הם קורים. התגלות המשיח היא שינוי גדול מאוד, וממילא כזו שטומנת בחובה כאב וקשיים עצומים.
לאור דברים אלו אנו יכולים להבין את פחדם של האמוראים מימות המשיח, ומכך ללמוד כיצד עלינו להתמודד עם קשיי דורנו, דור הגאולה.
הרחבות
* נבואה והבטחה
רְאוּיִין הָיוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶם נֵס בְּבִיאָה שְׁנִיָּה כְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה, אֶלָּא שֶׁגָּרַם הַחֵטְא. מדברים אלו עולה כי דברי התורה בדבר עשיית נס לישראל בעליית עזרא ונחמיה התבטלו ולא אירעו בפועל. הבנה זו מולידה קושי על דברי הרמב"ם : "אם הבטיח (הנביא) על טובה ואמר שיהיה כך וכך ולא באה הטובה שאמר - בידוע שהוא נביא שקר, שכל דבר טובה שיגזור האל אפילו על תנאי אינו חוזר" [יסודי התורה י, ד] ואילו כאן לא התקיימה ההבטחה?
הרד"ק מבאר שאמנם הבטחה לא מתבטלת לגמרי, אבל החטא עלול לגרום שהיא לא תתקיים במלואה: "הענין הזה שאמר לו כי בהבטחת הטובה יבחן הנביא... כל דבר טוב שיבטיח האל אפילו על תנאי הוא בא, אבל באמת תסור ממנו הטובה ההיא אם יחטא... אמנם על כל פנים תחול הטובה ותבא" [ירמיה כח, ז]. המהר"ל מתרץ שההבטחה על עשיית נס בתקופת שיבת ציון לא נאמרה בפירוש ורק נרמזה בפסוק, ולכן אין קושי מכך שהיא לא התקיימה [גור אריה, בראשית לב, ח].
אולם אין זו דעתו של המהר"ל עצמו: "העיקר הוא כי חילוק יש בין הבטחה ובין נבואה , כי הדבר שלא נאמר אלא לשם הבטחה להבטיח את האדם... כי אחר שלא היתה (ההבטחה) רק מפני זכות אשר הובטח – ואותו המקבל אפשר שישתנה, וישתנה ההבטחה אשר הבטיח אותו הקב"ה. אמנם יבחן הנביא כאשר לא היה מתנבא להבטיח, רק שהוא אומר שכך שלחו להתנבאות שיהיה בעתיד, לא להבטיח" [שם].
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אנחנו קודש למענך
סודו החינוכי של חודש שבט
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
