- שבת ומועדים
- עיונים בעניני חנוכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נעה בת בתאל מזל
חטא בית חשמונאי
בפרק זה מבואר שהחשמונאים הכהנים לקחו המלוכה במקום שבט יהודה, ודנו האם יש בכך חטא?
דעת הרמב"ן שחטאו החשמונאים בלקיחת המלוכה, ועונשם שהושמדו כל בית חשמונאי
ידועים ומפורסמים דברי הרמב"ן (בראשית מט,י), שמתתיהו ובניו חטאו בכך שלא מסרו את המלכות לשבט יהודה, ועוד- שהמליכו מלכים מהכהנים, ועל כך נענשו.
וזה לשונו: "וזה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים המולכים זה אחר זה - עם כל גבורתם והצלחתם - נפלו ביד אויביהם בחרב, והגיע העונש בסוף למה שאמרו רז"ל (ב"ב ג:) כל מאן דאמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא, שנכרתו כלם בעון הזה, ואף על פי שהיה בזרע שמעון עונש מן הצדוקים, אבל כל זרע מתתיה חשמונאי הצדיק לא עברו אלא בעבור זה, שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית דוד, והסירו השבט והמחוקק לגמרי, והיה עונשם מדה כנגד מדה, שהמשיל הקדוש ברוך הוא עליהם את עבדיהם והם הכריתום:
ואפשר גם כן שהיה עליהם חטא במלכותם מפני שהיו כהנים, ונצטוו (במדבר יח ז) 'תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם', ולא היה להם למלוך רק לעבוד את עבודת ה':
וראיתי בירושלמי במסכת הוריות (פ"ג ה"ב): 'אין מושחין מלכים כהנים, אמר רבי יהודה ענתוריא: על שם 'לא יסור שבט מיהודה', אמר רבי חייא בר' אבא: 'למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל' (דברים יז כ), מה כתיב בתריה? – 'לא יהיה לכהנים הלוים' (שם יח א). הנה שנו בכאן שאין מושחין מלכים מן הכהנים בני אהרן,
ופירש תחלה שהוא לכבוד יהודה, שאין השררה סרה מן השבט ההוא, ולפיכך אף על פי שישראל מקימים עליהם מלך משאר השבטים כפי צורך השעה - אין מושחים אותן, שלא יהיה עליהם הוד מלכות, אלא כמו שופטים ושוטרים יהיו, והזכירו הכהנים שאף על פי שהן בעצמן ראויים למשיחה, אין מושחין אותן לשם מלכות, וכל שכן שאר השבטים, וכמו שאמרו בגמרא (הוריות יא:), שאין מושחין אלא מלכי בית דוד, ורבי חייא בר אבא פירש שהוא מנוע מן התורה, שלא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה במלכות, והוא דבר ראוי והגון:"
בדעת הרמב"ם מדייק הרב נבנצל שלא חטאו השמונאים, והקושי בזה:
שמעתי מהרב נבנצאל, שאפשר שדעת הרמב"ם (פ"ג מהל' מגילה וחנוכה ה"א) אחרת מהרמב"ן, וז"ל הרמב"ם: "בבית שני, כשמלכו יון, גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה".
מתבאר בדברי הרמב"ם כחלק מהסיבה לחגוג את החנוכה שהמליכו מלך מהכהנים, ואם היה בכך איסור - היה צריך להזכיר זאת לגנאי, ובוודאי שזאת לא סיבה לחגוג, אלא שהרמב"ם הבין שהיה צורך שבית חשמונאי - הכהנים הגדולים - ינהיגו את עם ישראל ולא היו ראויים אחרים להנהגה. אמנם מה שנכחדו בית חשמונאי - היה בעקבות העובדה שסיימו את תפקידם להושיע את ישראל ולעשות את נס חנוכה, כשם שאדם נפטר מן העולם כתוצאה מסיום תפקידו, ומתוך כך עובר לעולמות אחרים.
אלא שהעולם מקשים על דעה זו שלא נפטרו בני מתתיהו אלא נהרגו במלחמה, ועל ידי הורדוס, ונראה שזה עונש.
דבר תורה לקראת חג החנוכה הקרב ובא, לזכרו של סבי, ר' מתתיהו יעקב, מזרע הכהנים אשר עלה לגנזי מרומים בחג החנוכה. יהי רצון שלימוד התורה בחוברת זו יהיה לעילוי נשמתו.
ידועים ומפורסמים דברי הרמב"ן (בראשית מט,י), שמתתיהו ובניו חטאו בכך שלא מסרו את המלכות לשבט יהודה, ועוד- שהמליכו מלכים מהכהנים, ועל כך נענשו.
וזה לשונו: "וזה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון, ואלמלא הם נשתכחו התורה והמצות מישראל, ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים המולכים זה אחר זה - עם כל גבורתם והצלחתם - נפלו ביד אויביהם בחרב, והגיע העונש בסוף למה שאמרו רז"ל (ב"ב ג:) כל מאן דאמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא, שנכרתו כלם בעון הזה, ואף על פי שהיה בזרע שמעון עונש מן הצדוקים, אבל כל זרע מתתיה חשמונאי הצדיק לא עברו אלא בעבור זה, שמלכו ולא היו מזרע יהודה ומבית דוד, והסירו השבט והמחוקק לגמרי, והיה עונשם מדה כנגד מדה, שהמשיל הקדוש ברוך הוא עליהם את עבדיהם והם הכריתום:
ואפשר גם כן שהיה עליהם חטא במלכותם מפני שהיו כהנים, ונצטוו (במדבר יח ז) 'תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם', ולא היה להם למלוך רק לעבוד את עבודת ה':
וראיתי בירושלמי במסכת הוריות (פ"ג ה"ב): 'אין מושחין מלכים כהנים, אמר רבי יהודה ענתוריא: על שם 'לא יסור שבט מיהודה', אמר רבי חייא בר' אבא: 'למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל' (דברים יז כ), מה כתיב בתריה? – 'לא יהיה לכהנים הלוים' (שם יח א). הנה שנו בכאן שאין מושחין מלכים מן הכהנים בני אהרן,
ופירש תחלה שהוא לכבוד יהודה, שאין השררה סרה מן השבט ההוא, ולפיכך אף על פי שישראל מקימים עליהם מלך משאר השבטים כפי צורך השעה - אין מושחים אותן, שלא יהיה עליהם הוד מלכות, אלא כמו שופטים ושוטרים יהיו, והזכירו הכהנים שאף על פי שהן בעצמן ראויים למשיחה, אין מושחין אותן לשם מלכות, וכל שכן שאר השבטים, וכמו שאמרו בגמרא (הוריות יא:), שאין מושחין אלא מלכי בית דוד, ורבי חייא בר אבא פירש שהוא מנוע מן התורה, שלא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה במלכות, והוא דבר ראוי והגון:"
בדעת הרמב"ם מדייק הרב נבנצל שלא חטאו השמונאים, והקושי בזה:
שמעתי מהרב נבנצאל, שאפשר שדעת הרמב"ם (פ"ג מהל' מגילה וחנוכה ה"א) אחרת מהרמב"ן, וז"ל הרמב"ם: "בבית שני, כשמלכו יון, גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה".
מתבאר בדברי הרמב"ם כחלק מהסיבה לחגוג את החנוכה שהמליכו מלך מהכהנים, ואם היה בכך איסור - היה צריך להזכיר זאת לגנאי, ובוודאי שזאת לא סיבה לחגוג, אלא שהרמב"ם הבין שהיה צורך שבית חשמונאי - הכהנים הגדולים - ינהיגו את עם ישראל ולא היו ראויים אחרים להנהגה. אמנם מה שנכחדו בית חשמונאי - היה בעקבות העובדה שסיימו את תפקידם להושיע את ישראל ולעשות את נס חנוכה, כשם שאדם נפטר מן העולם כתוצאה מסיום תפקידו, ומתוך כך עובר לעולמות אחרים.
אלא שהעולם מקשים על דעה זו שלא נפטרו בני מתתיהו אלא נהרגו במלחמה, ועל ידי הורדוס, ונראה שזה עונש.
דבר תורה לקראת חג החנוכה הקרב ובא, לזכרו של סבי, ר' מתתיהו יעקב, מזרע הכהנים אשר עלה לגנזי מרומים בחג החנוכה. יהי רצון שלימוד התורה בחוברת זו יהיה לעילוי נשמתו.
הדלקה בתחילת שקיעה או בסוף שקיעה
הרב אברהם פרל | כסלו תשע"ו
למה החלקתי על בננה?
עין איה שבת א פרק ב' פסקה ח'
הרב משה גנץ | ט' כסלו תשפ"ד
כוחה של הודאה
הרב משה מאיר אבינר | א' טבת תשפ"ד
חנוכה - מה שמעבר
עין איה שבת א פרק ב' פסקה ט -י
הרב משה גנץ | ט"ז כסלו תשפ"ד
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
דיני קדימה בברכות
סדרת החינוך של הטבע!
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך יוצרים את השבת ?
מה מחבר שמיים וארץ?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
מדוע פורים גדול מכיפורים?
חכמת התורה ומדעים