ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

האם מותר לתבוע חברת ביטוח שלי תוך גרימת נזק לאחר?

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה דיני ממונות וצדקה גזל ונזיקין Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אדר ב תשע"ו

האם מותר לתבוע חברת ביטוח שלי תוך גרימת נזק לאחר?


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

שאלה :
שריפה פרצה מארון החשמל של ראובן והזיקה את שמעון, וראובן פטור משום שהוא אנוס. לראובן אין 'ביטוח' אמנם לשמעון יש 'ביטוח' על דירתו. האם רשאי שמעון לתבוע את חברת הביטוח שלו כדי לקבל את הסכום שהביטוח חייב לו, או שאסור לו משום שבכך יגרום לחברת הביטוח שלו לתבוע את ראובן ולהוציא ממנו בערכאות שלא כדין?

תשובה :
ב בבא בתרא כב ע"ב נאמר שגרמא בנזיקין אמנם פטור אך אסור, וכן פסקו הרמב"ם (נזקי ממון ה, א) והרמ"א (שפו, ג). אמנם במקרה שלפנינו חברת הביטוח שלו אכן חייבת לשלם לו, משום שכך התחייבה לפי ההסכם שביניהם, ויש לדון האם האיסור קיים גם במקרה שאדם רוצה להציל את שלו, ואין זה מתיר לו לגרום היזק לחברו, או שבכך רשאי להציל את שלו, כפי שמגיע לו מן הדין, אף אם ייגרם בכך נזק בגרמא לחברו.
לכאורה מקרה כזה מפורש ב תוס' בבבא בתרא נד ע"ב (ד"ה וישראל). הגמרא שם עוסקת באדם שקנה שדה מגוי בקניין כסף, וכותבת שהשדה יצאה מרשות הגוי אך הואיל ולא סמכה דעתו של הישראל טרם זכה, ונעשית השדה הפקר, ולכן אם בא אחר כך חברו ועדר בשדה כדי לקנותה זכה בה. וכותבים על כך התוס' שנראה שמותר לישראל הראשון לתבוע מהגוי שישיב לו מעותיו למרות שמתוך כך יחזור הגוי ויגזול את המחזיק בקרקע, ומנמק: "דבדין קא תבע ליה, דלא נתן לו מעות אלא ע"מ שתבא הקרקע לידו". ומוסיף שאם המחזיק יכול להישמט מן העובד כוכבים יישמט אף על פי שהלוקח מפסיד.
ארחיב במקורות נוספים הקשורים לסוגיא זו.
סוגייא זו של הצלת ממונו שתגרום נזק לחברו מפורשת בירושלמי וברמ"א. בירושלמי (ב"ק פרק ג הלכה א) נאמר: "ראה אמת המים שוטפת ובאה לתוך שדהו עד שלא נכנסו המים לתוך שדהו רשאי לפנותו למקום אחר משנכנסו אין רשאי לפנותו למקום אחר". ועפי"ז כתב הרמ"א (שפח, ב): "היה רואה נזק בא עליו, מותר להציל עצמו אע"פ שע"י זה בא הנזק לאחר". ומסייג הסמ"ע שאם כבר בא אסור. וכן פסקו המהריב"ל והש"ך (קסג, ס"ק יח) לגבי שוחד להיפטר ממיסים, שאם יכול לשחד המלך ולהיפטר ממס ואחרים ייאלצו לשלמו – לפני שהוטל המס מותר, ולאחר שהוטל אסור, ומוכיח כן מיבמות עט ע"א שאם הארון כבר היה קולט את מפיבושת לא היה לדוד להתפלל שיפלטנו אך לפני כן רשאי.
ויש לדון אם המקרה שלנו דומה למים שכבר נכנסו לתוך שדהו ולמס שכבר הוטל או למים שטרם נכנסו, ולכאורה המקרה שלנו דומה למים שכבר נכנסו לשדהו שהרי שמעון כבר ניזוק בכך שחובו נמצא אצל חברת הביטוח וכעת הוא רוצה להינצל מנזקו ע"י פעולה שתעביר את הנזק לראובן, אך אין הנידון דומה לראיה, כי במקרה שבירושלמי את הנזק עצמו שכבר הושת עליו הוא מעביר לחברו ואילו אצלנו אלו שני נזקים שונים. שמעון ניזוק בכך שחובו נמצא אצל חברת הביטוח ואם יתבע כספו החברה תתבע את ראובן וע"י תביעתם יוולד נזק חדש שיגרם לראובן, ולפיכך נראה שפשוט שיש להתיר לשמעון לתבוע את הביטוח, והדברים ק"ו ממקרה שהנזק טרם הגיע וגורם לאותו הנזק להתגלגל לראובן במקום אליו.
סיוע להיתר זה, להציל את שלו במקום שיינזק חברו בגרמא, יש להביא מכך שבהלכות שכנים נפסק כר' יוסי שעל הניזק להרחיק את עצמו, ורק בגירי דיליה על המזיק להתרחק אך בגרמא לא (שו"ע קנה, לב), והסברא בכך היא שאינו צריך להפסיד את שלו ולהימנע מלהשתמש בדירתו, כמבואר בנתיבות (קנה ס"ק יח) שישנם מקרים בהם מצד ד' אבות נזיקין יש לחייב ובכל זאת בנזקי שכנים מותר מהטעם הנ"ל. מוכח מכך שכדי להציל את שלו אינו חייב להימנע אף שיגרם בכך נזק בגרמא לחברו. ואמנם יש מקום לומר שאין ללמוד מהלכות שכנים, ששם אלו תקנות מיוחדות הבאות להסדיר את השימוש המייטבי וההגיוני בין שכנים אך מכל מקום נראה ששורש הדין נובע מכך שאין לו להפסיד את שלו משום גרמת נזק חברו. יש להעיר שדברי הנתיבות אינם מוסכמים, אך יתכן שגם החולקים חלקו דוקא בנזק גמור ולא בגרמא.
ואמנם הש"ך (סו ס"ק פא) עוסק בדין המזיק בגרמי כשאין כוונתו להזיק, ומביא ראב"ד לגבי אדם שהלווה לבנו ומכר השטר חוב ואחר כך מת, וכותב שיכול הבן למחול על השטר כדי שלא יצטרך לשלם החוב ללוקח, ואם יעשה כן יהיה פטור מלשלם ללוקח מדינא דגרמי, משום שלא היתה כוונתו להזיק את הלוקח אלא להרוויח לעצמו (ע"פ כתובות פה ע"ב), והש"ך כתב שכן משמע גם בדעת השו"ע שם (סע' כג), שלא כהבנת הסמ"ע בשו"ע, אך להלכה דעת הש"ך עצמו שחייב לשלם מדינא דגרמי אף כשאין כוונתו להזיק. אמנם יש לחלק בין גרמי לגרמא, ועוד ששם דומה לנזק שכבר נכנס לשדהו ואת אותו הנזק מעביר לחברו, שהרי כבר רובץ עליו חוב, ואותו החוב שרוצה להרוויח הוא אותו החוב שיפסיד בעל חובו (וכאמור, שם אף חמור יותר מהירושלמי הואיל ומדובר בגרמי). יש להעיר שהפתחי חושן (נזיקין פרק ג הערה צה) כותב שלכאורה מוכח מכך שבכתובות פה ע"ב רב נחמן רצה שייעצו לקרובתו למחול (אף שהייעוץ הוא גרמא), שמותר להזיק בגרמא לכתחילה כדי להציל את שלו או את של קרובו, ודחה שמא זה רק גרמא דגרמי ואינו נחשב אפילו גרמא, ונשאר בצריך עיון.
יתירה מזו, יתכן שהמקרה שלנו אפילו אינו נחשב כגרמא, כפי שיתבאר.
הראשונים נחלקו אם השולח את חברו להזיק חייב לצאת ידי שמים או לא. התוס' (ב"ק נו ע"א ד"ה אלא) מדייקים מהגמרא שם שדוקא השוכר עדי שקר להעיד עבור חברו חייב לשלם אך האומר להם להעיד ולא שילם פטור משום שאין שליח לדבר עבירה וסבור שלא ישמעו לו, ומוכיח זאת מהמשנה בבבא קמא נט ע"ב : "השולח את הבערה ביד חרש שוטה וקטן - פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים. שלח ביד פקח - הפקח חייב", ומשמע שדוקא השולח ביד חרש, שוטה וקטן חייב בדיני שמים, אולם הש"ך (לב ס"ק ג) מביא שהריטב"א חולק וסובר שחייב לצאת ידי שמים, ודחה הדיוק מהמשנה, ששם פטור משום שהשליח הפקח כבר משלם את הנזק, אך אם אכן לא ישלם כגון שאין לו או שהלך למדינת הים, אכן יהא חייב המשלח לצאת ידי שמים, והש"ך מסכים עימו.
ונראה שלדעת התוס' אינו נחשב אפילו כגרמא, שהרי בגרמא הדין הוא שאף שאינו חייב מעיקר הדין מכל מקום חייב לצאת ידי שמים, כמבואר בגמרא בבבא קמא נו ע"א המביאה מקרים רבים של גרמא וכותבת שחייב לצאת ידי שמים. ואולי יש לומר שגם לדעת התוס' האומר לעד לשקר מוגדר כגרמא ואסור לכתחילה אלא שלא בכל גרמא חייב לצאת ידי שמים, כמבואר בקצות (לב ס"ק א) שיש מיני גרמות שפטור אף לצאת ידי שמים. ועיין פתחי חושן (נזיקין פרק ג הערה צא) שהחוות יאיר והנחל יצחק חולקים וסוברים שבכל גרמא חייב לצאת ידי שמים. לגבי המקרה שלנו, לכאורה יש לדמותו לאומר לעד לשקר, ואם כן אם לדעת התוס' אינו נחשב אפילו גרמא ה"ה אצלנו, ויתכן שבמקרה שלנו שאינו שולחו אלא הביטוח מעצמו תובע גם הרמב"ן יודה שאפילו לא נחשב כגרמא. אך מאידך יתכן מאוד שבמקרה שלנו גם התוס' יודו שנחשב כגרמא, שהרי הם חילקו שם בין שוכר עד אומר לעד בלי לשוכרו, שבאומר סבור שלא ישמעו לו, והרי במקרה שלנו ברי שהביטוח יתבע את ראובן. מכל מקום, כפי שהתבאר למעלה, אף אם הנזק מוגדר כגרמא נראה שמותר לעשות כן כדי להציל את שלו.
ולכאורה יש להעיר מדברי הרמ"א (שפו, ג) בשם ר' ירוחם : "ראובן שהלווה מעות לעובד כוכבים על משכונות, ובא שמעון ואמר לעובד כוכבים להלוות לו בפחות, והחזיר לראובן מעותיו, פטור, דהוי גרמא בנזקין, מיהו מקרי רשע". והנה שם אין בכוונתו להזיק חברו אלא להרוויח ובכל זאת נקרא רשע הואיל ומונע רווחי חברו בגרמא. אך כמובן אין משם ראיה למקרה שלנו, משום ששם מדובר באדם הרוצה להרוויח רווח חדש במקום שחברו ירוויח ואילו במקרה שלנו רוצה לא להפסיד את המגיע לו כדין.

הסתייגות: התשובה נכתבת בהנחה שבעת שחותמים על הביטוח לא נותנים ייפוי כח לביטוח לתבוע בעת הצורך את מזיקיו, אך אם אכן ייפה כוחם נראה שאסור לתבוע הביטוח משום שבכך הוא גורם שבחתימתו הוא שכר אותם שיתבעו את המזיק בערכאות.

לסיכום, נראה ששמעון רשאי לתבוע את חברת הביטוח של עצמו ולהציל את חובו, על אף שמן הסתם יגרום בכך שהביטוח יוציא ממון שלא כדין מראובן.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il