^ 1.שמות לה, ה.
^ 2.שמות לה, כא.
^ 3.שמות לה, כב.
^ 4.שמות לה, כו.
^ 5.שמות לה, כט.
^ 6.רש"ר הירש שמות לה, ה.
^ 7.ראה שבועות כו ע"ב.
^ 8.רש"ר הירש שמות לה, כא.
^ 9.אור החיים שמות לה, כב.
^ 10.בבא מציעא לח ע"א.
^ 11.שמות לה, כב.
^ 12.דרש משה לפרשת ויקהל ד"ה ויבואו האנשים.
^ 13.שמות לה, כה-כו.
^ 14.רש"י שמות לה, כו.
^ 15.ראה ספורנו שם שכתב: "למען יהיה בטווי זוהר נוסף, כי בהרבה מהפשוטים ימעט קצת מטוב איכותם כאשר יעקרו ממקום גדולם". ובפירוש "נחלת יעקב" על רש"י מבואר: "והיינו טעמא שהצמר אז נקי ביותר, שלא נתלכלך במישמוש ידיים". וראה מאמרו של הרב דוב מאיר אייזנשטיין "החכמה היתירה בטוויית העזים ליריעות המשכן" בספר הזכרון למרן הגאון רבי יעקב בצלאל ז'ולטי (עמ' שפז).
^ 16.משיבת נפש שמות לה, כה.
^ 17. רבי יוחנן לוריא (אלזס, צרפת), ה'ר-הרע"ד - רב וראש ישיבה, דרשן ופרשן מקרא. מגדולי רבני דורו. למד תורה בישיבות בגרמניה, ומשהשלים את לימודיו חזר לארץ מולדתו והיה לרבן של כמה קהילות יהודיות בחבל אלזס. מאוחר יותר התיישב בשטרסבורג והקים בה ישיבה. אביו, הרב אהרן לוריא, היה מידידיו של המהר"ם מינץ שעמד עמו בקשרי מכתבים. בחלק מהמכתבים מזכיר המהר"ם מינץ את בנו יוחנן, ואחרי מות אביו המשיך המהר"ם מינץ להתכתב עם הבן‏. חיבר ספר מוסר בשם "הדרכה" וספר נוסף בשם "משיבת נפש", ובו פרשנות בסגנון אגדתי המבוססת על דרכו של רש"י בפירוש המקרא. לספר צורפו סיכומי ויכוחים שניהל עם נוצרים כדי להפריך את טיעוניהם נגד היהדות.
^ 18.לנתיבות ישראל ח"ב עמ' יז, הוצאת מאבני המקום תשס"ג.
^ 19.לנתיבות ישראל ח"ב עמ' יב, הוצאת מאבני המקום התשס"ג.
^ 20.בעת הקמת המושבה ראשון לציון, בשנת התרמ"ב.
^ 21.רבי אהרן הכהן, מחבר ספר "עבודת הקרבנות".
^ 22. רבי ברוך שיק משקלוב (תק"ד-תקס"ח) - רב ודיין, מחבר ומתרגם ספרי מדע ובהם הספר "יסודות" של אוקלידס. אביו, רבי יעקב, היה רב העיירה שקלוב ומחבר הספר "בציעת הפת", ומשפחתו היתה משפחת רבנים מיוחסת. הוסמך לרבנות בידי רבי אברהם קצנלבוגן מבריסק, ואחר כך נעשה דיין ופרנס במינסק. מגיל צעיר החל להתעניין בספרי מדע ובפרט באנטומיה ובאסטרונומיה. חיבר מספר ספרים, ובהם: "עמודי שמים" - ביאור על הלכות קידוש החודש של הרמב"ם, "תפארת אדם" - באנטומיה, "דרך ישרה" - ברפואה, "אוקלידוס" - תרגום ללשון הקודש של הספר "יסודות" של אוקלידס, ו"קנה המידה" - תרגום ללשון הקודש של ספר אנגלי על אלגברה, גאומטריה וטריגונומטריה. בשנת התקל"ח נסע לוילנה כדי לקבל הסכמה לספריו מהגאון מוילנה. הגאון עודד אותו‏ לתרגם ספרי מדע לעברית והביע עמדה חיובית ביחס ללימוד מדעים בכלל, כפי שמעיד רבי ברוך בהקדמה לספר אוקלידוס: "כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נצמדים יחד". מאוחר יותר עבר לעיירה אוסטיה שבמחוז מוהילב, שם היתה לו מעבדה פרטית שבה ערך ניסויים בכימיה. לאחר מכן עבר לסלוצק, שם שימש כדיין וכרופא עד פטירתו. נכדיו היו רבי יעקב ברוכין, בעל ה"משכנות יעקב", ורבי יצחק מינקובסקי מקרלין, בעל ה"קרן אורה", שניהם רבנים ליטאים בולטים.
^ 23.ראה ספר "אבן ישראל" של הרב עודד וולנסקי (ח"ה עמ' כח) שכתב: "הגר"א חפץ שיהיו באומה אנשי קודש שהם גם בעלי מלאכה, אנשי חול הבונים בחול, ואת כל מה שיבנו - יקדישו בקודש. לכן דווקא רבי ברוך משקלוב, ולא פרופסור מאוניברסיטת ברלין או וינה, הוא שנתבקש על ידי הגר"א לתרגם לעברית מחכמות העמים ומדעיהם, כדי 'ללמד בני יהודה קשת'.
אך לא די בזה. גם כשתלמיד הגר"א מתרגם את הגיאומטריה של אוקלידס ללשון הקודש, עדיין לא קמים בנו מאליהם מהנדסים ובנאים, רופאים ובנקאים צדיקים יראים ושלמים שידעו לעשות את מלאכתם, לכן בעת שהחל להישמע כבר קול התור בארצנו ניתנה לכל העולם כולו פקודה להתפתח, והעולם כולו משתנה כדי שמתוך דוגמה חיצונית זו נקבל אנו את הדחיפה הראשונית להחכים ולהתחיל לבנות בתוך מערכת הקודש שלנו, בגבורת יכולתנו האחדותית המקורית, את הבסיס האיתן של החול, שעליו תבנה המית האחדות האצילית האידיאלית העליונה שלנו, את כסא קודשה במעלותיה העליונות, בהתקדם להאיר אור הגאולה השלמה".
^ 24.נדרים נא ע"א.
^ 25.משמרת מועד על מסכת שבת עמ' שמז.
^ 26.מדרש תלפיות אות ט, ערך טוויה.
^ 27. רבי יהונתן אייבשיץ, התנ"ו-התקכ"ד - ראש ישיבה, פוסק, דרשן, פרשן ומקובל. שימש ברבנות שלוש הקהילות: אלטונה, המבורג וואנדסבק. אביו רבי נתן נטע, נין ונכד לבעל "מגלה עמוקות", כהן כרב העיר אייבשיץ ומכאן הכינוי שנוסף לשמו. שנה לאחר מכן נפטר עליו אביו והוא גלה למקום תורה לישיבתו של מהר"ם אייזנשטט, בעל "פנים מאירות", שהיתה בעיר פרוסטיץ הסמוכה לעיירה אייבשיץ. בשנת התע"א נשא לאשה את בתו של רבי משה יצחק שפירא. בסוף שנת תע"ד נפטר בפראג רבי שמעון ריישר ורבני העיר שזכרו את דרשתו המופלאה בעת חתונתו בקשוהו לשאת דרשות מדי שבת בשבתו. לאחר זמן נתבקש לעמוד בראשות הישיבה שם, בשנת התצ"ז נבחר לכהן כרבה של פראג, בשנת תק"ב עבר למיץ לכהן על כסא הרבנות במקום בעל ה"פני יהושע". בשנת התק"י החל לשמש כרבן של שלושת הקהילות הנכבדות אלטונא המבורג וואנזיבעק.
^ 28.תפארת יהונתן סוף פרשת ויקהל.
^ 29.משלי יד, לד.
^ 30.ישעיה ב, ב-ג.

מקורות עיקריים:
רש"ר הירש שמות לה, ה, כא , דרש משה לפרשת ויקהל ד"ה ויבואו האנשים , רש"י שמות לה, כו , משיבת נפש שמות לה, כה , אור החיים שמות לה, כב , לנתיבות ישראל ח"ב עמ' יב-יז , משמרת מועד על מסכת שבת עמ' שמז , מדרש תלפיות אות ט, ערך טוויה , תפארת יהונתן סוף פרשת ויקהל.