בית המדרש

  • מדורים
  • חסידים מספרים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שמחה בת חנה

undefined
3 דק' קריאה
המגיד ממזריטש היה כידוע, הולך על קביים. חסידים מספרים כי שנים רבות אחר פטירתו מצא תלמידו המובהק רבי שניאור זלמן מלאדי את תלמידיו שלו, כשהם מתווכחים מי הוא "צדיק הדור". "מה לכם" קרא לעברם, "צדיק הדור היה מורי ורבי המגיד ממזריטש. הוא ולא אחר. עליו כתוב נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. כי הוא היה האדם השלם. ואם תאמרו: הייתכן, הרי הוא היה בעל מום! על כן אני אומר לכם: הוא היה האדם השלם ועל האדם השלם ידוע לנו, שהוא מניע עולמות בכל אבר שלו, כמו שנאמר בספר הזוהר: חסד הוא זרוע ימין, גבורה היא זרוע שמאל. לפיכך גרר את רגלו השמאלית כדי שלא יעורר את מידת הגבורה בעולם".

המשמעות העמוקה של הימין והשמאל נדונה רבות בספרות הקבלה והחסידות. יסודה של ההבחנה בין השנים היא אמרת חז"ל "שמאל דוחה וימין מקרבת". הימין מסמלת את היד הפעילה את היד היוזמת, את היד המשפיעה. השמאל היא היד הכהה היא המסמלת את הקימוץ, את הביקורתיות, את ההמנעות מהשפעה ומעשייה. הימין מקרבת משום שהיא עשויה להשפעה ולנתינה. השמאל דוחה משום שהיא ביקורתית בתנועתה ודורשת יותר מחשבה בכל פעולה ופעולה.

ההבחנה הזו בין ימין לבין שמאל מוצאת את ביטויה בבריאת העולם. בריאת העולם מפגישה שתי המגמות. תחילת יציאתו של העולם מן האין אל היש עוברת דרך מידת החסד, דרך הימין. מידה זו המסמלת את ההשפעה, הנתינה, וההענקה, היא המאפשרת קיומו של עולם. היא הנותנת לעולם את זכות הקיום שלו. כך הולך העולם ונבנה על אדני החסד תוך שהוא מוסיף כח ועוצמה מקרן השפע המשפיעה עליו ואומרת לו הברא.

כאן מתעורר הצורך בביקורת. כאן מתעורר הצורך בסדר ובארגון של הבריאה. יש צורך להציב גבולות, מסגרות ומשמעת בתוך הבריאה. היצורים צריכים למצוא את מקומם ואת גבולם. לשם כך נזקקת הבריאה לאיזון הביקורתי של השמאל. המתח הזה בין שתי המגמות מאופיין היטב בדברי חז"ל במדרש: "העולמים... נבראו והיו הולכין ומתמתחין עד סוף כל העולמים אלא שאמר להם די שנאמר אני אל שדי מהו שדי שאמרתי לעולם די". מגמת החסד מניעה את ההתפשטות האינסופית של היקום. מגמת הצמצום היא שמעניקה לעולם את עמידתו. אמירת הדי גורמת לעולמות להפסיק להתפשט ולהפך למציאות מוגדרת ומוגבלת.

עם כל נחיצותה של המידה השמאלית, אך טבעי הוא הדבר שהחסידות ראתה במידה הימנית את המידה העקרית. החסידות שעודדה את האדם לנקוט ביוזמה רוחנית, להגיע לידי התפרצות רוחנית והתעוררות של קדושה, ראתה בימין את בת בריתה. משם בא השפע הרוחני, משם באה העשייה. משם באה ההשפעה המקודשת לכל דבר, ללא כל סייג.

קדושת היקום על כל מרכיביו המנוסחת בניסוח החסידי של "לית אתר פנוי מיניה", אין מקום פנוי ממנו, נובעת מתפיסת הימין המזרימה את החסד ואת השפע לכל המציאות כולה ללא מגבלות. השמאל היא בקורתית. היא מצמצמת את תחומי הופעתה של הקדושה בעולם. נותנת היא לאור להיות במקומות מסוימים בלבד, ומונעת אותו ממקומות אחרים. כדי להאיר יותר ויותר את המציאות כולה באור של קדושה יש צורך להגביר את הימין על השמאל. יש צורך לעודד את העשייה על פני הביקורת. את מצוות העשה על פני מצוות הלא תעשה.

יחס זה בין ימין ושמאל מתבטא גם במקומות רבים בהלכה. כך לדוגמא החובה ללבוש בהשכמת הבוקר את הבגדים על יד ורגל ימין קודם כל, ורק לאחר מכן על יד ורגל שמאל. כך גם בנעילת הנעליים ושאר המלבושים. מעשה המצוות נעשה אף הוא בימין לרמז על הנכונות לעשיית כל דבר שבקדושה. הוראות הלכתיות אלו, מלמדות על הקשר העמוק הקיים בין התנהגות האדם ויחסו אל הימין ואל השמאל, לבין המשמעות הרוחנית שיש למושגים אלו.

לדעתו של ר´ שניאור זלמן מלאדי, משקפת אישיותו של המגיד ממזריטש את דמותו של הצדיק האידיאלי. העולם כולו על מרכיביו השונים נרמזים בדמות צדיק זה. בעולם מוקטן זה נמזגו תכונת הימין ותכונת השמאל בצורה הנכונה. למרות שבבסיס העולם עומד האיזון בין הימין והשמאל, הרי שהאידיאל החסידי מדבר על הצורך להגביר את הימין על השמאל. צורך זה מוצא את ביטויו בכך שהמגיד היה גורר את רגלו השמאלית.

העדר איזון בין הימין לשמאל איננו בהכרח תמיד מום. לעיתים, כשאנו מדברים על הצורך להשפיע טוב לעולם כולו הרי שהימין צריכה היא שתתגבר על השמאל. התפרצות ימנית זו מצויה גם בדרך הנהגתו של המגיד ממזריטש את החסידות בדור שאחרי הבעש"ט. בדור זה החלה החסידות להתפשט ולהפיץ את תורתה בכל רחבי העולם היהודי. תורת החסידות המזוהה גם לשונית עם מידת החסד מתגברת על כל המניעות השונות, ופורצת את המגבלות שמנסים המתנגדים להטיל עליה.

-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il