ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
המגיד ממזריטש היה כידוע, הולך על קביים. חסידים מספרים כי שנים רבות אחר פטירתו מצא תלמידו המובהק רבי שניאור זלמן מלאדי את תלמידיו שלו, כשהם מתווכחים מי הוא "צדיק הדור". "מה לכם" קרא לעברם, "צדיק הדור היה מורי ורבי המגיד ממזריטש. הוא ולא אחר. עליו כתוב נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. כי הוא היה האדם השלם. ואם תאמרו: הייתכן, הרי הוא היה בעל מום! על כן אני אומר לכם: הוא היה האדם השלם ועל האדם השלם ידוע לנו, שהוא מניע עולמות בכל אבר שלו, כמו שנאמר בספר הזוהר: חסד הוא זרוע ימין, גבורה היא זרוע שמאל. לפיכך גרר את רגלו השמאלית כדי שלא יעורר את מידת הגבורה בעולם".
המשמעות העמוקה של הימין והשמאל נדונה רבות בספרות הקבלה והחסידות. יסודה של ההבחנה בין השנים היא אמרת חז"ל "שמאל דוחה וימין מקרבת". הימין מסמלת את היד הפעילה את היד היוזמת, את היד המשפיעה. השמאל היא היד הכהה היא המסמלת את הקימוץ, את הביקורתיות, את ההמנעות מהשפעה ומעשייה. הימין מקרבת משום שהיא עשויה להשפעה ולנתינה. השמאל דוחה משום שהיא ביקורתית בתנועתה ודורשת יותר מחשבה בכל פעולה ופעולה.
ההבחנה הזו בין ימין לבין שמאל מוצאת את ביטויה בבריאת העולם. בריאת העולם מפגישה שתי המגמות. תחילת יציאתו של העולם מן האין אל היש עוברת דרך מידת החסד, דרך הימין. מידה זו המסמלת את ההשפעה, הנתינה, וההענקה, היא המאפשרת קיומו של עולם. היא הנותנת לעולם את זכות הקיום שלו. כך הולך העולם ונבנה על אדני החסד תוך שהוא מוסיף כח ועוצמה מקרן השפע המשפיעה עליו ואומרת לו הברא.
כאן מתעורר הצורך בביקורת. כאן מתעורר הצורך בסדר ובארגון של הבריאה. יש צורך להציב גבולות, מסגרות ומשמעת בתוך הבריאה. היצורים צריכים למצוא את מקומם ואת גבולם. לשם כך נזקקת הבריאה לאיזון הביקורתי של השמאל. המתח הזה בין שתי המגמות מאופיין היטב בדברי חז"ל במדרש: "העולמים... נבראו והיו הולכין ומתמתחין עד סוף כל העולמים אלא שאמר להם די שנאמר אני אל שדי מהו שדי שאמרתי לעולם די". מגמת החסד מניעה את ההתפשטות האינסופית של היקום. מגמת הצמצום היא שמעניקה לעולם את עמידתו. אמירת הדי גורמת לעולמות להפסיק להתפשט ולהפך למציאות מוגדרת ומוגבלת.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
36 - ריקוד של קדושה
37 - להמשיך ברגל ימין
38 - סעודתה של בת המלך
טען עוד
עם כל נחיצותה של המידה השמאלית, אך טבעי הוא הדבר שהחסידות ראתה במידה הימנית את המידה העקרית. החסידות שעודדה את האדם לנקוט ביוזמה רוחנית, להגיע לידי התפרצות רוחנית והתעוררות של קדושה, ראתה בימין את בת בריתה. משם בא השפע הרוחני, משם באה העשייה. משם באה ההשפעה המקודשת לכל דבר, ללא כל סייג.
קדושת היקום על כל מרכיביו המנוסחת בניסוח החסידי של "לית אתר פנוי מיניה", אין מקום פנוי ממנו, נובעת מתפיסת הימין המזרימה את החסד ואת השפע לכל המציאות כולה ללא מגבלות. השמאל היא בקורתית. היא מצמצמת את תחומי הופעתה של הקדושה בעולם. נותנת היא לאור להיות במקומות מסוימים בלבד, ומונעת אותו ממקומות אחרים. כדי להאיר יותר ויותר את המציאות כולה באור של קדושה יש צורך להגביר את הימין על השמאל. יש צורך לעודד את העשייה על פני הביקורת. את מצוות העשה על פני מצוות הלא תעשה.
יחס זה בין ימין ושמאל מתבטא גם במקומות רבים בהלכה. כך לדוגמא החובה ללבוש בהשכמת הבוקר את הבגדים על יד ורגל ימין קודם כל, ורק לאחר מכן על יד ורגל שמאל. כך גם בנעילת הנעליים ושאר המלבושים. מעשה המצוות נעשה אף הוא בימין לרמז על הנכונות לעשיית כל דבר שבקדושה. הוראות הלכתיות אלו, מלמדות על הקשר העמוק הקיים בין התנהגות האדם ויחסו אל הימין ואל השמאל, לבין המשמעות הרוחנית שיש למושגים אלו.
לדעתו של ר´ שניאור זלמן מלאדי, משקפת אישיותו של המגיד ממזריטש את דמותו של הצדיק האידיאלי. העולם כולו על מרכיביו השונים נרמזים בדמות צדיק זה. בעולם מוקטן זה נמזגו תכונת הימין ותכונת השמאל בצורה הנכונה. למרות שבבסיס העולם עומד האיזון בין הימין והשמאל, הרי שהאידיאל החסידי מדבר על הצורך להגביר את הימין על השמאל. צורך זה מוצא את ביטויו בכך שהמגיד היה גורר את רגלו השמאלית.
העדר איזון בין הימין לשמאל איננו בהכרח תמיד מום. לעיתים, כשאנו מדברים על הצורך להשפיע טוב לעולם כולו הרי שהימין צריכה היא שתתגבר על השמאל. התפרצות ימנית זו מצויה גם בדרך הנהגתו של המגיד ממזריטש את החסידות בדור שאחרי הבעש"ט. בדור זה החלה החסידות להתפשט ולהפיץ את תורתה בכל רחבי העולם היהודי. תורת החסידות המזוהה גם לשונית עם מידת החסד מתגברת על כל המניעות השונות, ופורצת את המגבלות שמנסים המתנגדים להטיל עליה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
