ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורה ומנהיגות
אנחנו אולי היינו מנסחים את זה קצת אחרת: "אם פגע בך מנוול זה, עזוב אותו, ורוץ לבית המדרש". מה אמור יצר הרע לעשות בתוך בית המדרש?
המפגש עם העולם הזה הוא קצת מרתיע. זה לא פשוט להיות ירא שמים, כאשר המציאות מסביב כל כך מבלבלת, כאשר המון כוחות ורצונות פועלים בתוכנו ורוצים לפרוץ. בצורה טבעית מתעורר בנו רצון לברוח, לנתק מגע, כדי 'לשרוד רוחנית'.
חז"ל מודיעים לנו חד משמעית, שזה בלתי אפשרי. אם לא נכניס את יצר הרע לתוך בית המדרש לא יהיה לתורה מגע עם הכוחות והרגשות הבסיסיים של הנפש. במקום שעבודת ה' תהפוך אותנו לאנשים טובים יותר, היא תשתבץ בפינה בלי שום השפעה ממשית. המחשבה על 'הפרדת רשויות' תביא אותנו למצב של פיצול אישיות, 'בתפילה אני בן אדם אחד, ובלחץ של יום שישי אני בן אדם אחר'. אם תברח מהיצר לבית המדרש, הוא יחכה לך בחוץ. קח אותו ביחד איתך, ורק באופן הזה תאפשר לתורה שאתה לומד לחדור לתוכו, ולפרק אותו לגורמים. כך נבחין בין הגרעין החיובי שיש לו מקום ותפקיד, לבין המעטפת השלילית שאותה נסיר בעדינות. מבית המדרש נצא בחזרה החוצה, עם מבט שונה, והבנה מעמיקה יותר על החיים, ועלינו.
הלכה- הטעם לתקנת נטילת ידיים – המשך
כדי להסביר את הטעם הרוחני למצוות נטילת ידיים, יש להקדים ולומר שככל שמדובר בפעולה חיונית יותר עבור האדם, כך השפעתה לטוב או לרע מרובה יותר. על כן סביב האכילה, שהיא יסוד חשוב בקיומו של האדם, נאמרו הלכות רבות.
אפשר לאכול כדי לספק תענוג רגעי, ואפשר לאכול כדי לקבל כוח לחיים מלאי תוכן ומשמעות. כל ההלכות שנאמרו בענייני האכילה מכוונות למטרה אחת: שהאוכל יגביר בנו את ההרגשות הטובות וייתן לנו כוח להתרומם ולעסוק בתיקון העולם, ולא ישפיל את נפשנו לתוך תאוות אכילה חומרית נטולת תוכן רוחני. כיוון שהלחם הוא עיקר מזונו של האדם, תיקנו חכמים ליטול ידיים לפני אכילתו. בכוחן של הידיים לעשות מעשים טובים ומועילים מחד גיסא, ומאידך גיסא מעשים רעים. כיוון שתכלית הסעודה היא להעניק תוספת כוח וחיוניות, אנו מטהרים את הידיים מהזוהמה שדבקה בהן תוך עיסוקי העולם, ומקדשים אותן לקראת הסעודה, כדי שנוכל לשאוב מן האוכל את החיוניות הנצרכת לחיים מלאי תוכן ערכי. (מתוך 'פניני הלכה' ברכות ב, ב)
דברים שבלב- לבוש מלכות
"ודבר נוסף, תבוא לבית הספר עם חולצה מגוהצת ומכנסיים חדשים. בהצלחה!" המרפק שדחף לי רובי בעקבות המשפט הזה כמעט פירק אותי. "מה זה חשוב?? הכי חשוב שהוא הבנאדם הכי מתאים!" הרבה זמן חיפשנו מנהל לתיכון הדתי שבשכונה. בין כל המועמדים דוד הכי בלט. בן תורה אמתי, בעל מידות טובות, בעל ניסיון עשיר בחינוך, כריזמטי וסוחף. אחד כזה שיכול להפוך בית ספר צונח לצומח. אבל מה, הוא היה לבוש קצת ברישול... הוא הגיע לפגישות עם חולצה מקומטת שחציה בפנים וחציה בחוץ. מכנסיים דהויים. חיצונית הוא לא נראה מתאים לנהל בית ספר עם 700 תלמידים. "מה זה משנה איך הוא נראה?" התרעם רובי לאחר שהסתיימה הפגישה. "העיקר זה הפנימיות. הוא בעל מידות טובות ויודע לעבוד". "גם ההופעה החיצונית חשובה", השבתי. "יש לנו נטייה לזלזל בה, אבל היא חשובה. לפעמים הציבור הרחב לא מבין למי יש מידות טובות ומי סתם שחקן. מה שמשפיע עליו זה אדם שנואם יפה ושמתלבש מכובד. תגיד שזה סתם? לא נכון. אם אנחנו מחפשים אדם שישפיע על המערכת צריכים להתחשב גם בזה. כל נושאי התפקידים בישראל צריכים להקפיד על הופעה חיצונית שתרשים את צאן מרעיתם.
הרמב"ם פוסק שהדיינים צריכים להיות בעלי מראה. הנביא צריך להיות בעל קומה ועשיר. באופן זה דבריהם נשמעים יותר, ויכולים להשפיע בצורה שלמה יותר על הציבור. נכון שהכי חשובה הפנימיות, אבל גם להופעה החיצונית יש חשיבות, כתוספת לעולם פנימי טהור".
השבוע ראינו:
לכל דור יש מנהיג המתאים לו, אפילו אם הוא קטן יותר מהמנהיג של הדור הקודם; התנאי הבסיסי למנהיגות הוא ענווה. ענווה לא רק שאינה סותרת גדלות, אלא שאין גדלות אמתית בלי ענווה; תכונה בסיסית נוספת היא הרחמנות והרגישות לכל פרט מהציבור. לא רק לראות את הגודל, אלא גם להתייחס לפרט; התכונה הבאה היא היכולת לעמוד על האמת ולעשות את דבר ה' בשלמות, למרות הלחצים הרבים; מנהיג צריך להיות מקצוען ולדעת את תפקידו בצורה הטובה והמדויקת ביותר; דבר נוסף, שאף הוא חשוב – צריך שתהיה למנהיג הופעה מכובדת ומרשימה. זה לא המדד העיקרי, אך גם זה חשוב, מכיוון שזה משפיע על קהל השומעים.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך עושים קידוש?
איך נראית נקמה יהודית?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אי אפשר לבד!
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
