בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • תשובה
לחץ להקדשת שיעור זה

בית חרושת של תשובה

הרב לא חשב פעמיים, ניגש ליהודי הנכבד ואמר לו: "ר' יהודי, מה אתה עושה במקום הזה?! מה לך ולאומן?!"

undefined

עודד מזרחי

תשע"ז
3 דק' קריאה
ערב ראש השנה אחד טס הרב אליהו גודלבסקי לאומן שבאוקראינה, לציונו הקדוש של רבי נחמן מברסלב, עם עוד עשרות אלפי מתפללים.

הוא הגיע ללילה האחרון של השנה - "ליל זכור ברית", שבו קוראים סדר סליחות מיוחד וארוך יותר. בזמן תפילות מנחה וערבית כל רחבת הציון הייתה מלאה במתפללים עד אפס מקום. לא היה שייך לגעת בציון, ולפיכך הרב אליהו לא ניסה לגשת לשם. הוא עמד במרחק של כעשרה מטרים מהמצבה הגבוהה, צפוף בין יתר המתפללים, ושפך את לבו בתפילת ערבית.
בתום התפילה רצה לשתות תה ולאכול עוגיות במשרד של ארגון הנסיעות 'דרך צדיקים' שהיה במקום סמוך. הוא עלה במדרגות אל המשרד השוקק פעילות, הכין כוס תה וטעם מהכיבוד הקל שהוגש. לפתע ראה במקום אדם שנראה מכובד ביותר, זקנו מסודר היטב, חובש מגבעת ליטאית, עונב עניבה ולובש חליפה קצרה מהודרת. היה נראה בבירור שמדובר באדם בעל מעמד חשוב בעולם התורה הליטאי, דמות מאוד לא שגרתית באומן ובפרט בערב ראש השנה. הרב אליהו לא חשב פעמיים, ניגש עם הכוס שבידו ליהודי הנכבד ואמר לו: "ר' יהודי, מה אתה עושה במקום הזה?! מה לך ולאומן?!"
האיש נדהם מהשאלה הכה ישירה וענה במבוכה: "אני לא יודע".
היה נראה שלרגע הוא קלט את מצבו וחשב בתוכו מחשבות מעין: באמת, הרי אני יהודי עם מעמד מכובד ועוד ליטאי. אם כן, מה אני עושה פה באומן עם אלפי החסידים הללו?! האם נפלתי על הראש?! האם הפכתי לברסלבר משוגע?! ריבונו של עולם, מה קרה לי?
הרב אליהו אמר לו כקורא את מחשבותיו: "אני אגיד לך מה אתה עושה פה. תדע לך שכאן זה בית חרושת של תשובה".
האיש הסתכל המום ברב אליהו ואמר לו: "אין לך מושג כמה אתה צודק!", ולאחר רגע קט המשיך: "תשמע, אני רוצה לספר לך סיפור שקרה לי ממש לפני כמה רגעים ברחבת הציון. אני חייב לספר לך מי אני, כדי שלא תחשוב שמדובר באיזה מדומיין או פתי זקן שמאמין לכל דבר...
"אני מנהל רוחני של תלמוד תורה ליטאי בירושלים, שבו לומדים כשלוש מאות תלמידים. בשביל תפקיד כזה, צריך להיות אדם עם ראש בריא על הכתפיים ורגליים מוצקות על הקרקע. אם המנהל שם ירחף סנטימטר אחד מעל הרצפה, מיד יעיפו אותו לכל הרוחות. אין לאחד כזה שום סיכוי להיות מנהל רוחני של חיידר ליטאי. אתה חייב להיות אדם מאוד מציאותי, בלי שום דמיונות, בלי שום חזיונות, בלי שום פרפרים בראש. בקיצור, אתה צריך להיות אדם מאוד נורמלי".
הרב אליהו היה מרותק לשמוע את הסיפור.
המנהל שאל: "האם היית עכשיו בציון בתפילת ערבית?"
"כן", ענה הרב אליהו, "חזרתי משם לפני כמה רגעים".
"האם היה שייך לגשת לציון עצמו?"
"ממש לא!", ענה הרב, "לא הייתה שום אפשרות לכך. עמדתי במרחק כמה מטרים מהמקום. בקושי הצלחתי לצאת החוצה ולהגיע לכאן..."
"גם אני עמדתי במרחק כמה מטרים מהציון כמוך, אבל אני לא יודע מה קרה, פתאום נפתחה דרך בשבילי, דרך מאוד מצומצמת אמנם, אבל ראיתי בבירור שאני יכול לגשת עד לציון. ניצלתי את הפרצה וניגשתי מיד עד למקום, נתתי נשיקה למצבה והנחתי את ראשי עליה. ופתאום קרה לי, מנהל רוחני של תלמוד תורה ליטאי, דבר מדהים לגמרי. רבי נחמן האיר בתוכי כמו פרוז'קטור! הוא העביר את כל החיים שלי לנגד עיני רוחי, הראה לי את כל העבר שלי, מאז שהייתי תינוק קטן עד היום הזה, הראה לי כל מה שעברתי בחיים, כל האירועים הטובים והרעים, כולל כל העוונות, החטאים והפשעים, ממש הכול!
"הסרט הזה, שהיה כל כך מופלא ועם זאת כל כך מוחשי, הכניס בי הרהורי תשובה מאוד חזקים עד שהתחלתי לבכות ללא הרף, דבר שלא קרה לי מעולם. מה אומר לך ידידי, אתה צודק, פה זה באמת בית חרושת של תשובה..."

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: odedm@neto.net.il
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il