ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
פסוק זה, (אותו אנו חוזרים ושונים פעם שנייה, כדי שיהיה הפסוק האחרון בהפטרה) הוא למעשה חלק מהנבואה האחרונה שנאמרה בעולם עד כה. ההפטרה היא דבריו האחרונים של אחרון הנביאים – מלאכי. בדברים אלו נפרדת למעשה תקופת הנבואה מהעולם. וכאן הבן שואל – מדוע נפרדת הנבואה דווקא במילים אלו העוסקות באליהו הנביא?
לפני שנענה על שאלתנו, הבה ניזכר בכך שאליהו שב ופוקד אותנו גם בליל הסדר בעת פתיחת הדלת, ושוב אפשר לשאול – מדוע אליהו פוקד אותנו דווקא בליל הסדר?
טעם למנהג זה מובא בספרי ההלכה (רמ"א ומשנ"ב תפ) שיש "לפתוח הפתח כדי לזכור שהוא ליל שימורים, ואין מתיראין משום דבר, ובזכות אמונה זו יבוא משיח וישפוך חמתו על הגויים". "ונוהגין למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו כוס של אליהו הנביא, לרמז שאנו מאמינים, שכשם שגאלנו ה' יתברך ממצרים הוא יגאלנו עוד וישלח לנו את אליהו לבשרנו".
אם כן לפי הפשט, אליהו אינו פוקד כפשוטו את בתי ישראל, אלא ששני מנהגים נסמכו זה לזה. יש מנהג לפתוח הדלת לרמז שהלילה ליל שימורים, ופתיחה זו נסמכה למנהג הכוס החמישי המקבע את האמונה בביאתו אליהו הנביא מבשר הגאולה.
אולם, אמונתם התמימה של ישראל ובפרט – ילדי ישראל, העמיקה פשט זה, ולימדה שאכן אליהו הנביא מגיע אלינו בליל הסדר. לא רק אמונה תמימה יש כאן, כי אם גם סיפורים על גדולי ישראל שזכו בלילה זה לראותו מגיע כפשוטו.
וכך מספרים על מייסד חסידות גור בעל 'חידושי הרי"מ', שבנו רבי אברהם מרדכי היה רגיל לסדר את הסדר בביתו ואחר כך להצטרף לסדר של האב. פעם איחר הבן, כששאלו חידושי הרי"מ לסיבת האיחור, הסביר הבן שהנכד בן ה-7 (שלימים גדל והפך לבעל ה'שפת אמת') בכה וביקש לראות את אליהו הנביא, והוכרח להתעכב ולהרגיעו. שאלו בעל חידושי הרי"מ: "ולמה באמת לא הראית לו אותו?"
אפשר לבוא ולומר – אכן לבעל ה'שפת אמת', הקדוש מרחם אימו, מתאים שיתגלה אליהו הנביא, אך אנו אנשים פשוטים ואלינו הוא אינו מתגלה. אפשר גם להיות ילד... להציץ דרך הדלת... ולהתאכזב מחדש כל שנה כשלא רואים אותו... (וכבר שמעתי ילדים, שמאבטחים את עצמם עוד לפני ליל הסדר ואומרים – לא כולם רואים אותו).
אבל אפשר גם לומר, שאליהו הנביא פוקד את כל בתי ישראל, וכולם זוכים להתגלותו. אולי לא כולם זוכים לראותו בעיני בשר, אך כולם זוכים להתגלותו. (עניין זה אני שואב מברית המילה, שעליה נאמר בספרים הקדושים שכולם זוכים להתגלותו גם אם לא כולם רואים אותו בעיני בשר. וכידוע, יש קשר הדוק בין ברית מילה ומצוות קרבן הפסח הנאכל בליל הפסח – שתיהן הן מצוות עשה היחידות שהמבטלן חייב כרת, ובזכות שתיהן נגאלנו ממצריים- 'בדמייך חיי', דם פסח ודם מילה).
בשביל זה צריך להבין קצת את עניינו של אליהו הנביא, ובזה יתורצו הקושיות בהן פתחנו. וכך מסופר על רבי אהרון הגדול מקרלין (מחבר הפיוט – 'י-ה אכסוף', ההילולא שלו – יט ניסן): פעם שרו על שולחנו במוצאי שבת את הפיוט 'אליהו הנביא'. כשהגיע לפסוק: 'אשרי מי שנתן לו שלום והחזיר לו שלום', הושיטו רבי אהרון ובנו רבי אשר את ידיהם זה לזה מתחת לשולחן. אמר אחד הקרובים שנוכח בכך – מיד הבנתי, שאליהו נתלבש באב, והוא רצה לחלוק לבנו את האושר של ברכת השלום.
ישנם זמנים, שעניינו הרוחני של אליהו הנביא מתגלה בתוך הנשמה של כל אחד מאיתנו. הנביא האחרון חותם את דבריו בבשורה שאליהו הנביא עתיד לחזור עוד לפני בוא יום ה' הגדול והנורא. בכך הוא מלמד אותנו, שהנבואה לא מסתלקת היא ממשיכה לחיות בתוך כל אחד מישראל. הנבואה הרי היא הקשר החי והמתמיד עם ה'. בתקופת הנביאים זכינו וקשר זה התגלה ממש בעיני בשר. גם ביום ה' הגדול והנורא, תשוב הנבואה להופיע בעיני בשר. ובאמצע, בתקופת הגלות?
מלמד אותנו אחרון הנביאים – הרי אליהו הנביא חי כל הזמן. הוא מגיע לפני בוא יום ה'. הוא חי בתוך כל אחד מישראל, שהרי ישראל אם לא נביאים הם, בני נביאים הם. הנבואה לא נעלמת, היא חיה בתוכינו.
על שבת חזון, השבת שלפני ט' באב, אומרים חסידים שבשבת זו מראים לנו את החזון הגדול של עם ישראל – חזון בניית המקדש. על פי זה נאמר - קל וחומר בשבת שלפני פסח – היום בו נגאלנו לראשונה – שבשבת שלפניו אנו זוכים לראות את חזון גאולתינו. בשבת זו ובליל הסדר אנו למדים, שלא רק לחירות פיזית יצאנו ממצריים, אלא נגאלנו בגאולה רוחנית כזו, שהפכנו לבני נביאים.
בשבת הגדול אנו למדים – עד כמה גדולים אנו!
ויהי רצון, שבליל הסדר נזכה כולנו לפתוח את הדלתות, לשבור את החומות ולהרגיש בני מלכים ובני נביאים, וללכת עם אליהו הנביא לגאולתנו השלימה במהרה בימינו אמן!

קול צופיך - הרב שמואל אליהו הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ
פרשת ויקרא תשפ"א – שבת הגדול
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















