ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
פסוק זה, (אותו אנו חוזרים ושונים פעם שנייה, כדי שיהיה הפסוק האחרון בהפטרה) הוא למעשה חלק מהנבואה האחרונה שנאמרה בעולם עד כה. ההפטרה היא דבריו האחרונים של אחרון הנביאים – מלאכי. בדברים אלו נפרדת למעשה תקופת הנבואה מהעולם. וכאן הבן שואל – מדוע נפרדת הנבואה דווקא במילים אלו העוסקות באליהו הנביא?
לפני שנענה על שאלתנו, הבה ניזכר בכך שאליהו שב ופוקד אותנו גם בליל הסדר בעת פתיחת הדלת, ושוב אפשר לשאול – מדוע אליהו פוקד אותנו דווקא בליל הסדר?
טעם למנהג זה מובא בספרי ההלכה (רמ"א ומשנ"ב תפ) שיש "לפתוח הפתח כדי לזכור שהוא ליל שימורים, ואין מתיראין משום דבר, ובזכות אמונה זו יבוא משיח וישפוך חמתו על הגויים". "ונוהגין למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו כוס של אליהו הנביא, לרמז שאנו מאמינים, שכשם שגאלנו ה' יתברך ממצרים הוא יגאלנו עוד וישלח לנו את אליהו לבשרנו".
אם כן לפי הפשט, אליהו אינו פוקד כפשוטו את בתי ישראל, אלא ששני מנהגים נסמכו זה לזה. יש מנהג לפתוח הדלת לרמז שהלילה ליל שימורים, ופתיחה זו נסמכה למנהג הכוס החמישי המקבע את האמונה בביאתו אליהו הנביא מבשר הגאולה.
אולם, אמונתם התמימה של ישראל ובפרט – ילדי ישראל, העמיקה פשט זה, ולימדה שאכן אליהו הנביא מגיע אלינו בליל הסדר. לא רק אמונה תמימה יש כאן, כי אם גם סיפורים על גדולי ישראל שזכו בלילה זה לראותו מגיע כפשוטו.
וכך מספרים על מייסד חסידות גור בעל 'חידושי הרי"מ', שבנו רבי אברהם מרדכי היה רגיל לסדר את הסדר בביתו ואחר כך להצטרף לסדר של האב. פעם איחר הבן, כששאלו חידושי הרי"מ לסיבת האיחור, הסביר הבן שהנכד בן ה-7 (שלימים גדל והפך לבעל ה'שפת אמת') בכה וביקש לראות את אליהו הנביא, והוכרח להתעכב ולהרגיעו. שאלו בעל חידושי הרי"מ: "ולמה באמת לא הראית לו אותו?"
אפשר לבוא ולומר – אכן לבעל ה'שפת אמת', הקדוש מרחם אימו, מתאים שיתגלה אליהו הנביא, אך אנו אנשים פשוטים ואלינו הוא אינו מתגלה. אפשר גם להיות ילד... להציץ דרך הדלת... ולהתאכזב מחדש כל שנה כשלא רואים אותו... (וכבר שמעתי ילדים, שמאבטחים את עצמם עוד לפני ליל הסדר ואומרים – לא כולם רואים אותו).
אבל אפשר גם לומר, שאליהו הנביא פוקד את כל בתי ישראל, וכולם זוכים להתגלותו. אולי לא כולם זוכים לראותו בעיני בשר, אך כולם זוכים להתגלותו. (עניין זה אני שואב מברית המילה, שעליה נאמר בספרים הקדושים שכולם זוכים להתגלותו גם אם לא כולם רואים אותו בעיני בשר. וכידוע, יש קשר הדוק בין ברית מילה ומצוות קרבן הפסח הנאכל בליל הפסח – שתיהן הן מצוות עשה היחידות שהמבטלן חייב כרת, ובזכות שתיהן נגאלנו ממצריים- 'בדמייך חיי', דם פסח ודם מילה).
בשביל זה צריך להבין קצת את עניינו של אליהו הנביא, ובזה יתורצו הקושיות בהן פתחנו. וכך מסופר על רבי אהרון הגדול מקרלין (מחבר הפיוט – 'י-ה אכסוף', ההילולא שלו – יט ניסן): פעם שרו על שולחנו במוצאי שבת את הפיוט 'אליהו הנביא'. כשהגיע לפסוק: 'אשרי מי שנתן לו שלום והחזיר לו שלום', הושיטו רבי אהרון ובנו רבי אשר את ידיהם זה לזה מתחת לשולחן. אמר אחד הקרובים שנוכח בכך – מיד הבנתי, שאליהו נתלבש באב, והוא רצה לחלוק לבנו את האושר של ברכת השלום.
ישנם זמנים, שעניינו הרוחני של אליהו הנביא מתגלה בתוך הנשמה של כל אחד מאיתנו. הנביא האחרון חותם את דבריו בבשורה שאליהו הנביא עתיד לחזור עוד לפני בוא יום ה' הגדול והנורא. בכך הוא מלמד אותנו, שהנבואה לא מסתלקת היא ממשיכה לחיות בתוך כל אחד מישראל. הנבואה הרי היא הקשר החי והמתמיד עם ה'. בתקופת הנביאים זכינו וקשר זה התגלה ממש בעיני בשר. גם ביום ה' הגדול והנורא, תשוב הנבואה להופיע בעיני בשר. ובאמצע, בתקופת הגלות?
מלמד אותנו אחרון הנביאים – הרי אליהו הנביא חי כל הזמן. הוא מגיע לפני בוא יום ה'. הוא חי בתוך כל אחד מישראל, שהרי ישראל אם לא נביאים הם, בני נביאים הם. הנבואה לא נעלמת, היא חיה בתוכינו.
על שבת חזון, השבת שלפני ט' באב, אומרים חסידים שבשבת זו מראים לנו את החזון הגדול של עם ישראל – חזון בניית המקדש. על פי זה נאמר - קל וחומר בשבת שלפני פסח – היום בו נגאלנו לראשונה – שבשבת שלפניו אנו זוכים לראות את חזון גאולתינו. בשבת זו ובליל הסדר אנו למדים, שלא רק לחירות פיזית יצאנו ממצריים, אלא נגאלנו בגאולה רוחנית כזו, שהפכנו לבני נביאים.
בשבת הגדול אנו למדים – עד כמה גדולים אנו!
ויהי רצון, שבליל הסדר נזכה כולנו לפתוח את הדלתות, לשבור את החומות ולהרגיש בני מלכים ובני נביאים, וללכת עם אליהו הנביא לגאולתנו השלימה במהרה בימינו אמן!
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לבדוק את החמץ שבלב
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
