ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אחי, אתה גדול!

בית מדרש חגים וזמנים פסח שבת הגדול Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ניסן תשע"ז

אחי, אתה גדול!


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

השבת שלפני פסח קרויה שבת הגדול. כמה וכמה טעמים ניתנו לשם ייחודי זה, ואחד מהם הוא שהשבת נקראת על שם מילה מהפסוק החותם את ההפטרה – "הנה אנוכי שולח לכם את אלי-ה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא".
פסוק זה, (אותו אנו חוזרים ושונים פעם שנייה, כדי שיהיה הפסוק האחרון בהפטרה) הוא למעשה חלק מהנבואה האחרונה שנאמרה בעולם עד כה. ההפטרה היא דבריו האחרונים של אחרון הנביאים – מלאכי. בדברים אלו נפרדת למעשה תקופת הנבואה מהעולם. וכאן הבן שואל – מדוע נפרדת הנבואה דווקא במילים אלו העוסקות באליהו הנביא?
לפני שנענה על שאלתנו, הבה ניזכר בכך שאליהו שב ופוקד אותנו גם בליל הסדר בעת פתיחת הדלת, ושוב אפשר לשאול – מדוע אליהו פוקד אותנו דווקא בליל הסדר?
טעם למנהג זה מובא בספרי ההלכה (רמ"א ומשנ"ב תפ) שיש "לפתוח הפתח כדי לזכור שהוא ליל שימורים, ואין מתיראין משום דבר, ובזכות אמונה זו יבוא משיח וישפוך חמתו על הגויים". "ונוהגין למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו כוס של אליהו הנביא, לרמז שאנו מאמינים, שכשם שגאלנו ה' יתברך ממצרים הוא יגאלנו עוד וישלח לנו את אליהו לבשרנו".
אם כן לפי הפשט, אליהו אינו פוקד כפשוטו את בתי ישראל, אלא ששני מנהגים נסמכו זה לזה. יש מנהג לפתוח הדלת לרמז שהלילה ליל שימורים, ופתיחה זו נסמכה למנהג הכוס החמישי המקבע את האמונה בביאתו אליהו הנביא מבשר הגאולה.
אולם, אמונתם התמימה של ישראל ובפרט – ילדי ישראל, העמיקה פשט זה, ולימדה שאכן אליהו הנביא מגיע אלינו בליל הסדר. לא רק אמונה תמימה יש כאן, כי אם גם סיפורים על גדולי ישראל שזכו בלילה זה לראותו מגיע כפשוטו.
וכך מספרים על מייסד חסידות גור בעל 'חידושי הרי"מ', שבנו רבי אברהם מרדכי היה רגיל לסדר את הסדר בביתו ואחר כך להצטרף לסדר של האב. פעם איחר הבן, כששאלו חידושי הרי"מ לסיבת האיחור, הסביר הבן שהנכד בן ה-7 (שלימים גדל והפך לבעל ה'שפת אמת') בכה וביקש לראות את אליהו הנביא, והוכרח להתעכב ולהרגיעו. שאלו בעל חידושי הרי"מ: "ולמה באמת לא הראית לו אותו?"
אפשר לבוא ולומר – אכן לבעל ה'שפת אמת', הקדוש מרחם אימו, מתאים שיתגלה אליהו הנביא, אך אנו אנשים פשוטים ואלינו הוא אינו מתגלה. אפשר גם להיות ילד... להציץ דרך הדלת... ולהתאכזב מחדש כל שנה כשלא רואים אותו... (וכבר שמעתי ילדים, שמאבטחים את עצמם עוד לפני ליל הסדר ואומרים – לא כולם רואים אותו).
אבל אפשר גם לומר, שאליהו הנביא פוקד את כל בתי ישראל, וכולם זוכים להתגלותו. אולי לא כולם זוכים לראותו בעיני בשר, אך כולם זוכים להתגלותו. (עניין זה אני שואב מברית המילה, שעליה נאמר בספרים הקדושים שכולם זוכים להתגלותו גם אם לא כולם רואים אותו בעיני בשר. וכידוע, יש קשר הדוק בין ברית מילה ומצוות קרבן הפסח הנאכל בליל הפסח – שתיהן הן מצוות עשה היחידות שהמבטלן חייב כרת, ובזכות שתיהן נגאלנו ממצריים- 'בדמייך חיי', דם פסח ודם מילה).
בשביל זה צריך להבין קצת את עניינו של אליהו הנביא, ובזה יתורצו הקושיות בהן פתחנו. וכך מסופר על רבי אהרון הגדול מקרלין (מחבר הפיוט – 'י-ה אכסוף', ההילולא שלו – יט ניסן): פעם שרו על שולחנו במוצאי שבת את הפיוט 'אליהו הנביא'. כשהגיע לפסוק: 'אשרי מי שנתן לו שלום והחזיר לו שלום', הושיטו רבי אהרון ובנו רבי אשר את ידיהם זה לזה מתחת לשולחן. אמר אחד הקרובים שנוכח בכך – מיד הבנתי, שאליהו נתלבש באב, והוא רצה לחלוק לבנו את האושר של ברכת השלום.
ישנם זמנים, שעניינו הרוחני של אליהו הנביא מתגלה בתוך הנשמה של כל אחד מאיתנו. הנביא האחרון חותם את דבריו בבשורה שאליהו הנביא עתיד לחזור עוד לפני בוא יום ה' הגדול והנורא. בכך הוא מלמד אותנו, שהנבואה לא מסתלקת היא ממשיכה לחיות בתוך כל אחד מישראל. הנבואה הרי היא הקשר החי והמתמיד עם ה'. בתקופת הנביאים זכינו וקשר זה התגלה ממש בעיני בשר. גם ביום ה' הגדול והנורא, תשוב הנבואה להופיע בעיני בשר. ובאמצע, בתקופת הגלות?
מלמד אותנו אחרון הנביאים – הרי אליהו הנביא חי כל הזמן. הוא מגיע לפני בוא יום ה'. הוא חי בתוך כל אחד מישראל, שהרי ישראל אם לא נביאים הם, בני נביאים הם. הנבואה לא נעלמת, היא חיה בתוכינו.
על שבת חזון, השבת שלפני ט' באב, אומרים חסידים שבשבת זו מראים לנו את החזון הגדול של עם ישראל – חזון בניית המקדש. על פי זה נאמר - קל וחומר בשבת שלפני פסח – היום בו נגאלנו לראשונה – שבשבת שלפניו אנו זוכים לראות את חזון גאולתינו. בשבת זו ובליל הסדר אנו למדים, שלא רק לחירות פיזית יצאנו ממצריים, אלא נגאלנו בגאולה רוחנית כזו, שהפכנו לבני נביאים.
בשבת הגדול אנו למדים – עד כמה גדולים אנו!
ויהי רצון, שבליל הסדר נזכה כולנו לפתוח את הדלתות, לשבור את החומות ולהרגיש בני מלכים ובני נביאים, וללכת עם אליהו הנביא לגאולתנו השלימה במהרה בימינו אמן!
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il