ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
נראה מדברי רבינו הרמח"ל להבין מעט מעניין מהות חכמת הפנימיות ותכלית הלימוד בה דברים המובאים במקומות שונים בכתביו:
תכלית ראשונה: ידיעת הבורא
זו לשון רמח"ל מובא בשערי רמח"ל (על פי מהדורת הרב פרידלנדר) בסוף "מאמר ויכוח":
"כתיב "אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל וגו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" (ירמיהו ט' ב'). מכאן ראיה שהחכמה שהקדוש ברוך הוא בוחר בה היא להשכיל ולדעת בו יתברך מה שאפשר לדעת ולא אמר השכל וידוע את מצוותי (או) את דברי שאז יה מורה שֶׁדַי לדעת המצוות, וסדר עשייתן בכל פרטיהם. אלא השכל וידוע אותי" אם כן הוא רוצה דווקא שיתעסקו בני האדם לדעת את תפארת גדולתו. וכל שאר חכמה נאמר בה "אל יתהלל חכם בחכמתו"
הרמח"ל רואה בהשכלה ככל האפשר בענייני אלוקות מטרה לעצמה. הוא עוד לא מסביר את ההיגיון שבדבר, אך הוא סומך את זה על הפסוק "בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" שמשמע שזה דבר הראוי להתהלל בו. לאחר מכן הרמח"ל שולל את האפשרות שחכמה זו של התבוננות בחקירה אלוקית, זה באמצעות התבוננות על פי דרכי הפילוסופיה. ואומר שברור שהדרך להגיע לזה זה על ידי לימוד החלקים המתאימים בתורה העוסקים בדבר זה, היינו חלק הסוד שבתורה.
בהמשך אומר הרמח"ל:
"...והיינו כי כמו שהקב"ה אינו פונה בייחוד אלא לישראל, כך ישראל אין להם להיות פונים אלא להקב"ה. וזהו " אני לדודי ודודי לי" "אני לדודי ועלי תשוקתו" ולהיות כל מעשיהם על דרך זה. והוא ענין "בכל דרכיך דעהו" ואף שגם הפסוק יש לפרש אותו שֶׁדַי להיות מכוון לשם שמים, דהיינו שיאכל כדי שיחיה ויעבוד את השם, וכן על דרך זה. אין זה עיקרו! אבל להיות כל המעשים ממש דברי קדושה..."
בעצם מה שהרמח"ל אומר פה זה שהקשר ביננו לבין הקב"ה הוא קשר של אהבה, וכדי להיות קשור באמת לקדוש ברוך הוא בכל פרט בחיים עלינו לדעת ולהבין כיצד כל כללות החיים - הן הפרטיים של כל יהודי, הן הציבוריים של כלל ישראל והן של כל האנושות וההוויה כולה - קשורה באלוקות.ואז נוכל לחוות את האלוקות בכל תחום מתחומי החיים, ולחיות בחוויה של דבקות גמורה להשם יתברך בכל פינה מחיינו. וממשיך הרמח"ל:
"על כן, עיקר מה שצריך האדם להיות משכיל, הוא ענין קדושתו יתברך המתפשטת בעולם, שישראל נתקדשו בה, מה ענין קדושה הזאת, ומה הם דרכיה, ואיך מתפשטת, ואיך מזדמנים לקראתה להתקדש בה כראוי. וממי שיראה זה, יראה באמת איך כל הבריאה כולה לא נבראת אלא בשביל זה"
אם כן נסכם את התכלית הראשונה בלימוד הפנימיות: ביסוס הקשר ביננו לבין הקדוש ברוך הוא באמצעות הבנה והעמקה בדרכי התגלותו בעולם, שמתוכה נולדת יכולת להיות קשור לקדוש ברוך הוא ולראות אותו ואת הנהגתו בכל פרט ופרט בכל מישורי החיים.
מחר נראה מטרות נוספות ללימוד פנימיות התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
