ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
רוב נביאי ישראל הזהירו את עם ישראל מפני האפשרות של יציאה לגלות בעקבות חטאיהם. הם גם הבטיחו קיבוץ גלויות לקראת הגאולה העתידית והתיישבות שוב בארץ ישראל והפרחת שממותיה.
הנביא הושע נשלח אל עם ישראל כאשר כל העם עדיין ישב על אדמתו. הבעיה המרכזית של דורו הייתה עבודת הבעל. הבעל ונשותיו, האשרה וענת, הפכו את הזנות ל"דרך חיים". נושא זה מלווה אותנו לאורך כל ההפטרה.
א. הושע נצטווה בציווי הקשה ביותר שנביא נצטווה בו אי פעם: "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל הוֹשֵׁעַ לֵךְ קַח לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים כִּי זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ מֵאַחֲרֵי יְקֹוָק" (א' ב).
ב. הנביא נצטווה לדמות את עם ישראל לאשה העוסקת בזנות: "רִיבוּ בְאִמְּכֶם רִיבוּ כִּי הִיא לֹא אִשְׁתִּי וְאָנֹכִי לֹא אִישָׁהּ וְתָסֵר זְנוּנֶיהָ מִפָּנֶיהָ וְנַאֲפוּפֶיהָ מִבֵּין שָׁדֶיהָ... כִּי זָנְתָה אִמָּם הֹבִישָׁה הוֹרָתָם" (ב' ד,ז)
ג. הושע מדמה את עם ישראל לאשה המקבלת אתנה-אתנן עבור מעשיה: "וַהֲשִׁמֹּתִי גַּפְנָהּ וּתְאֵנָתָהּ אֲשֶׁר אָמְרָה אֶתְנָה הֵמָּה לִי אֲשֶׁר נָתְנוּ לִי מְאַהֲבָי (שם יד).
עובדי הבעל האמינו כי ככל שהם זונים יותר כך יורדים יותר גשמים ומפריחים את ארץ ישראל. לכן הפתרון יהיה החזרת עם ישראל למדבר, שם אין כל משמעות לעבודת הבעל כיוון שאין גשם ושדות בעל, במדבר.
אחרי יציאת מצרים עם ישראל זנח את ארץ מצרים השטופה בזימה ויצא להיטהר במדבר ולקבל שם את התורה. העיר הראשונה אותה הם נצטוו לכבוש עם הכניסה לארץ ישראל הייתה יריחו. אחד הסמלים של יריחו היה בית רחב הזונה. המשימה הראשונה הייתה להחזיר את רחב בתשובה ולהרוס את העיר לעולם. חורבותיה של יריחו הכריזו קבל עם ועדה: עם ישראל נכנס לארץ ישראל כדי להודיע לכל העולם "ישראל עם קדושים" הולך להתיישב ב"ארץ ישראל (ה)טהורה (ש)מקוואותיה טהורים".
מי שמעל בחרם ופגע בעקרון זה היה עכן-עכר ישראל: "וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן ...וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ וַיַּעֲלוּ אֹתָם עֵמֶק עָכוֹר: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכֳּרְךָ יְקֹוָק בַּיּוֹם הַזֶּה ...ֹ עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע ז' כד-כו).
ההפטרה מסתיימת בפסוקים המחזירים אותנו לימינו אנו: "לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ: וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי: ... וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת יְקֹוָק"
(הושע ב' טז-כב).
עמק עכור יהפך לפתח תקוה, ענת האלילית תוחלף במרים-אפרת ששרה את שיר היציאה ממצרים שנאמר: "וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם" (שמות ט"ו כא) "כְיוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".
הקשר בין עם ישראל–הרעיה והדוד-הקב"ה יהיה קשר של איש ואישה זכו שכינה ביניהם. לכן, בחרו חכמים דווקא פסוקים אלה לרגע המרגש של קשירת התפילין שגם הם מסמלים את הקשר בין עם ישראל והשכינה.
לפני למעלה ממאה שנה כשחלוצי ירושלים החליטו להקים יישוב נוסף מכוחה של ירושלים, הם בחרו לפתוח את פתח התקוה בעמק עכור-ליד העיר יריחו. הם ניסו להקים את המושבה "פתח תקוה" דווקא שם כדי לקיים את נבואת הנביא הושע. לאחר ניסיונות קשים ותלאות מרובות הם יסדו במסירות נפש את העיר פתח תקוה בביצות "מלבס" - היום עיר ואם בישראל.
הבה נתפלל כי נבואת הושע תתקיים ותתממש בדורנו בכל ההיבטים.

"בזאת התורה" - איזו תורה?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך ללמוד גמרא?

אנחנו בצד של החזקים!

איך ללמוד אמונה?

הנאה ממעשה שבת

אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!

סוד המנורה וסוד החנוכיה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

















