ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
קהל רב צפה בלוליין, וביניהם גם רבי חיים, ששקע במחשבות עמוקות, ונראה היה כמי שהתנתק מהעולם הגשמי. כשהסתיים המופע, והקהל התפזר, הסביר רבי חיים למקורביו את מחשבותיו – הלוליין סיכן את עצמו בעבור 100 זהובים, אך ברור שבעת שהלך על החבל הדק, והיה בסכנת נפשות, הוא לא חשב על הכסף. בשעת הסכנה, הלוליין היה חייב להתרכז בצעדיו על החבל, ואם היה לרגע חושב על הכסף הוא היה מחליק ונופל.
אם בשביל כסף אדם מתרכז בעבודתו, הרי אנו בוודאי צריכים להתרכז בעבודת ה' יתברך.
אלה היו מחשבותיו ולקחיו של רבי חיים ממעשיו של לוליין, ואולי אף אנו נמשיך ונלמד לקחים ממעשה זה לימי בין המצרים אלו.
כבר הבאנו כאן בעבר, שבעבודת ה' יש דיון גדול בשאלה – עד כמה על האדם להתרכז במטרה הסופית, כלומר – בעצם הדבקות בה', או שמא בזמן לימוד התורה וענייני עבודת ה'- על האדם להתרכז בדרך, במה שהוא עושה כרגע, כגון – בהבנה טובה של העניין שהוא לומד עכשיו. יחד עם זאת, כולם מסכימים, שגם מי שבזמן הלימוד מתרכז ב'דרך', כמגמה ראשית עליו להציב את הרצון להידבק מתוך כך בה'.
אולי, עניין זה בא גם לידי ביטוי בהבדל בין עבודת ה' של ימי המקדש לעבודת ה' של ימי הגלות, ואף על כך אנו מתאבלים בתשעה באב.
הגאולה מבטאת את המטרה הסופית, שהיא גילוי ה' בעולם. לפיכך, במקדש – שם ה' מופיע בגלוי. כך היה בבית המקדש הראשון, שבו היו נביאים הפוגשים את דבר ה' בגלוי. ואף ניסים גלויים התרחשו בו, לדוגמא – "אמר רב אושעיא: בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב והיו מוציאין פירותיהן בזמנן וכשהרוח מנשבת בהן נושרין... וכשנכנסו נכרים להיכל יבש" (יומא כא:).
אולם, כבר בבית שני, גילוי השכינה הצטמצם מאד, כמו שמספרת הגמרא (שם) – "חמשה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני, ואלו הן - ארון וכפורת וכרובים אש ושכינה ורוח הקודש ואורים ותומים". כלומר – בבית המקדש השני, פחת הגילוי האלוקי בעולם, ולכן חסרה הנבואה, לא יכלו לשאול את ה' בפני הכהן הגדול ולקבל תשובה באורים ותומים ועוד. ובכל זאת עדיין שם ה' התגלה הרבה יותר מהגילוי בזמן הגלות, כפי שאומרת הגמרא שגם לאחר שהסתלקה הנבואה, עדיין היו משתמשים בבת – קול (יומא ט:), וניסים מסויימים המשיכו במקדש.
ובגלות? האם נותר הגילוי האלוקי או שמא אנו בהסתר פנים?
דומה, שבגלות - זמן ההסתר, הגילוי מסתתר כולו בתוך הדרך. עלינו להתרכז בדרך, כסיפור בו פתחנו. היהודי זוכה לפגוש את ה' רק בתוך מעשי המצוות ולימוד התורה.
אולם, הסתר זה עדיין אינו שיא המשבר של הגלות. בגלות, יש משבר גדול יותר, והוא – התגלות ה' מתוך מעשי הגויים, כלומר – גילוי ה' בתוך מעשי הסוטים מן הדרך או 'גנבי הדרך'.
הדברים באים לידי ביטוי בדברי רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי. הכוזרי, בבואו להגן על עיקרי הדת היהודית, מספר על מלך הכוזר, המחפש את דעת האמת. בתחילה, ממאן המלך לחפש זאת ביהדות, שהרי היהודים שפלים ונבזים, ושפלות זו מבטאת את העובדה שאלוקים מאס בישראל, (חלילה).
אולם, בהמשך, כששומע המלך מהנוצרים והמוסלמים, שדתם מתבססת על היהדות, פונה הוא לישראל. בעומק, מסתתרת כאן אמירה עצובה מאד – 'ההוכחה' לאמיתת היהדות מתגלה דרך הדתות הזייפניות, שגנבו נקודות אור מישראל. שם ה' מתגלה, אך הוא מתגלה מתוך הסתר פנים נורא, בדמות דתות של שקר. זהו היבט נוסף, בדברי חכמי הנסתר, הקמים בחצות לילה לקונן על התורה שנפלה בידי 'החיצונים'.
ביטוי לכך פגשנו, לאחרונה, במאבק המוסלמי על הר בית קודשינו. איש לא נאבק עם המוסלמים על מכה, איש לא נאבק עם הנוצרים על רומא, אך על ירושלים שלנו נאבקים עימנו – בני הדתות האחרות, כי כל כוחם בא מהאור שהם גנבו מאיתנו, ולכן הם מנסים לגנוב את המקום שקדוש לנו.
עלינו להתפקח מהשקר, שירושלים קדושה לשלושת הדתות. ירושלים קדושה רק ליהדות – דת האמת, והשתיים האחרות מתיימרות לזייף אותה, ולכן מנסות לגנוב ממנה את עיר קודשה.
גם על זה אנו מקוננים בתשעה באב. על שהאמת צריכה להתגלות מתוך השקר.
ובטוחים אנו, שמתוך אלפי שנות היסטוריה יהודית, שבהם התרכז ישראל בבניין הדרך, עמל בתורה וקיים מצוות גם בהסתר פנים, הגיעה העת להרים מבט למטרה. הגיעה העת, שהאמת תשוב למלוך לבדה, בבניין המקדש ובגילוי שכינה. "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
