ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- נושאים נוספים
א' אלול. שנת הלימודים בישיבה החלה היום, ולקראת ערב התכנסו כל התלמידים, ותיקים כחדשים בחדר האוכל.
ראש הישיבה החל את נאומו הקבוע, ובסיום דבריו הודיע כך: "ישיבתנו היא ישיבת קודש, ואנו אמונים על טהרת הקודש. לכן אני מזהיר את כלל התלמידים לבל ייראו בחדרי הישיבה ספרים שאינם מתאימים לרוחנו, וכן שלא תישמע חלילה מוזיקה שאינה מתאימה לדרך חיינו. באם חלילה יימצא תלמיד שלא יישם הוראות אלו – נאלץ להחרים לו לאלתר את הספר או את הטייפ, ולהחזירם לו אך ורק בסוף שנה. ראו הוזהרתם!"
התלמידים התפזרו לחדריהם ברוח טובה, ואילו הר"מים התאספו בחדר הצוות. אחד הרמ"ים פתח ואמר לחבריו: "איני מבין את דבריו של ראש הישיבה. אמנם אני מסכים עם כל מילה שאמר כבוד הרב, ואני שמח על האישור להחרים חפצים שאינם מתאימים לרוחנו. אולם, בכל זאת יש לי הסתייגות. לא ראיתי שההורים קיבלו הודעה על עניין זה. זהו גזל ממש!" ר"מ אחר טען כנגדו: "כל ההורים יודעים לאן שלחו את ילדיהם. וכי נראה לך שהם מעוניינים שילדיהם יצרכו תרבות שכזו? ברור שגם ההורים מעוניינים בכך ואין כאן שום גזל!" הדיון הלך והתלהט, עד שנכנס ראש הישיבה ושמע את הדברים.
"חברי ומכובדי, איני חושב שיש מי שיושב כאן שחושב שרצוי שחומרים מעין אלו יישארו בידי התלמידים. הוויכוח הגדול כאן האם יש לנו רשות לקחת מהם את החפצים או לא. הסיבה היחידה שלא יידעתי את ההורים על עניין זה הוא משום שלא רציתי לעורר כאן התנגדות גדולה. אני חושב שאם הדברים נאמרים מול התלמידים, הם מקבלים יותר תוקף ורתיעה ואין לדעתי שום חשש גזל."
בשלב זה פרשו כולם לביתם ולשנתם, ושנת הלימודים החלה ב"ה במרץ ובשמחה.
יום אחד, בשעת הפסקת הצהריים, יצא הרב שלמה, ר"מ שיעור א' מבית המדרש. בעודו מתהלך בחצר, ראשו עסוק בסוגיה מסוימת, החל לשמוע מוזיקת טראנס בוקעת מאחד מחלונות הפנימיה, ולא היה זה סתם טראנס אלא התלוו לכך מילים שאינן מתאימות כלל לרוח הישיבה... בזריזות ובשקט, הלך אחרי הרעש עד שמצא את החדר ממנו בקעו הצלילים הזרים. בתנועת יד מהירה פתח את דלת החדר ומצא לתדהמתו חמישה מתלמידיו רוקדים לצלילי המוזיקה. הללו ניסו להתכווץ במקומם, אך ללא הועיל.
הרב שלמה כיבה את הטייפ, הוציאו מהשקע ולקח את הטייפ תחת ידו. עוד הוסיף כי הוא מבקש לראות את התלמידים בחדרו בעוד מחצית השעה.
במהלך שיחתו עם התלמידים הבהיר הרב שלמה לנערים את חומרת העניין, והזכיר להם את דבריו של ראש הישיבה בתחילת השנה. הללו הנהנו בראשיהם ויצאו מחדרו מבוישים.
כעת, מתלבט הרב שלמה האם אכן מותר להנהלת הישיבה לקחת את הטייפ בלי להחזירו?
תשובה:
הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל:
בגמרא (יבמות פט:) מבואר שיש רשות לבית דין להפקיר רכוש, כפי שנלמד ממה שעשה עזרא הסופר "וכל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו..."
אולם, המדובר הוא בתקנה לכל ישראל. גם עיר שלימה מצינו שיש להם סמכות לעשות תקנות על פי מנהיגי העיר (שבעה טובי העיר). כאן המקרה הוא שונה. האם לישיבה יש סמכות כמו עיר? ניתן לטעון כך אך הדבר אינו ברור כלל.
למעשה, קשה להקל בעניין כל כך חמור כאיסור גזל, ולהחרים לצמיתות חפצים. במיוחד שהישיבה לוקחת את החפץ מהתלמיד כאשר ייתכן לטעון שמדובר בממונם של הורי התלמידים.
הפתרון לכך הוא לשמור את החפצים עד סוף השנה או עד סוף לימודיו של הבחור בישיבה.
לגבי ספרים שיש בהם דברי איסור (פריצות, וספרים עם השקפות מגונות כעין עבודה זרה) ייתכן שמותר להנהלת הישיבה לשרוף אותם ואין בכך איסור גזל, שהרי הם מפרישים את הבחורים מאיסורים.
בנוסף, אפילו אם ספרים אלו הם ספרי ספרייה, והישיבה רואה צורך לשרוף אותם יתכן שמותר לעשות כן, והבחור יצטרך לשלם לספרייה. כל זאת כמובן בתנאי שהספרייה לא ידעו מזה כדי שחלילה לא יבואו בטענות כנגד הישיבה.
לסיכום-מותר לקחת את הטייפ בתנאי שמחזירים מתישהו. ספרים שקריאתם אסורה ניתן לשרוף על מנת להפריש את הבחורים מעבירה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
