בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • גבולות הארץ
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שמחה בת חנה

ג - מצוות ישוב הארץ חלק ג'

טו - גבול דרום - נחל מצרים; טז - גבול צפון; יז - גבול מזרח; יח - סדר נחלת הארץ ומעמד עבר הירדן המזרחי.

undefined

הרב אליעזר מלמד

7 דק' קריאה
טו - גבול דרום - נחל מצרים
למדנו מהפסוקים (בראשית טו, יח; במדבר לד, ה) שגבול דרום הוא 'נחל מצרים', ונחלקו הדעות מהו. לרוב הראשונים והאחרונים נחל מצרים הוא השלוחה המזרחית של הנילוס, והוא מקום תעלת סואץ כיום. וכך דעת רש"י, רמב"ם, תוספות, ר' אליהו מזרחי, תוספות יום טוב, הגר"א. ולחלק מהפוסקים נחל מצרים הוא נחל אל עריש, וכך דעת בעל ה'כפתור-ופרח' בשם רב סעדיה גאון, והרדב"ז, וכן נראה מהאבן עזרא.

בין הסוברים שנחל מצרים הוא השלוחה המזרחית של הנילוס, במקום של בתעלת סואץ, יש שתי דעות באשר לחלק הדרומי של סיני. יש אומרים שכל חצי האי סיני בכלל ארץ ישראל (רש"י, ריה"ל בכוזרי), ויש אומרים שחלקו הדרומי אינו בגבולות ארץ ישראל, וכך משמע מהרמב"ם. ומכל מקום לכל השיטות מבואר שכל רצועת עזה היא בתחום ארץ ישראל. 1



טז - גבול צפון
גבול צפון מתחיל במערב מהים במקום הסמוך להֹר הָהָר, שנאמר (במדבר לד, ז): "וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר". השאלה היכן הוא הֹר הָהָר.

ארבע שיטות ישנן, ונסדרן מהשיטה המגדילה ביותר את גבולות הארץ ועד המקטינה ביותר.
א) לפי תרגום יונתן (במדבר לד, ז) הוא במקום הנקרא "טוורוס אומנוס", צפונה מקו רוחב 36.
ב) ל'כפתור-ופרח' הוא מקום הנקרא "אקרא", שכך תיאר את ארץ ישראל לפי דרך מסעותיו, והוא בקו רוחב 36.
ג) לרמב"ם גבול צפון הוא בקו רוחב 35 (הל' קידוש החודש יא, יז), ומתחיל בצד המערבי במקום הנקרא "בַּניַיס" (תשובות הרמב"ם קכז, וכתב שם שנקראה בחז"ל 'אמנס' או 'סמנוס'. וכמובן שאין כוונתו למה שאנו קוראים 'בנייס' הנמצא למרגלות החרמון).
ד) לרדב"ז (ח"ד ל), וכך דעת ר"ש סירליאו, הוא מעט דרום מטריפולי, במקום הנקרא "בתרון".

מהֹר הָהָר ממשיך גבול צפון לכיוון מזרח עד הנהר פרת.

מפת גבול צפון



יז - גבול מזרח
גבול המזרח של ארץ ישראל לפי הרמב"ם נמצא במרחק של כמהלך ששה או שבעה ימים מירושלים, והוא כמרחק של שלושה קווי אורך מירושלים, ונמשך מהנהר פרת בצפון ועד לאחר קו רוחב 30 בדרום.

ויש אומרים שנהר פרת הוא גבול המזרח, ונשפך עד הים הפרסי (אוצר נחמד על הכוזרי). 2

מפת גבול מזרח ובכלל זה מפת ארץ ישראל על פי הרמב"ם



מפת ארץ ישראל למגדילים ביותר



יח - סדר נחלת הארץ ומעמד עבר הירדן המזרחי
ההדרכה האלוקית היתה, להקדים את ההתיישבות בעבר הירדן המערבי על פני עבר הירדן המזרחי. ולכן מתחילה לא התכוון משה רבנו לכבוש את ארץ סיחון ועוג. ואף כי ברור שעבר הירדן המזרחי הוא בתוך תחומי ארץ ישראל, וכפי שהבטיח ה' לאבות, שנאמר (בראשית ט, יח): "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת", וכפי שנאמר לישראל לאחר יציאת מצרים (שמות כג, לא): "וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר". למרות זאת, תוכניתו של משה רבנו היתה שבתחילה ישראל יכבשו ויתיישבו בעבר הירדן המערבי, ומשם יתפשטו אח"כ לעבר הירדן המזרחי (רמב"ן במדבר כא, כא). ורק לאחר שסיחון ועוג לא נענו להצעת השלום של ישראל ויצאו נגדם למלחמה, כבש עם ישראל את ארצם. ואחר שבני שבט ראובן וגד ביקשו להתנחל בעבר הירדן המזרחי, נענה משה רבנו לבקשתם, ובתנאי שאף הם ישתתפו בכיבוש החלק המקודש יותר שנמצא בעבר הירדן המערבי (ועיין לעיל ב, א). 3

וכתב רבי שמעון בן צמח (תשב"ץ ג, ר), שמצד הקדושה והשריית שכינה, מעלתו של עבר הירדן המערבי גבוהה יותר, ולכן התאווה משה רבנו לעבור את הירדן. וכן מה שאמרו חז"ל (כתובות קיא, א): "כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח", ועל ידי כך מתכפרים עוונותיו, נאמר על עבר הירדן המערבי. וכן מה שאמרו (יבמות סד, א) שבזכות ארץ ישראל יכולים בני זוג שלא זכו במשך עשר שנים לבנים להיפקד, נאמר על עבר הירדן המערבי. וכן אמרו חז"ל: (במד"ר ז, ח): "ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן - ארץ כנען כשרה לבית שכינה, ואין עבר הירדן כשר לבית שכינה". כלומר לא ניתן להקים בעבר הירדן המזרחי את המשכן או המקדש לזמן קבוע. אולם מצד מצוות ישוב הארץ, אין הבדל בין עבר הירדן המזרחי לעבר הירדן המערבי, ולכן יכולים הבעל או האשה לכוף את בן זוגם לעלות מחוץ לארץ לעבר הירדן המזרחי. אבל לא היו יכולים לכוף לעבור מעבר הירדן המזרחי לעבר הירדן המערבי, מפני שלעניין מצוות התלויות בארץ, עבר הירדן המזרחי שווה למערבי. 4


^ 1. א) הסוברים שנחל מצרים הוא נחל אל עריש הם: כפתור ופרח פרק י"א עפ"י רס"ג, וכך נראה מאבן עזרא בראשית טו, יח, וכ"כ הרדב"ז ח"ד ל. ומן הסתם גם לדעתם הגבול נמשך עד אילת לפחות, שנאמר (שמות כג, לא): ""וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים". ב) הסוברים שהוא במקום תעלת סואץ וכל סיני בכלל ארץ ישראל הם: רש"י על הפסוק (שמות כג, לא): "וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים", כוזרי (ב, ה; ד, ג), תוספות יו"ט (תענית א, ג. ב). ג) הסוברים שנחל מצרים הוא תעלת סואץ אבל החלק הדרומי של חצי האי סיני אינו בכלל ארץ ישראל הם: רמב"ם, שלדעתו קו הגבול הוא הקו הנמשך ישר מאילת עד השלוחה של ים סוף המתחברת לתעלת סואץ, שבהל' קידוש החודש יח, טז, כתב שהוא קו הרוחב שלושים, ובשו"ת הרמב"ם קכז, כתב שהוא קו הרוחב שלושים ואחד, הרי שהקו באמצע, ושם מקום אילת. וכן משמע שנחל מצרים הוא הנילוס מתרגום יונתן בראשית טו, ובמדבר לד, ה, תרגום ירושלמי במדבר לד, ה, תוספות עירובין טו, א, ד"ה 'כשם', ר' אליהו מזרחי במדבר לד, ה, רד"ק יהושע יג, ג, הגר"א יהושע טו, י. ומכל מקום לכל השיטות חבל עזה נכלל בגבולות ארץ ישראל, לא רק בגבולות ההבטחה אלא אף בגבולות כיבוש הארץ בימי יהושע, והוא היה בנחלת יהודה, שנאמר (יהושע טו, מז): "עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ עַד נַחַל מִצְרָיִם וְהַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל".
עוד אפשר לומר, שאחר שכבשנו את חצי האי סיני במלחמת מצווה של ששת הימים, הכל יודו שכולו נחשב לארץ ישראל, שכן אמרו בספרי דברים יא: "מן המדבר - ואין המדבר גבולכם, אם כבשתם - אף המדבר גבולכם וכו'". וכך משמע מהרמב"ן שם. וכך כתב במשפט כהן, שכשאין מלך כלל האומה במקום מלך. ובגבולות המובטחים אין צורך ברשות בית דין כדי לכובשם, אבל מחוץ לגבולות צריך בית דין כי זו אינה מלחמת מצווה. אבל אם המלחמה נועדה להגנה עצמית, כגון כיבוש סיני, זו מלחמת מצווה ואפשר שגם בלא בית דין הכל התקדש. וע' בציץ אליעזר ח"י סימן א.
^ 2. בהל' קידוש החודש יא, יז, כתב הרמב"ם על ראיית החודש שהיא צריכה להיות בארץ ישראל, ומקומה עד מהלך ששה או שבעה ימים מירושלים, שהוא שלושה קווי אורך מירושלים. אלא שאם נחשב רק שלושה קווי אורך, נמצא שעדיין חסרים כמה עשרות ק"מ עד הנהר פרת, לפיכך צריך לומר ששיעור ששה או שבעה ימים הוא הטווח שמשם העדים יכולים לבוא, אבל גבול ארץ ישראל נמשך מעט יותר, מפני שהגבול חייב להגיע עד הנהר פרת כפי שכתוב בפסוקים רבים. ולכן צריך לעקם מעט את קו הגבול לצד צפון ומזרח כדי שיימשך עד לנהר פרת. ולפי הכפתור ופרח אפשר שהגבול הצפוני נמשך ישר ממערב למזרח עד שיגיע לנהר פרת. וכן לתרגום יונתן, ומשם יימשך עם הנהר פרת לכל הפחות עד שיגיע לשלושה קווי אורך מירושלים. אבל אין ממשיכים אח"כ עם נהר הפרת עד הים הפרסי, משום שנהר פרת מסמן את גבול צפון ולא את גבול המזרח, וכ"כ רבי אברהם בן הרמב"ם בפירושו לשמות כג, לא, וכ"כ בכוזרי ב, יד, ותוספות יו"ט.
אמנם באוצר נחמד על הכוזרי כתב שנהר פרת הוא גבול מזרח עד הים הפרסי, וכך משמע מדעה שהביאו הרמב"ן והריטב"א על גיטין ז, ב, בשם החכם הגדול ר' משה בר' חסדאי הצרפתי. וכך משמע בדברי הימים א' ה, ט, ורד"ק שם. וכך מובא בספרו של הרב ישראל אריאל.
כאן המקום לציין כי את הלכות הגבולות למדתי מהרב חיים שטיינר שליט"א, ועל פיו כתבתים כאן.
^ 3. מהמעשה בבני ראובן וגד שרצו לנחול בעבר הירדן המזרחי (במדבר לב), עולה בבירור שהמגמה הראשונה היתה שכולם יכנסו תחילה לחלק המערבי. ומתוך העיקר המקודש יתפשטו וינחלו אח"כ גם את הצד המזרחי. גם מהשתוקקותו של משה רבנו להיכנס לארץ, משמע שכל זמן שלא נכנס לצד המערבי של הירדן, עדיין לא נכנס לעיקר הארץ.
וכן יש לשאול, שלמדנו בבמדבר לד, בפרשה שבה מוזכרים גבולות הארץ במפורט, שגבול הצפון מתחיל במערב בהר ההר, ועל מיקומו של הר ההר למדנו בהלכה טז ארבע דעות. ושם בפסוקים גבול הארץ אינו נמשך עד נהר פרת, אלא באיזה מקום הוא מתחיל לרדת דרומה עד שמגיע לכינרת, ויש לשאול מדוע לא סומן הגבול עד הנהר פרת. ובאר המלבי"ם, שאמרה התורה בפרשה זו כמה פעמים "לכם", עד שסיימה "זאת תהיה לכם הארץ", לרמז שהוא רק לפי שעה, כי יתרחב הגבול בכל פעם כמו שהיה בימי דוד ושלמה ובימי הורדוס שאז התפשט מלכותם עד נהר פרת, וכל שכן לעתיד לבא". הרי שמפני שהיינו עדיין מועטים יחסית, נצטוונו לכבוש את מה שבכוחנו בצד המערבי. וכמו שנאמר (שמות כג, ל): "מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ". ואפשר ללמוד מזה שכאשר יש בכוחנו ליישב חלק מהארץ, יש להעדיף את הצד המערבי תחילה. וכך נהגו גם היחידים שעלו לארץ במשך אלפיים שנות הגלות שניסו להיאחז בצד המערבי, בירושלים, חברון, שכם, עזה, צפת, טבריה וכיוצא בהן, ערים שהן בצד המערבי של הירדן.
^ 4. כפי שלמדנו לעניין המצוות מעמדו של עבר הירדן המזרחי כמעמדו של עבר הירדן המערבי, וכן אמרו במשנה שביעית ט, ב, "שלוש ארצות לביעור", והן: יהודה, עבר הירדן והגליל. ובסנהדרין יא, ב: "על שלושה ארצות מעברין את השנה, יהודה ועבר הירדן והגליל". ונחלקו לעניין ביכורים, לדעת ת"ק במשנה ביכורים א, י, מביאים ביכורים מפירות שבעבר הירדן, כי זה בכלל "ארצך". ולדעת ר' יוסי אין מביאים, כי אף שהיא ארץ ישראל מ"מ אינה נכללת תחת שם "ארץ זבת חלב ודבש". וכן דעת ר' שמעון שאין מביאים ביכורים מעבר הירדן, כי צריך להביא מהארץ "אשר נתת לי", פרט לעבר הירדן שנטלת מעצמך. והלכה כת"ק שמביאים ביכורים מעבר הירדן.
לגבי הגולן, יש סברה לומר שהוא בכלל הגליל, וקדושתו כעבר הירדן המערבי, כי עבר הירדן המזרחי נמשך מהכינרת דרומה, אבל הגולן בכלל הגליל.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il