בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • יתרו
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עזרא בן מעתוק

חשיפה- העסקים של משה רבינו

undefined

שבט תשע"ט
3 דק' קריאה
מספרים, שבעת שרצו החסידים להכתיר לאדמו"ר את רבי שלמה מראדומסק, היה זה ערב חג השבועות. אולם רבי שלמה אמר לכולם שאינו רבי, עזב את כל ההמונים שבאו אליו, ונסע לחג השבועות לרבי יחזקאל מקוזמיר.
אמר לו רבי יחזקאל, (שיום ההילולא שלו ב- יז' שבט): מה עשית? הרי בפרשת יתרו (אותה קוראים גם בחג השבועות) נאמר: "וירד משה מההר אל העם", ומפרש שם רש"י, מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו אלא מן ההר אל העם ומן העם אל ההר".
ויש לתמוה – אלו עסקים היה למשה במדבר, וכי היה סוחר עצים או סוחר בסחורה אחרת? אלא בוודאי הכוונה היא שמשה היה עוסק בענייני עבודת ה' ובהכנה רוחנית למתן תורה, ובשעה שכל ישראל התכוננו למתן תורה, בוודאי משה לפי גודל מעלתו וקדושתו היה זקוק להכנה יותר מכולם. ובכל זאת, משה וויתר על העיסוק במעלותיו והשגותיו שלו, והשתדל בטובת ישראל וענייניהם.
ואם כן, סיים רבי יחזקאל ופנה לרבי שלמה, איך השארת את עדת ישראל שרוצה לחסות בצילך וללמוד ממך, ובאת אלי כדי להתעלות בעבודתך הרוחנית?
ענה לו רבי שלמה: הרי משה רבנו היה אצל הר סיני, ולכן לא היה זקוק כל כך להכנות, ואף אני רוצה להיות אצל צדיק הדור, שהוא בבחינת 'הר סיני' בחג השבועות ולקבל תורה... (נחמד מזהב לרבי יחזקאל מקוזמיר, פרשת יתרו. וכן – סיפורי חסידים, מועדים, מס' 375).
משא ומתן זה בין שני גדולי ישראל אלו, הוא ממש בבואה למשא ומתן שמתרחש בין יתרו למשה בתחילת פרשתנו. ובאמת, שני הצדדים בדיון זה, חיוניים לקבלת תורה ועבודת ה' בכל הדורות, וכפי שבסוף פרשתנו זכינו לקבלת תורה.
בתחילת הפרשה, משה רבנו יושב כל היום ודן את ישראל. יתרו מתפלא על כך, ושואל את משה לפשר מעשיו. משיב לו משה – כי יבוא אלי העם לדרוש אלוקים. אין אלו דיונים רגילים, זוהי דרישת אלוקים. על כך מגיב יתרו באזהרה – בדרך זו נבול תיבול, ומציע פתרון של מינוי מעגלים של מנהיגם, שבשיאם ניצב משה רבינו.
כאן אפשר לשאול – וכי משה לא הבין שאין בכוחו של אדם אחד לשפוט את כל העם, והדבר יוביל לקריסת מערכות?
נראה שיש כאן דיון עקרוני. משה רבינו שידע את גודל מדרגתו הרוחנית שאף לחבר את כל עם ישראל לגובה הרוחני שלו, לפיכך הוא ראה חשיבות במפגש הישיר של כל העם איתו. מפגש זה אינו דיון משפטי או נתינת מענה לשאלות, אלא עצם המפגש עם צדיק כמשה מרים את האדם למדרגות רוחניות נעלות, ומהווה מענה לדרישת אלוקים.
משחר לידתו היה משה תמיד נעלה ומרומם, שהרי כבר כשנולד התמלא הבית אור, והוא היחידי מעם ישראל שגדל כנסיך בבית פרעה, ובזמן שכולם היו עבדים, משה כבר נועד לגדולות. לכן, משה רצה להרים את כולם למדרגתו. מבחינה זו, דרכו של משה מקבילה לאמירותיו של רבי יחזקאל, הקורא לעזוב את המשך העלייה האישית ולהתמסר להרמת העם למדרגות רוחניות נעלות.
אולם, יתרו הוא גר צדק שבא מלמטה. הוא מבין, שאי אפשר שבבת אחת כולם יתרוממו למעלה. הדרך ארוכה וקשה, ובמהלך הדרך יקרה ההיפך הגמור, משה יבול הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית. בדרך זו גם מאגריו הרוחניים יתדלדלו, וחשוב שהוא יחדש כל העת את מקומו הרוחני הפנימי. מבחינה זו, מתאימים הדברים לדרכו של רבי שלמה, שלא חולק באופן עקרוני על רבי יחזקאל, ולאחר חג השבועות אף הפך לאדמו"ר, אך רוצה למלא את המצברים אצל צדיק הדור.
בסופו של דבר, ה' סומך ידיו על הצעתו של יתרו, שבה למשה נותר זמן למילוי המצברים הרוחניים, ויחד עם זה נבנית פרמידה של מנהיגות, שבה משה ממשיך במסירות נפש לעסוק בצורכי העם, מקרין מרוחו ומתורתו על כל ישראל, וכך הוא ממשיך להרים מבחינה רוחנית את העם כולו.
עניין זה חשוב לכולנו בהרבה היבטים בחיים. למשל, חינוך ילדים. חשוב שנתמסר לילדינו ונעניק להם טוב גשמי ורוחני, ויחד עם זאת לטובתם שלהם, חשוב שנותיר לעצמנו זמן למילוי מאגרים נפשיים ורוחניים. בהצלחה לכולנו!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il