בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • יסודות בדיני ממונות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שולמית בת צביה

סיבוב על הפקח

undefined

הרב דניאל קירש

שבט תשע"ט
2 דק' קריאה
"רק אל יסף פרעה התל" (ח, כה)

אבי העיף מבט לשעון הרכב. השעון הורה על השעה 1:57. "שוב אני מאחר" מלמל בכעס "למה אני תמיד עושה את זה?". אך לא היה לו זמן לחשוב על כך. במהירות סרק את הסביבה אחר מקום חניה פנוי. המקום היחיד שהיה פנוי היה כמובן מקום שאסור בחניה.
אבי התלבט לרגע קט האם להמשיך ולחפש חניה או שייקח סיכון וייכנס למקום האסור. הלקוח שמחכה לו בעוד כשתי דקות עלול לבטל את העסקה אם לא יופיע בזמן. ללא מחשבה נוספת, חנה במהירות במקום האסור ופנה למשרדו לפגוש את הלקוח החדש.
כמחצית השעה עברה. ניסים, חברו לעבודה של אבי, ירד לרחוב לקנות לעצמו דבר מה לאכול. בהתקרבו למסעדה הסמוכה ראה פקח מסתובב בין הרכבים החונים. לפתע נתקלו עיניו ברכבו המפואר של אבי. נראה היה שבאותו הרגע גם הפקח שם לב למכוניתו של אבי.
בהחלטה של רגע הזדרז ניסים לכיוונו של הפקח, תוך שהוא מצלצל במפתחות רכבו. "בבקשה אדוני, נכנסתי שניה לחנות, תיכף אסע. אין צורך בדו"ח, נכון?" פנה בקריצה לפקח חמור הסבר. הפקח לא מיהר לקבל את בקשתו של ניסים, אולם לאחר כמות שיכנועים לא מבוטלת מצידו של ניסים, התייאש הפקח והלך.
ניסים שמח בניצחונו, ולאחר שראה את הפקח מתרחק נכנס למסעדה ונהנה מארוחת צהריים טובה.
ביציאתו מהמסעדה פנה לכיוון המשרד, כשלפתע שמע אדם צועק לו. ניסים סובב את פניו ומול עיניו עמד הפקח, אדום וכועס. "תגיד, אתה עושה ממני צחוק?!" שאג הפקח "לא רק שחנית במקום אסור אלא גם שיטית בי ונכנסת לאכול במקום להסיע את הרכב מהמקום כפי שהבטחת!" ניסים ניסה לומר דבר מה, אך הפקח לא נתן לו להשחיל ולו מילה: "אני מגדיל לך את הקנס ב-300 ש"ח נוספים בגלל התעוזה והחוצפה שלך" אמר והחל לרשום את הדברים. כשהסתיימה פגישתו של אבי ונודע לו על העניין פנה לניסים בכעס ואמר: "מילא הייתי מקבל קנס על מקום החניה, אך מדוע שאשלם קנס על תעלוליך ההרסניים?! אני מבקש שתשלם לי את תוספת הקנס שנתן הפקח!" ניסים לא נותר חייב ואמר לאבי : "בסך הכל ניסיתי לעזור לך. אילו הייתי יודע שיסתיים כך לא הייתי עושה זאת, אך תאמין לי שרק בטובתך רציתי."
האם צודק אבי או שמא ניסים הוא הצודק?


תשובת הגאון הרב דב ליאור שליט"א:
ניסים חייב לשלם את תוספת הקנס לאבי, בעל הרכב. הוא הרי גרם לכך בשקר שלו, שהיתל בפקח. ומדינא דמלכותא עליו לשלם. אף שהפקח חשב שניסים הוא בעל הרכב, והטיל את הקנס עליו, באמת כוונתו הייתה להטיל את הקנס על ניסים שהוא זה שהיתל בו.
(ליתר פירוט: אף שהיה מקום לטעון שההיזק שניסים גרם לאבי הוא היזק בדרך של של גרמא, כלומר באופן עקיף, והוא לא פגע ישירות באבי, שהרי לא היה הכרח שבכך ששיקר לפקח, אבי יקבל קנס נוסף. הרי ייתכן שהפקח לא יחזור לרכב של אבי וגם אם חוזר אין וודאות שייתן תוספת קנס על כך. וידוע שעל היזק בגרמא חייבים לשלם בדיני שמים, אבל לא בדיני אדם. מכל מקום בענייננו ניסים חייב לשלם אף בדיני אדם, משום דינא דמלכותא.)
לסיכום :ניסים חייב לשלם את תוספת הקנס.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il