ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
המים, מסביר מהר"ל, הם החומר הכי פחוּת. אין להם צורה משל עצמם, אלא רק זו שהם מקבלים באופן זמני מאחרים. לכן גם אין בעברית מילה למים ביחיד - כי אין מים כחפץ מסוים ומוגדר, רק כשם כללי. חוסר הצורה שלהם מנכיח את פחיתותם: צורת הדבר היא המשמעות שלו, היותו משהו מסוים ומוגדר. המים חסרי הצורה הם חומריות קמאית, חסרת משמעות כשלעצמה וחסרת מטרה.
אומנם חוסר מטרה הוא לא בהכרח קפיאה ודריכה במקום. המים הם חומר זורם וחי, כפי שמסביר בעל התניא: "תאוות התענוגים מיסוד המים, כי המים מצמיחים כל מיני תענוג". כוחם של המים הוא כמו נהר שזורם ומחיה את כל העולם. עדיין, בעולם המים אין מטרה או משמעות. מה שהיה הוא שיהיה.
זו הסיבה שמשה נמשה מהמים, ואף נקרא על שם מעשה ההצלה הזה. משה רבנו, שנותן תורה לישראל - הוא ההפך הגמור מהמים. אם המים הם הנברא הכי חומרי, משה הוא הנברא הכי רוחני. הוא זה שמביא לעם ישראל ולעולם תורה שמעניקה כיוון, תוכן ומטרה.
מנקודת המבט הזאת, יציאת מצרים היא גאולת עם ישראל מהחומר. הים נבקע בפני בני ישראל, כלומר החומר נסוג מפני הרוח. חוסר המשמעות נכנע למשמעות. הים החומרי נבקע, ובני ישראל הולכים בו ביבשה.
יְקוו לי המים
משום כך מפתיע לגלות שאת הפירוש על יציאת מצרים מסיים מהר"ל במדרש שמדבר במובלע דווקא על מעלתם של המים. רבי פנחס בן יאיר יוצא לפדות שבויים, ודרכו נחסמת על ידי נהר גינאי. הוא מצווה על הנהר להיחצות, כלומר הוא רוצה שתקרה מעין קריעת ים סוף בזעיר אנפין. נהר גינאי מסרב להיקרע, בטיעון המפתיע הבא: "אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני, אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה, אני ודאי עושה".
נהר גינאי הוא המקבילה של ים סוף, של המים החומריים. החומר חסר הצורה והפחות מקבל כאן הזדמנות להציג את הצד שלו. אני, אומר החומר, ממלא את רצון השם. האדם אולי יצליח לפעמים למלא את רצון השם - אבל אולי גם לא. נהר גינאי איננו שפל ונמוך. הוא לא בעד חוסר משמעות לשם ההוללות שבו. טענתו עקרונית: בעוד שהאדם לא מבטא לחלוטין את רצון השם, החומר כן מצליח.
הרי אחרי כל הטענות נגד החומרנות ומה שהיא מעוללת לאדם, הקב"ה הוא זה שברא את החומר. חוקי החומר מהווים ביטוי מלא ומתמיד של רצון השם. לו הניסים היו מבטאים את רצון השם הקבוע, היו הם החוקים. קביעתו של החוק מורה שכך הקב"ה רוצה שעולמו יתנהג בדרך כלל. השמש זורחת בכל יום, האבנים נשארות על פני האדמה ולא מרחפות באוויר, מי הנהר זורמים. כל אלו הם ביטוי לרצון האלוקי הקבוע. נהר גינאי מציג את קו הסנגוריה על הטבע. הוא ממלא תמיד את רצון השם. ואילו האדם? או שכן או שלא. יכולת הבחירה עלולה להסיט את האדם מעשיית רצון השם. לכן נהר גינאי מסרב להיחצות בפני רבי פנחס בן יאיר.
טענה דומה לזו של נהר גינאי מופיעה בילקוט שמעוני. הוא דורש את הפסוק "יקוו המים" כ"יְקַוו המים". כשהקב"ה אומר "ייקוו המים" הוא מגרש את המים מהיבשה, כצעד מקדים ליצירת חיים. אבל הוא משאיר להם פתח של תקווה. המדרש ממשיך ומספר משל: המלך שיכן בארמון שלו דיירים אילמים שהיו כל יום משבחים אותו ומודים לו. הוא שמח ואמר: אם האילמים מתנהגים כך, כשאשכן בארמון דיירים שיכולים לדבר, הכבוד יהיה גדול יותר! אבל כשהדיירים המדברים הוזמנו לארמון, הם התחילו לתבוע את הארמון לעצמם. פסק המלך: אם כך, יחזור הארמון לידי הדיירים האילמים. כך גם המים: מתחילה היה העולם מלא מים, והם שיבחו את הקב"ה. כשהגיעו בני האדם, הם החלו למרוד בקב"ה. לכן יש למים תקווה לחזור למעמדם. כשבני האדם חוטאים - בדור המבול, בפלגה ובים סוף - הקב"ה מצווה על המים לשטוף אותם.
הדילמה שמוצגת במדרש היא הטענה שהציב נהר גינאי בפני רבי פנחס בן יאיר: הדיירים האילמים - המים, החומר חסר הדעת והבחירה - הם אלו שמשבחים את הקב"ה. בני האדם, שהם הדיירים שיודעים לדבר - דווקא מורדים ומתריסים כלפי הקב"ה.
בפרספקטיבה זו, המצרים מייצגים את המים, את החוק הטבעי. האימפריה המצרית של "סוס ורוכבו" דוגלת בסדר וחוק. מנקודת מבטם, החירות שעם ישראל שואף אליה לא רק מאיימת על חוסנם הכלכלי, אלא גם בעלת משמעות אנטי מוסרית. מצרים היא בית עבדים משום שאדם חופשי עלול לחטוא, שכשמלמדים את העבד לדבר הוא עלול למרוד במלך. לכן עדיף שכולנו נהיה חסרי בחירה, חסרי חירות. שנעבוד לפי כללים קבועים. "את ה' לא ידעתי" אומר פרעה. הוא מכיר בקב"ה כאלוקים, כלומר מחוקק החוקים הטבעיים הקבועים. הוא לא מכיר בקב"ה כשם הוי"ה, כבעל רצון שנותן גם לאדם בחירה וממילא חירות.
לכן המצרים משליכים את בני עם ישראל ליאור. אין מקום לבחירה ולחופש - אלו עלולים לגרום לחטאים ולעיוות רצון השם. עדיף שהמים יכסו את האנושות. החוקים השוטפים ינצחו ויבלעו בתוכם את יכולת הבחירה האנושית.
קריעת החוק
בהבנה זו, משמעותה של קריעת ים סוף גדלה אפילו יותר. אם קודם הבנו אותה כנצחון על תאוות וחומרנות, כעת מתברר שהיא גם קריעת החוקיות האידיאלית, זו שטוענת להיות ביטוי מלא ושלם של רצון הקב"ה. מתברר שהחופש עליון לא רק על היצר, אלא גם על חוקי הטבע שהם חוקים אלוקיים. החירות גם היא אלוקית, ומקורה עליון יותר מהחוקים.
רבי פנחס בן יאיר בוקע את נהר גינאי משום שהוא בדרך לפדיון שבויים. חומר לא יכול להיות שבוי, מקסימום מחובר או נעול. שבוי יכול להיות רק אדם בעל בחירה שנשללה ממנו חירותו. רבי פנחס בן יאיר פודה את השבויים, כלומר מלמד אותנו שחירות היא ביטוי של רצון הקב"ה. ביטוי נעלה אף יותר מחוקי העולם, מדויקים ככל שיהיו. לכן כשעם ישראל מגיע לים סוף הוא נבקע ומתגלה שבתחתיתו יש יבשה. מתברר שגם בבסיסו של החוק נמצאת חירות אלוקית.
ומנגד, דווקא המצרים טובעים בים סוף. בהפוך על הפוך, מתברר שהדבקות בחוקים לא מונעת מהאדם לחטוא וללכת נגד הרצון האלוקי. מי שדוגל בשלילת החירות ובציות עיוור לדטרמיניזם - ייבלע בסוף על ידי המים. האדם נברא להיות בוחר. אם הוא בוחר שלא לבחור אלא לציית לחוקי הטבע העיוורים - הוא משחק במגרש שבו המים עדיפים. בתחרות מי מציית לחוק ללא סטייה, תמיד ינצח הטבע את האדם. יתרונו של האדם הוא בבחירתו.
לכן פסח נחתם בשירת הים. זוהי השירה של עם ישראל אודות ההתגברות על החוק. אודות יתרונה של החירות על פני ציות לחוקי הטבע - ויהיו גבוהים ואידיאליים ככל שיהיו. מובן שעל האדם לשבח את הקב"ה ולא למרוד בו, אולם השבח הגדול ביותר לקב"ה בא מפיו של אדם שבוחר בטוב, ולא רק מוכרח אליו. לא כוחות הטבע האילמים שרים את שירת הים, אלא רק דיירי הארמון שיודעים לדבר ולשיר.
יצחק קרומביין הוא תלמיד בית המדרש ראש פינה
מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת [email protected]
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













