ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו

שיחה לסליחות ראשונות בישיבת בית אל - תשע"ט

לחץ להקדשת שיעור זה
ר"ה י"ז: "ויעבור ה' על פניו ויקרא א"ר יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם" כלומר, משה רבינו משיג השגה רוחנית מאד גבוהה של השגת המידות האלוקיות באופן עליון ביותר שאלמלא מקרא כתוב א"א לאמרו. והקב"ה מלמד אותו סדר תפלה וברית כרותה לי"ג מדות שאינם חוזרות ריקם.
ובתורה על הפסוק אני אעביר כל טובי על פניך מפרש רש"י: "הגיעה שעה שתראה בכבודי מה שארשה אותך לראות לפי שאני רוצה וצריך ללמדך סדר תפלה שכשנצרכת לבקש רחמים על ישראל הזכרת לי זכות אבות כסבור אתה שאם תמה זכות אבות אין עוד תקוה אני אעביר כל מדת טובי לפניך על הצור ואתה צפון במערה וקראתי בשם ד' לפניך ללמדך סדר בקשת רחמים אף אם תכלה זכות אבות וכסדר זה שאתה רואה אותי מעוטף וקורא י"ג מדות הוי מלמד את ישראל לעשות כן ועל ידי שיזכירו לפני רחום וחנון יהיו נענין כי רחמי לא כלים ".
וצריך להבין איך התפילה הזו קריאת י"ג מידות פועלת. וביאור הדבר כאשר עם ישראל מזכיר בפיו את מדות הרחמים הוא מגלה אותם במחשבתו ובפיו הוא ממשיך אותם לעולם. הידיעה ההכרה שהנהגת ד' היא ברחמים גדולים כבר פועלת וממשיכה אותם להתגלות בעולם.
אכן יש בזה מדרגה נוספת. ההכרה שהקב"ה מדותיו מדות רחמים פועלת על ישראל לנהוג ברחמים. וכאשר ישראל נוהגים במדות אלו והולכים בדרכו של הקב"ה הם ממשיכים עליהם רחמים מדה כנגד מדה. וכדברי הגמ' בר"ה י"ז "אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע" כלומר מדה כנגד מדה, אתה סולח לפוגעים בך גם הקב"ה סולח לך.
ויש עוד מדרגה בהבנת הופעת המדות האלוקיות. האדם נברא בצלם אלקים אדם נברא בדמות אלוקים ככתוב "ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו". "בדמות אלוקים עשה אותו" וגם על זה אפשר לומר אלולי מקרא כתוב א"א לאומרו. אל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. איך אפשר לומר שיש איזה דמיון כל שהוא בין הקב"ה שהוא רם ונשא מעל כל גבול לבין האדם. אלמלא מקרא כתוב שאדם נברא בצלם אלקים א"א לאמרו. הקב"ה אומר אדם מישראל יש בו צלם אלקים, כביכול. וזה אומר שענינו ללכת בדרכי ד' ולהדמות כביכול לו. כאילו להסתכל על העולם במבט אלקי. כלומר כמו שהקב"ה מתנהג עם בריותיו גם האדם עליו להתנהג עם הבריות.
רבי משה קורדוברו כותב בספר תומר דבורה, אדם נברא בצלם אלקים ובדמותו ועליו להדמות לקונו בהתנהגותו שלא לכזב הצורה. לכן עליו לנהוג בדרכי ד' בי"ג מדותיו. אלו י"ג מדות הנזכרות בהנביא מיכה. הראשונה מי א-ל כמוך לנהוג כמו רבש"ע שהקב"ה נותן לאדם את כוחות החיים בכל רגע הקב"ה מחיה את כולם והנה האדם באותם הכוחות שהקב"ה נותן לו באותו רגע הוא עובר על רצון ד'. והקב"ה סובל ואינו נוטל ממנו את הכוחות וממתין שאדם ישוב. מכאן לגודל הסבלנות שאדם צריך לסבול אם חברו פוגע בו. ואולי ניתן ללמוד לאבא שנותן לבנו כסף והוא משתמש בו נגד רצון האב והאב צריך ללמוד לסבול כמו שנוהג הקב"ה.
מדה שניה נושא עון אדם חוטא בורא משחית העון מכביד כי העון מסתיר את ההופעה האלוקית עונותיכם מבדילים ביניכם לבין אלקיכם. העון כבד והקב"ה כביכול נושא אותו עליו ולא מעניש מיד את החוטא ובזה מסתלק המשחית. אלא הקב"ה נושא עון וזה מה שאמר קין גדול עוונו מנשוא? האם הקב"ה לא יכול לשאת עווני. ואדם צריך ללכת בדרכי ד'. פגע בו אדם אחר וזה מכביד עליו עליו לשאת את כובד את הפגיעה עד אשר ישוב האדם הפוגע ויתקן מה שעשה לו.
מדה שלישית עובר על פשע הקב"ה בעצמו כביכול רוחץ העון ככתוב אם רחץ ד' את צואת בנות ציון וכן וזרקתי עליכם מים טהורים. והיינו עובר על פשע שולח מימי רחצה ורוחץ הפשע. וכדמות הזה צריך באדם לתקן בעצמו מה שחטא לו חברו. כלומר להתעלות למדרגה עליונה כמו אבא שרוחץ את ילדיו הקטנים שהתלכלכו. כך אדם צריך להתרומם לעומת מי שפגע בו ולכלך אותו ואת עצמו, ולמנקות בעצמו את הלכלוך שעשה חברו.
מדה רביעית לשארית נחלתו. ישראל שאר בשר כלומר קרובים להקב"ה.בת זוג של הקב"ה, ישראל עם קרובו. ואומר הקב"ה אם אני מעניש אותם את עצמי אני מעניש בכל צרתם לו צר. כך ישראל שאר בשר אלו עם אלו כל הנשמות כלולות יחד ולכך אינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים את המצוה וכל זה מפני כלולתם. ולכן הנמנה על עשרה ראשונים בביהכנ"ס אפילו מאה באים אחריו נוטל שכר כולם. וכן מטעם זה ערבים זל"ז וכשחוטא אחד פוגם עצמו ופוגם חלק אשר לחברו בו. ומצד החלק ההוא חברו ערב עליו. ולכן צריך להיות חפץ בטובת חברו ועינו טובה על חברו וכבודו חביב עליו כשלו ולכן נצטוו ואהבת לרעך כמוך ולא ידבר בגנותו כלל כדרך שאין הקב"ה רוצה בגנותינו ולא בצערינו מטעם הקרבה. אם חברו בצער זה צערו ואם חברו בטוב הוא באותה טובה.
לאמר בעל תומר דבורה מלמד אותנו זה שאדם נברא בצלם אלקים מלמד שענינו להדמות לבראו ולנהוג כמו שהקב"ה נוהג. בהנהגה זו האדם ממשיך את המדות האלוקיות לעולם לא רק על מנת שהקב"ה ינהג בו מדה כנגד מדה וישלם לו תשלום על הנהגתו תשלום תואם את הנהגתו. אלא זה עינינו של האדם לנהוג במידותיו של הקב"ה ואז הנהגה האלקית מופיעה על ידו לא רק במחשבתו ובדיבוריו אלא בפועל בהנהגתו וכך הוא ממשיך טובה אלקית לעולם. כלומר, ענין המדות אינו רק הזכרה המדות וההליכה במדות כעצה איך אדם ינצל מיום הדין. אלא זו מהותו של האדם להיות כאלקים כביכול בהנהגתו. וממילא כמובן ימשך שפע לעולם.
מצד אחד התביעה להיות הולך בדרכי ד' נראת בלתי אפשרית מי יכול להתנהג כך. מאידך א"א שלא להיות במדרגה זו שהרי זה הצלם והדמות של האדם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש הישיבה בבית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד והעומד בראש ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל. לקורות חייו המלאים לחץ כאן. לשאלות ותשובות מהרב לחץ כאן.
עוד בנושא סליחות
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il