ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- סליחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ובתורה על הפסוק אני אעביר כל טובי על פניך מפרש רש"י: "הגיעה שעה שתראה בכבודי מה שארשה אותך לראות לפי שאני רוצה וצריך ללמדך סדר תפלה שכשנצרכת לבקש רחמים על ישראל הזכרת לי זכות אבות כסבור אתה שאם תמה זכות אבות אין עוד תקוה אני אעביר כל מדת טובי לפניך על הצור ואתה צפון במערה וקראתי בשם ד' לפניך ללמדך סדר בקשת רחמים אף אם תכלה זכות אבות וכסדר זה שאתה רואה אותי מעוטף וקורא י"ג מדות הוי מלמד את ישראל לעשות כן ועל ידי שיזכירו לפני רחום וחנון יהיו נענין כי רחמי לא כלים ".
וצריך להבין איך התפילה הזו קריאת י"ג מידות פועלת. וביאור הדבר כאשר עם ישראל מזכיר בפיו את מדות הרחמים הוא מגלה אותם במחשבתו ובפיו הוא ממשיך אותם לעולם. הידיעה ההכרה שהנהגת ד' היא ברחמים גדולים כבר פועלת וממשיכה אותם להתגלות בעולם.
אכן יש בזה מדרגה נוספת. ההכרה שהקב"ה מדותיו מדות רחמים פועלת על ישראל לנהוג ברחמים. וכאשר ישראל נוהגים במדות אלו והולכים בדרכו של הקב"ה הם ממשיכים עליהם רחמים מדה כנגד מדה. וכדברי הגמ' בר"ה י"ז "אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע" כלומר מדה כנגד מדה, אתה סולח לפוגעים בך גם הקב"ה סולח לך.
ויש עוד מדרגה בהבנת הופעת המדות האלוקיות. האדם נברא בצלם אלקים אדם נברא בדמות אלוקים ככתוב "ויברא אלקים את האדם בצלמו בצלם אלקים ברא אותו". "בדמות אלוקים עשה אותו" וגם על זה אפשר לומר אלולי מקרא כתוב א"א לאומרו. אל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. איך אפשר לומר שיש איזה דמיון כל שהוא בין הקב"ה שהוא רם ונשא מעל כל גבול לבין האדם. אלמלא מקרא כתוב שאדם נברא בצלם אלקים א"א לאמרו. הקב"ה אומר אדם מישראל יש בו צלם אלקים, כביכול. וזה אומר שענינו ללכת בדרכי ד' ולהדמות כביכול לו. כאילו להסתכל על העולם במבט אלקי. כלומר כמו שהקב"ה מתנהג עם בריותיו גם האדם עליו להתנהג עם הבריות.
רבי משה קורדוברו כותב בספר תומר דבורה, אדם נברא בצלם אלקים ובדמותו ועליו להדמות לקונו בהתנהגותו שלא לכזב הצורה. לכן עליו לנהוג בדרכי ד' בי"ג מדותיו. אלו י"ג מדות הנזכרות בהנביא מיכה. הראשונה מי א-ל כמוך לנהוג כמו רבש"ע שהקב"ה נותן לאדם את כוחות החיים בכל רגע הקב"ה מחיה את כולם והנה האדם באותם הכוחות שהקב"ה נותן לו באותו רגע הוא עובר על רצון ד'. והקב"ה סובל ואינו נוטל ממנו את הכוחות וממתין שאדם ישוב. מכאן לגודל הסבלנות שאדם צריך לסבול אם חברו פוגע בו. ואולי ניתן ללמוד לאבא שנותן לבנו כסף והוא משתמש בו נגד רצון האב והאב צריך ללמוד לסבול כמו שנוהג הקב"ה.
מדה שניה נושא עון אדם חוטא בורא משחית העון מכביד כי העון מסתיר את ההופעה האלוקית עונותיכם מבדילים ביניכם לבין אלקיכם. העון כבד והקב"ה כביכול נושא אותו עליו ולא מעניש מיד את החוטא ובזה מסתלק המשחית. אלא הקב"ה נושא עון וזה מה שאמר קין גדול עוונו מנשוא? האם הקב"ה לא יכול לשאת עווני. ואדם צריך ללכת בדרכי ד'. פגע בו אדם אחר וזה מכביד עליו עליו לשאת את כובד את הפגיעה עד אשר ישוב האדם הפוגע ויתקן מה שעשה לו.
מדה שלישית עובר על פשע הקב"ה בעצמו כביכול רוחץ העון ככתוב אם רחץ ד' את צואת בנות ציון וכן וזרקתי עליכם מים טהורים. והיינו עובר על פשע שולח מימי רחצה ורוחץ הפשע. וכדמות הזה צריך באדם לתקן בעצמו מה שחטא לו חברו. כלומר להתעלות למדרגה עליונה כמו אבא שרוחץ את ילדיו הקטנים שהתלכלכו. כך אדם צריך להתרומם לעומת מי שפגע בו ולכלך אותו ואת עצמו, ולמנקות בעצמו את הלכלוך שעשה חברו.
מדה רביעית לשארית נחלתו. ישראל שאר בשר כלומר קרובים להקב"ה.בת זוג של הקב"ה, ישראל עם קרובו. ואומר הקב"ה אם אני מעניש אותם את עצמי אני מעניש בכל צרתם לו צר. כך ישראל שאר בשר אלו עם אלו כל הנשמות כלולות יחד ולכך אינו דומה מרובים העושים את המצוה למועטים העושים את המצוה וכל זה מפני כלולתם. ולכן הנמנה על עשרה ראשונים בביהכנ"ס אפילו מאה באים אחריו נוטל שכר כולם. וכן מטעם זה ערבים זל"ז וכשחוטא אחד פוגם עצמו ופוגם חלק אשר לחברו בו. ומצד החלק ההוא חברו ערב עליו. ולכן צריך להיות חפץ בטובת חברו ועינו טובה על חברו וכבודו חביב עליו כשלו ולכן נצטוו ואהבת לרעך כמוך ולא ידבר בגנותו כלל כדרך שאין הקב"ה רוצה בגנותינו ולא בצערינו מטעם הקרבה. אם חברו בצער זה צערו ואם חברו בטוב הוא באותה טובה.
לאמר בעל תומר דבורה מלמד אותנו זה שאדם נברא בצלם אלקים מלמד שענינו להדמות לבראו ולנהוג כמו שהקב"ה נוהג. בהנהגה זו האדם ממשיך את המדות האלוקיות לעולם לא רק על מנת שהקב"ה ינהג בו מדה כנגד מדה וישלם לו תשלום על הנהגתו תשלום תואם את הנהגתו. אלא זה עינינו של האדם לנהוג במידותיו של הקב"ה ואז הנהגה האלקית מופיעה על ידו לא רק במחשבתו ובדיבוריו אלא בפועל בהנהגתו וכך הוא ממשיך טובה אלקית לעולם. כלומר, ענין המדות אינו רק הזכרה המדות וההליכה במדות כעצה איך אדם ינצל מיום הדין. אלא זו מהותו של האדם להיות כאלקים כביכול בהנהגתו. וממילא כמובן ימשך שפע לעולם.
מצד אחד התביעה להיות הולך בדרכי ד' נראת בלתי אפשרית מי יכול להתנהג כך. מאידך א"א שלא להיות במדרגה זו שהרי זה הצלם והדמות של האדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
