ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
באותם ימים, החליט הקיסר לגרש את יהודי פראג ולהחרים את כל רכושם, כדי למלא את קופת הממלכה המדולדלת. באותם ימים, כיהן כרבה של פראג, רבי אביגדור קרא, שהחליט להטיל את משימת השתדלנות לביטול הגזירה על יהודי בשם רבי שמואל הרצפלד.
רבי שמואל פנה לאחד האצילים, שיסדר לו פגישה אצל הקיסר, אך הקיסר היה עצבני מאד, וסירב להיפגש עם היהודים. לבסוף, בקש רבי שמואל פגישה בה יאמר 4 מילים בלבד...
הקיסר ניאות לבקשה המוזרה, וכשהגיע רבי שמואל, התרה בו שיאמר רק 4 מילים...
עמד רבי שמואל ואמר: "ויאמר ה' אל השטן".
שאלו הקיסר בתימהון – ומה ה' אמר? מדוע אתה אומר לי את המשפט הזה? אך רבי שמואל סימן על פיו, ושתק...
התיר הקיסר לרבי שמואל לדבר, והלה הסביר, שאם ה' אלוקי העולם, המרומם והנישא, דיבר עם השטן, הפחות שבברואיו, הרי וודאי גם הקיסר יכול לדבר עם יהודי פשוט כמוני...
וכאן קצרה הדרך להתחנן ולבטל את הגזירה בנימוקים שונים (ושוחד..). הקיסר התלהב מהשתדלנות המיוחדת ומינה את רבי שמואל כיועצו, ולזכרון השיחה, גזר עליו שמעתה ואילך יקרא שם משפחתו 'שטן'.
סיפור יפה, המדגים בחריפות את התובנה המוכרת, שפגישה בין אנשים יכולה לחולל מהפך בקשר ביניהם. מחלוקות רבות יכולות להיפטר בשיחה בין אנשים. יתר על כן, ככל שהמפגש נושא אופי אישי יותר, כך גדלים סיכוייו להצליח. לעיתים, טלפון או מסרונים לא מספיקים, אך שיחה ומפגש אישי מלב אל לב, 'פגישה בארבע עיניים', גורמות לאדם לקבל את דברי חבירו.
עניין זה מופיע פעמיים בפרשתנו. שם הפרשה הוא – 'ויגש', והיא מלמדת על כך שעלינו לגשת ולדבר. שתי שיחות חשובות מאד מופיעות בפרשתנו, ובשתיהן הגישה לשיחה קרובה חוללה את השינוי.
בראשונה – יהודה דבר עם יוסף כבר בסוף הפרשה הקודמת, אך דבריו לא התקבלו. ואז פעל יהודה בדרך שונה, "ויגש אליו יהודה", ומבאר אור החיים הקדוש, שהמנהג המקובל הוא שהמלך יושב ולפניו יושבים שריו ויועציו. אם אדם רוצה לדבר עם המלך, הרי הוא מדבר אליו ממקום מרוחק. גם יהודה דבר בתחילה מרחוק, אולם בהמשך הוא פעל בשונה מהנוהג המקובל, נכנס לתוך המעגל הפנימי של מקורבי המלך, ניגש ליוסף ודבר עימו דבור קרוב ואישי, בו רק שניהם שומעים את השיחה, "ידבר נא עבדך דבר באוזני אדוני". ואכן, דבור אישי זה ריגש את יוסף, והוא התוודע לאחיו.
וודאי, עיקר העניין היה תוכן השיחה של יהודה, והעובדה שהוא שב בתשובת המשקל על מכירת יוסף, בכך שהוא הסכים למסור עצמו לעבד במקום בנימין. אך התורה גם מדגישה את האופן שבו נוהלה השיחה, ממקום אישי וקרוב, שפרט גם על תחום הרגש, שבעקבותיו לא יכול יוסף להתאפק ופרץ בבכי.
בשניה – יוסף מתוודע אל אחיו. בתחילה, מספר יוסף לאחיו שהוא יוסף, אך אחיו נבהלים ממנו ושותקים. ההלם והריחוק נותרים במקומם. ואז משנה יוסף את הכיוון ופונה לאחיו בבקשה – "גשו נא אלי, ויגשו", והשיחה מתגלגלת למקום מפייס ומקרב. ההבדל בין שני חלקי השיחה לא נעוץ רק בתוכן השונה, כי אם גם בשיחה הנעשית מקרוב ובאופן אישי.
ואף אליהו בהר הכרמל, כשהוא רוצה לקרב את העם לעבודת ה', הוא לא מסתפק בניסים ובנפלאות שהוא מחולל. אליהו מעניש את העם על חטאיו בשלוש שנות בצורת קשות, אך בבואו ליצור את השינוי המיוחל ולהשיב את העם בתשובה, הוא פונה ואומר לעם (מלכים א', יח, ל): "גשו אלי, ויגשו כל העם אליו, וירפא את מזבח ה' ההרוס".
ואף בפנייה אל ה', מצאנו שיש תפילה קרובה שהיא בבחינת 'ויגש', כך אצל אברהם בקשר לסדום (יח, כג, ועיין שם ברש"י) "ויגש אברהם ויאמר", וכך אצל אליהו (מלכים שם, לו) "ויהי בעלות המנחה, ויגש אליהו הנביא, ויאמר...".
בימים אלו, ימים שלצערנו מערכות בחירות ניטשות בזה אחר זה, ואיש אינו ניגש לרעהו, בואו ונוסיף ביכולת לגשת ולדבר קרוב, וכשהדיבור יבוא מלב אל לב, בארבע עיניים, נוסיף בעז"ה בינינו אהבה ואחווה ופיוס.
ומתוך פיוס ואחדות זו, נזכה גם לגשת קרוב ולדבר אל ה', ונזכה שה' יתוודע אלינו ויפדה עצמו מכל המיצרים והנפילות אליהם מכרנוהו, ויגאלנו גאולה שלימה בקרוב!
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה משווים את העצים לצדיקים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הדלקה וכיבוי ביום טוב
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
