ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בגליל עם הרב שמואל אליהו. מספר החדרים מוגבל!
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך ויגש

זה לא לטלפון!

30
מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
לחץ להקדשת שיעור זה
לפני כ – 600 שנה, חי בפראג שתדלן יהודי בשם רבי שמואל שטן. שם המשפחה המפתיע שלו נולד בעקבות מעשה מיוחד, וכך היה המעשה:
באותם ימים, החליט הקיסר לגרש את יהודי פראג ולהחרים את כל רכושם, כדי למלא את קופת הממלכה המדולדלת. באותם ימים, כיהן כרבה של פראג, רבי אביגדור קרא, שהחליט להטיל את משימת השתדלנות לביטול הגזירה על יהודי בשם רבי שמואל הרצפלד.
רבי שמואל פנה לאחד האצילים, שיסדר לו פגישה אצל הקיסר, אך הקיסר היה עצבני מאד, וסירב להיפגש עם היהודים. לבסוף, בקש רבי שמואל פגישה בה יאמר 4 מילים בלבד...
הקיסר ניאות לבקשה המוזרה, וכשהגיע רבי שמואל, התרה בו שיאמר רק 4 מילים...
עמד רבי שמואל ואמר: "ויאמר ה' אל השטן".
שאלו הקיסר בתימהון – ומה ה' אמר? מדוע אתה אומר לי את המשפט הזה? אך רבי שמואל סימן על פיו, ושתק...
התיר הקיסר לרבי שמואל לדבר, והלה הסביר, שאם ה' אלוקי העולם, המרומם והנישא, דיבר עם השטן, הפחות שבברואיו, הרי וודאי גם הקיסר יכול לדבר עם יהודי פשוט כמוני...
וכאן קצרה הדרך להתחנן ולבטל את הגזירה בנימוקים שונים (ושוחד..). הקיסר התלהב מהשתדלנות המיוחדת ומינה את רבי שמואל כיועצו, ולזכרון השיחה, גזר עליו שמעתה ואילך יקרא שם משפחתו 'שטן'.
סיפור יפה, המדגים בחריפות את התובנה המוכרת, שפגישה בין אנשים יכולה לחולל מהפך בקשר ביניהם. מחלוקות רבות יכולות להיפטר בשיחה בין אנשים. יתר על כן, ככל שהמפגש נושא אופי אישי יותר, כך גדלים סיכוייו להצליח. לעיתים, טלפון או מסרונים לא מספיקים, אך שיחה ומפגש אישי מלב אל לב, 'פגישה בארבע עיניים', גורמות לאדם לקבל את דברי חבירו.
עניין זה מופיע פעמיים בפרשתנו. שם הפרשה הוא – 'ויגש', והיא מלמדת על כך שעלינו לגשת ולדבר. שתי שיחות חשובות מאד מופיעות בפרשתנו, ובשתיהן הגישה לשיחה קרובה חוללה את השינוי.
בראשונה – יהודה דבר עם יוסף כבר בסוף הפרשה הקודמת, אך דבריו לא התקבלו. ואז פעל יהודה בדרך שונה, "ויגש אליו יהודה", ומבאר אור החיים הקדוש, שהמנהג המקובל הוא שהמלך יושב ולפניו יושבים שריו ויועציו. אם אדם רוצה לדבר עם המלך, הרי הוא מדבר אליו ממקום מרוחק. גם יהודה דבר בתחילה מרחוק, אולם בהמשך הוא פעל בשונה מהנוהג המקובל, נכנס לתוך המעגל הפנימי של מקורבי המלך, ניגש ליוסף ודבר עימו דבור קרוב ואישי, בו רק שניהם שומעים את השיחה, "ידבר נא עבדך דבר באוזני אדוני". ואכן, דבור אישי זה ריגש את יוסף, והוא התוודע לאחיו.
וודאי, עיקר העניין היה תוכן השיחה של יהודה, והעובדה שהוא שב בתשובת המשקל על מכירת יוסף, בכך שהוא הסכים למסור עצמו לעבד במקום בנימין. אך התורה גם מדגישה את האופן שבו נוהלה השיחה, ממקום אישי וקרוב, שפרט גם על תחום הרגש, שבעקבותיו לא יכול יוסף להתאפק ופרץ בבכי.
בשניה – יוסף מתוודע אל אחיו. בתחילה, מספר יוסף לאחיו שהוא יוסף, אך אחיו נבהלים ממנו ושותקים. ההלם והריחוק נותרים במקומם. ואז משנה יוסף את הכיוון ופונה לאחיו בבקשה – "גשו נא אלי, ויגשו", והשיחה מתגלגלת למקום מפייס ומקרב. ההבדל בין שני חלקי השיחה לא נעוץ רק בתוכן השונה, כי אם גם בשיחה הנעשית מקרוב ובאופן אישי.
ואף אליהו בהר הכרמל, כשהוא רוצה לקרב את העם לעבודת ה', הוא לא מסתפק בניסים ובנפלאות שהוא מחולל. אליהו מעניש את העם על חטאיו בשלוש שנות בצורת קשות, אך בבואו ליצור את השינוי המיוחל ולהשיב את העם בתשובה, הוא פונה ואומר לעם (מלכים א', יח, ל): "גשו אלי, ויגשו כל העם אליו, וירפא את מזבח ה' ההרוס".
ואף בפנייה אל ה', מצאנו שיש תפילה קרובה שהיא בבחינת 'ויגש', כך אצל אברהם בקשר לסדום (יח, כג, ועיין שם ברש"י) "ויגש אברהם ויאמר", וכך אצל אליהו (מלכים שם, לו) "ויהי בעלות המנחה, ויגש אליהו הנביא, ויאמר...".
בימים אלו, ימים שלצערנו מערכות בחירות ניטשות בזה אחר זה, ואיש אינו ניגש לרעהו, בואו ונוסיף ביכולת לגשת ולדבר קרוב, וכשהדיבור יבוא מלב אל לב, בארבע עיניים, נוסיף בעז"ה בינינו אהבה ואחווה ופיוס.
ומתוך פיוס ואחדות זו, נזכה גם לגשת קרוב ולדבר אל ה', ונזכה שה' יתוודע אלינו ויפדה עצמו מכל המיצרים והנפילות אליהם מכרנוהו, ויגאלנו גאולה שלימה בקרוב!
עוד בנושא ויגש
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il