ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
מפיצים תורה בקליק - הצטרפו אלינו!
בית המדרש מדורים הלכה פסוקה

עובד שהתפטר על מנת לעבוד בעבודה שבוטלה

6
לחץ להקדשת שיעור זה
המקרה בקצרה:
הלכה פסוקה (216)
הרה"ג דוב ליאור
-39 - אחריות לווה על פרעון ההלואה לאחר שנתן המחאה
-38 - נזק תוך כדי בדיקת קנייה של אופנוע
-37 - שטר שנכתב שלא כדין ובסופו היה קניין
טען עוד
התובע הוא עובד והנתבע הוא מנהל ברשת למכירת רהיטים (להלן, הרשת). הנתבע הסכים לקחת על עצמו את כל חיובי החברה ולכן הוא הנתבע בדין תורה זה.
התובע עבד בחנות רהיטים בשכר של כ-10,500 ₪ נטו לחודש ועוד רכב צמוד. הנתבע פנה אליו וביקש ממנו לעבור לעבוד ברשת. הוסכם ביניהם שבתחילת השנה האזרחית הבאה התובע יתחיל בתפקידו באותם תנאי שכר, התובע ביקש מהנתבע לדחות את תחילת העבודה בחודש והנתבע הסכים. לקראת סוף ינואר הודיע התובע לנתבע שהוא התפטר מעבודתו ורוצה להתחיל לעבוד ברשת. הנתבע הזמין את התובע לפגישה עם צוות העובדים והעביר את כתב ידו לגרפולוג. לאחר תקופה של יותר מחודשיים שבהם הנתבע התחמק מלענות לתובע האם הוא יתחיל בעבודתו, הודיע הנתבע שהוא לא מעוניין להעסיק את התובע. כעת התובע עובד בחברת תקשורת בתנאים פחות טובים. לאור כל האמור התובע דרש פיצוי של 30,000 ₪ עבור החודשים שבהם לא עבד, ועוד 5,000 ₪ עבור שכ"ט עו"ד
לטענת הנתבע התובע הפתיע אותו בהודעה קצרה על כניסה לעבודה, ובנוסף העובדים והגרפולוג שלו התנגדו לכניסת התובע לעבודה.

פסק הדין: על הנתבע לשלם לתובע 23,682 ₪.

נימוקים בקצרה:
א. מהי מחויבות הנתבע שהבטיח לתובע עבודה?
הסכם עבודה נכרת במעשה קניין, כגון, תחילת עבודה. במקרה זה נראה שלא נכרת חוזה עבודה, אולם, היתה הבטחה לתובע לעבוד ברשת, אשר בעקבותיה הוא התפטר מעבודתו הקודמת
כאשר מעסיק חוזר בו מסיכום בעל פה עם עובד על עבודה השו"ע (חו"מ שלג, א-ב) פסק שכאשר העובד ויתר על עבודה אחרת בגלל הסיכום – המעסיק חייב בשכרו, כחלק מדיני הנזיקין. בכל מקרה מנכים משכרו של העובד כ"פועל בטל", כלומר, עבור העובדה שבסופו של דבר העובד היה יכול לנוח ולא לעבוד.
במקרה זה היתה הבטחה גמורה בעל פה שהתובע יתחיל לעבוד אצל הנתבע. לפיכך, התנהגות הנתבע ראויה לגינוי משום שאת כל הבדיקות שהוא רצה לבצע בנוגע לתובע היה עליו לבצע לפני שהוא הבטיח לו את העבודה וגרם לו להתפטר. אשר על כן, למרות שלא נכרת חוזה עבודה בין הצדדים, הנתבע חייב לשלם על הנזק שהוא גרם לתובע.
לפיכך, על הנתבע לשלם לתובע פיצוי עבור העבודה שהפסיד בגלל הבטחת הנתבע.

ב. הפחתה כפועל בטל
כאמור, באופן עקרוני יש להפחית משכרו של התובע שכר כפועל בטל, הרב דניאל כ"ץ ("תרופות בשל הפרת חוזה", משפטי ארץ ד: חוזים ודיניהם, עמ' 157) סיכם את שיטות הפוסקים בעניין ההפחתה:
נחלקו הדעות לגבי הגדרת "פועל בטל" האם מדובר בשיעור קבוע של חצי המלאכה או שהכל לפי העניין ואומדן דעת הדיין וכלשון הרשב"א: "פוחתין לו קצת".
בנוסף, ישנם פועלים שזכאים לשכר מלא כפי שכתב הרב כ"ץ (שם, עמ' 158) שפועלים שהבטלה פוגעת להם בכושר העבודה זכאים לשכר מלא.
במקרה הנידון התובע לא ידע כמה זמן יישאר מובטל ולכן לא יכול היה ליהנות מהחופשה שנכפתה עליו, בנוסף הוא צריך לחתום בלשכת התעסוקה ולמלא טפסים בביטוח לאומי. יתר על כן, הוא איבד את הניסיון שלו בתחום מכירת הרהיטים כאשר נאלץ לעבור לתחום התקשורת. לאור כל האמור החליט בית הדין כי שיעור ההפחתה עבור "פועל בטל יהיה מינימלי, ופסק הפחתה של 500 ₪ בלבד מהשכר שאותו דרש התובע.
במקביל קבע בית הדין כי יש לנכות סך 10,924 ₪ אותו קיבל התובע מביטוח הלאומי כדמי אבטלה.
עוד בנושא הלכה פסוקה
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il