ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- הלל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
כך כותבים השולחן ערוך והרמ"א בהלכות פסח 1 , בענין אמירת ההלל בליל הסדר:
בליל ראשון של פסח גומרין ההלל בצבור בנעימה בברכה תחלה וסוף, וכן בליל שני של שני ימים טובים של גליות. הגה: וכל זה אין אנו נוהגים כן, כי אין אנו אומרים בלילה בבית הכנסת ההלל כלל.
ביחס לברכת ההלל בליל הסדר נחלקו הראשונים 2 . לדעת הרמב"ן מברכים על ההלל תחילה וסוף, והוא מביא ראיה מכך שמברכים את הברכה האחרונה של ההלל 'יהללוך... מלך מהולל בתשבחות', ושנינו "כל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו". וכן מפורש במסכת סופרים 3 שמברכים על ההלל בליל פסח:
תני רבי שמעון בר יהוצדק, ימים שמונה עשרה ולילה אחד יחיד גומר בהם את ההלל, ואלו הן... ויום טוב הראשון של פסח ולילו, ובגולה עשרים ואחד יום ושתי לילות מצוה מן המובחר לקרות הלל בשני לילות של גלויות ולברך עליהן ולאומרן בנעימה לקיים מה שנאמר ונרוממה שמו יחדיו.
אולם רב האי גאון כתב בתשובה שאין מברכים על ההלל בלילות פסחים, והוא נימק "שאין אנו אומרים אותו בתורת קורין אלא בתורת אומר שירה". מה פירוש הדבר? נראה שכוונת רב האי גאון היא, שההלל בליל הסדר צריך להיות אמירה טבעית, שירה ספונטנית שיוצאת מהלב ומתוכו של האדם, ולא בתורת תקנת חכמים רגילה.
למה לא מברכים על ההגדה?
הראשונים דנו בשאלה מדוע לא אומרים ברכה על הגדה של פסח. הרשב"א הסביר, שלא מברכים על ההגדה כיון שאפשר לצאת ידי חובה גם בקיצור נמרץ - תודה שיצאנו ממצרים. אולם המהר"ל תמה על הסבר זה, מה בכך שניתן לקיים את המצוה בלשון קצרה? סוף סוף זוהי מצוה מהתורה, ומדוע לא לברך עליה?
על כן ביאר המהר"ל, שהסיבה לכך שלא מברכים על ההגדה היא שאת ההגדה של פסח צריך להבין, ואם אדם יאמר הכל בלי להבין לא יצא ידי חובה. עיקר ענינה של ההגדה הוא הלב, שאדם יודה לריבונו של עולם על הניסים והנפלאות שעשה לנו ה' ביציאת מצרים. הצורך בכוונה הוא יחודי לאמירת ההגדה, בשונה ממצוות אחרות הקשורות לדיבור: את מצוות תלמוד תורה ניתן לקיים ברמה מסוימת גם על ידי לימוד בלי הבנה, ולכן נוסח ברכת התורה הוא 'לעסוק בתלמוד תורה', עצם העיסוק הוא המצוה, וגם אם אדם יאמר פסוקים בלי להבין הוא יברך עליהם. כך גם אם אדם יקרא את המגילה ולא הבין קיים את מצוות קריאת המגילה, וכן בדרך כלל באמירת הלל. אולם, אם אדם אינו מבין את ההגדה של פסח הוא לא יצא ידי חובת המצוה של סיפור יציאת מצרים. וכנראה זהו גם ביאור דברי רב האי גאון שההלל של ליל פסח נאמר בתורת שירה, בהבעה פנימית של הלב על השמחה הגדולה שהקב"ה הוציא אותנו מארץ מצרים.
אמירת ההלל - כאילו עתה יצאנו ממצרים
וכן מתבאר גם מדברי הרמב"ם. הרמב"ם 4 בהלכות חנוכה כותב שההלל הוא מדברי סופרים, ולא רק ההלל שאומרים בחנוכה אלא גם ההלל שאומרים בכל הימים שגומרים בהם את ההלל. ומשיג על כך הראב"ד, מדוע אומר הרמב"ם שההלל הוא מדברי סופרים ומשמע מדרבנן, והרי זהו עשה מדברי קבלה, הנלמד מהפסוק "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" 5 ! ומתרץ המגיד משנה שיש שני סוגי אמירת הלל - יש הלל שאדם אומר כאשר הוא ניצל מצרה, ואז חיוב האמירה הוא מדברי קבלה וכמו שרואים בפסוק שהביא הראב"ד והעוסק בהצלה מסנחריב, ויש אמירות נוספות של הלל שתיקנו חכמים לומר במועדים שונים.
אולם, הכסף משנה תמה על תשובתו של המגיד משנה: הרי גם ההלל של חנוכה הוא על הצלה מצרה, והרמב"ם כותב בפירוש שחיובו הוא מדברי סופרים! מכח שאלה זו ברור שכוונת המגיד משנה היא, שרק בשעת הצרה עצמה חיוב אמירת ההלל הוא מדברי קבלה, ואילו בשנים שאחר כך החיוב הוא מדברי סופרים. אולם, הדבר עדיין צריך בירור: הרי הפסוק אומר "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג", כלומר - על מפלת סנחריב תשירו כמו בליל פסח, והרי השירה של ליל פסח אינה שירה על שעת ההצלה!
התשובה לשאלה זו היא כמו שביארנו למעלה: השירה של ליל פסח שונה מכל אמירות ההלל בימים האחרים. בליל פסח "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" 6 , חכמים לימדו אותנו שזו ההרגשה שאדם צריך להרגיש בליל הסדר, כאילו עכשיו אירע הנס, וממילא עכשיו אומרים שירה. ודברים אלו מתאימים מאוד לדברי רב האי גאון, שלא מברכים על ההלל בליל הסדר כי הוא נאמר בתורת שירה.
אמירת ההלל בנעימה
זהו גם ההסבר לכך שרק לגבי ההלל של ליל פסח כותב השולחן ערוך שגומרים אותו בנעימה, מה שלא מצאנו ביחס לאף אמירה אחרת של הלל במשך השנה 7 . כיון שההלל של ליל פסח נאמר באופן ספונטני, מובן מדוע השולחן ערוך מדגיש שיש לאומרו בנעימה, מתוך רגש עמוק במיוחד.
נוסיף כי גם הרמב"ן, שסובר שמברכים על ההלל, יכול להסכים שאמירת ההלל היא בתורת שירה - אולם שלדעתו תיקנו גם שיברך עליה.
ליל הסדר משרה השראה לכל השנה
כידוע, המצוה המיוחדת של סיפור יציאת מצרים היא בליל הסדר, ומלבד זאת יש גם מצוה לזכור את יציאת מצרים בכל השנה כולה. והנה, הרמב"ם לא מנה את מצוות זכירת יציאת מצרים במנין המצוות, והסבירו המפרשים שהדבר יובן כאשר נתבונן בלשון התורה 8 :
לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם ענִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כּל יְמֵי חַיֶּיךָ:
נשים לב שהתורה לא אומרת 'זכור שיצאת ממצרים', אלא שנאכל מצה ונימנע מאכילת חמץ כדי שנזכור את יציאת מצרים במשך כל השנה כולה, "כל ימי חייך"! נמצא שחג הפסח צריך להשאיר את רישומו לכל השנה כולה, עד הפסח הבא. הלב של חג הפסח צריך להיות בהתרוממות כל כך עצומה, כזו שמשרה השראה כל כך גדולה, והרושם שלה נשאר לכל השנה כולה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
קול צופיך - הרב שמואל אליהו כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָכֶם נִיסִים - תְּהוּ אוֹמְרִין שִׁירָה
ההלל המיוחד של ליל הסדר
הקשר אל ה' – תפילה
למה ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
