בית המדרש

  • מדורים
  • קול צופייך
דברים לכבוד הילולת הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם

*גם כאשר שרים וחברי הכנסת היו להוטים לוותר על חלקי ארץ ישראל, מרן הרב אליהו זצוק"ל השתדל מאוד שלא יעשו כך מתוך מה שלימדה אותנו התורה. הוא היה אומר להם כי בתפילה אנו מזכירים פסוקים בדיוק כנגד המחשבות הללו, ולכן עצתם כנגד ציון וארץ ישראל לא תצלח.

undefined

הרב שמואל אליהו

כ"א סיון תשפ"א
13 דק' קריאה 61 דק' צפיה

אהבת ארץ ישראל מכפרת



שליחת המרגלים – ה' נתן בליבם



מרן רבי יוסף קארו זצוק"ל שואל בספרו "מגיד מישרים": בפרשת "שלח" כתוב שה' מצווה את משה: "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר יג ב). ואילו בפרשת "דברים" התורה מספרת כי זו הייתה יוזמה של בני ישראל. "וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֘ כֻּלְּכֶם֒ וַתֹּאמְר֗וּ נִשְׁלְחָ֤ה אֲנָשִׁים֙ לְפָנֵ֔ינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָ֖נוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ" (דברים א כב). הוא משיב על כך כי לעיני בשר היה נראה שזו הייתה יוזמה של בני ישראל, אבל באמת ה' נטע בליבם את הרצון לראות את הארץ כדי שיחשקו בה, וחשק זה יכפר להם על העגל ועל שאר חטאיהם.


כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ



הזכות היא של אהבת ארץ ישראל שמעלתה גדולה, עליה נאמר "אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ" (תהילים קב יד-טו). הרצון הוא זה שמעורר את הגאולה. וכך בישעיהו הנביא כתוב: "וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָון" (ישעיה לג כד). ועל זה אמרה הגמרא שכל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון (כתובות קיא א; וברמב"ם מלכים פ"ה הי"א: עונותיו מחולין). ובגמרא "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה והוא יכוננה עליון". "א"ר מיישא בר בריה דר' יהושע בן לוי אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה".


כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה



לכן משה לא שלח את הנשיאים, אלא את החכמים ביותר שמסוגלים לראות את מעלותיה של הארץ. "וּפָקִיד דִּישַׁלַּח כֹּל נְשִׂיא בָּהֶם כְּלוֹמַר כֹּל רַבְרְבֵי חַכִּימַאי דִּי בְּהוֹן וִיהוֹשֻׁעַ יוֹכִיחַ כִּי הֲוָה רָבָא בְּאוֹרָיְתָא וְדֻגְמָתוֹ כֵּן הֲווֹ כֻּלְּהוּ. וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא פָּקִיד דִּישַׁלַּח נְשִׂיאִים דַּחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ מִשּׁוּם דְּחָשַׁשׁ דִּלְמָא יִתְגָּאֶה לִיבֵיהוּן עֲלֵיהוֹן וְיִמְעָלוּן בִּשְּׁלְחוּתְהוּן". וציווה לשלוח כל נשיא בהם, כלומר כל גדולי החכמים שבהם. ויהושע יוכיח שהיה גדול בתורה, ודוגמתו כולם. ובגלל זה לא ציווה לשלוח את הנשיאים של חנוכת המזבח, משום שחשש שיתגאו בליבם וימעלו בשליחותם. וכן הוא במדרש (במדבר רבה טז, ה) על הפסוק "כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (במדבר פרק יג ג). "כל מקום שנאמר במקרא 'אנשים' אינו אלא 'צדיקים'".


תענית על פטירתם



זו הסיבה כי בשו"ע (סימן תקפ) מובא בשם בעל "הלכות גדולות" כי ראוי לכל ירא שמים להתענות "בי"ז באלול - מתו מוציאי דבת הארץ במגפה". והקשה הבית יוסף, ולמה נצום על פטירתם של המרגלים לדורי דורות? "שמחה מיבעי באותו יום, דבאבוד רשעים רינה (משלי יא י)? ושמא מפני שלא זכו שתתקבל תשובתם מצטערינן דמסתמא שבו ולא נתקבלו". והוסיף המגן אברהם בשם השל"ה שהמרגלים היו צדיקים, ולכן אנו מצטערים לדורי דורות.


וכן בכל דור ודור



הב"ח כתב כי תשובת הב"י לא מספקת והוסיף: "אבל לפי עניות דעתי האמת הוא דלפי שכל ישראל נענשו על ידם לפי ששמעו לקולם, ונגזרה עליהם גזירה וצרה גדולה שימותו במדבר. ועל כן מדרך התשובה קיבלו עליהן להתענות ביום זה לדורות כדי שישימו ללבם העון הגדול ששמעו לקול הרשעים, ולא יחזרו עוד לעשות כמעשה הרשעים" (ב"ח תקפ). ובוודאי דברי הב"ח מיוסדים על דברי הגמרא שבכיית המרגלים הביאה בכייה לדורות שבהם לא מצליחים להתגבר על הקלקול הזה. ולכן בימי צער מתענים בו, ובימי גאולה יהפוך תשעה באב ליום של גאולה.


העדיפו הנהגה גלותית על עלייה



השל"ה הקדוש כותב: "המרגלים הם כת רשעים, וכוונתם היתה ברע לעשות עיכוב לישראל במדבר, והתחילו בהמצאות לעשות שהוי לישראל, וכשלא סיפק ההמצאה ראשונה אז הוציאו דיבה בפרהסיא". והטעם הוא שהם הבינו כי בגלות הם יישארו מנהיגים, אבל בארץ ישראל יחליפו אותם ולכן הם התנגדו לעלייה.


וממשיך השל"ה וכותב: ואחר כותבי זה מצאתי כן בזוהר (ח"ג קנח, א) וזה לשונו, "וַיִשְׁלַח אוֹתָם מֹשֶׁה וְגוֹ', כֻּלָּם אֲנָשִׁים. כֻּלְּהוּ זַכָּאִין הֲווֹ, וְרֵישֵׁי דְּיִשְׂרָאֵל הֲווֹ. אֲבָל אִינּוּן דִּבְּרוּ לְגַרְמַיְיהוּ עֵיטָא בִּישָׁא. אֲמַאי נַטְלֵי עֵיטָא דָּא. אֶלָּא אָמְרוּ, אִי יֵיעֲלוּן יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, נִתְעֲבָר אֲנָן מִלְּמֶהֱוִי רֵישִׁין, וְיִמְנֵי מֹשֶׁה רֵישִׁין אַחֲרָנִין, דְּהָא אֲנָן זָכֵינָן בְּמַדְבְּרָא לְמֶהֱוִי רֵישִׁין, אֲבָל בְּאַרְעָא לָא נִזְכֵּי. וְעַל דְּנַטְלֵי עֵיטָא בִּישָׁא לְגַרְמַיְיהוּ, מִיתוּ אִינּוּן, וְכָל אִינּוּן דְּנַטְלָן מִלַּיְיהוּ". ובאמת מלכתחילה לא כיוונו להוציא דיבת הארץ רעה. אבל כשראו שדבריהם צריכים חיזוק הם הוציאו דיבה רעה על הארץ, שנסחפו אחרי המאורעות "על דרך עבירה גוררת עבירה" (אבות ד ב).


"וכענין שאמרו רז"ל (שבת קח, ב), כך דרכו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה. ואף שבעשיה הראשונה לא עלה במחשבתו עבודה זרה וכשר הוא מזה, מכל מקום נחשב כאלו כך, מאחר שיבא לידי כך על ידי כך. כן המרגלים באו לידי כך לבסוף" (של"ה שלח תורה אור ג).


לעומתם משה - שאינו תובע צורך עצמו



לעומת  המרגלים ניצב משה שאינו תובע צורך עצמו אלא לצורכן של ישראל. כך מפורש במדרש רבה (דברים יא ב) על הפסוק "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה" שכולו מדבר במשה. שאמר "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" והסכים לוותר על כל העולם הזה שלו וכל העולם הבא שלו בשביל ישראל "אלא לבו ברור עליו שאינו תובע צורך עצמו אלא לצורכן של ישראל".


ועוד אמרו במדרש רבה (במדבר כב ב) "נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמך" רבי יהודה אומר: אילו היה רוצה משה לחיות כמה שנים היה חי שאמר לו הקב"ה נקם ואחר תאסף. תלה הכתוב מיתתו במדין אלא להודיעך שבחו של משה אמר בשביל שאחיה יעכב נקמת ישראל".


בכייה לדורות - צדיקים פרטיים



אלו הצדיקים שמעכבים את הגאולה, שדואגים לעצמם או לעולם הבא שלהם ולא לעם ישראל. כך מתרעם יחזקאל (לד) על רועי ישראל שדואגים לעצמם "אֶת הַחֵלֶב תֹּאכֵלוּ וְאֶת הַצֶּמֶר תִּלְבָּשׁוּ, הַבְּרִיאָה תִּזְבָּחוּ, הַצֹּאן לֹא תִרְעוּ. אֶת הַנַּחְלוֹת לֹא חִזַּקְתֶּם, וְאֶת הַחוֹלָה לֹא רִפֵּאתֶם, וְלַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא חֲבַשְׁתֶּם, וְאֶת הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבֹתֶם, וְאֶת הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם, וּבְחָזְקָה רְדִיתֶם אֹתָם וּבְפָרֶךְ" (ועיין עוד בהקדמת מהרח"ו לכתבי האר"י).


על חטא המרגלים נאמר שהוא בכייה לדורות וגרם חורבן לדורות. בעת חורבן בית ראשון מלך צדקיהו שנחשב לצדיק "מושלם במעשיו" (הוריות יא ע"ב). מאמין גדול ששואל את פי הנביא ירמיהו מה ציווה ה', ומבקש ממנו להתפלל עליו (ירמיהו לז). ואעפ"כ נאמר עליו "ויעש הרע בעיני ה'". כיוון שדאג רק לעצמו ולא לעם ישראל (סנהדרין קג ע"א).


צדקיהו לא מונע מהשרים שלו להשליך את ירמיהו לבור "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ הִנֵּה הוּא בְּיֶדְכֶם כִּי אֵין הַמֶּלֶךְ יוּכַל אֶתְכֶם דָּבָר". לא מונע מהעשירים מלעשוק את העניים, לא מקשיב להדרכות ירמיהו, מבטל הסכמים עם בבל וכורת הסכמים פוליטיים עם מצרים שהולכת וקורסת, ואין בה שום אמינות. הוא חושב שאנשיו ויועציו חכמים יותר, ולבסוף נשחטים רוב תושבי ירושלים, כל שרי יהודה, כל בניו ויוצאי חלציו. את עיניו מנקרים, והעיר נשרפת באש ביחד עם בית המקדש.


עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ



כנגדם צריך חכמים שתכלית חייהם היא לרומם את עם ישראל, והם מבינים את ערכה וחשיבותה של התורה בכל שדרות החיים של עם ישראל.


מרן הרב אליהו זצוק"ל היה חוזר ומביא פעמים רבות את מה שמפרש הר"ן על שאלת הנביא "מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי ה' אֵלָיו וְיַגִּדָהּ: עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר". החכמים והנביאים לא מצליחים לתת תשובה, ורק הקב"ה בעצמו עונה: "וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ". הגמרא (נדרים פא ע"א) הסבירה: "שאין מברכין בתורה תחלה".


כתב הר"ן כי מצא מגילת סתרים של רבנו יונה החסיד ז"ל וכתוב שם כי אם החכמים והנביאים לא ידעו על מה אבדה הארץ - משמע שהיו עוסקים בתורה. כי אם לא עסקו בתורה, מדוע לא הבינו החכמים והנביאים מה גרם לחורבן? "אלא ודאי עוסקין היו בתורה תמיד, ולפיכך היו חכמים ונביאים תמהים על מה אבדה הארץ עד שפרשו הקב"ה בעצמו. שהוא יודע מעמקי הלב שלא היו מברכין בתורה תחלה, כלומר שלא הייתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהא ראוי לברך עליה. שלא היו עוסקים בה לשמה. ומתוך כך היו מזלזלין בברכתה. והיינו לא הלכו בה כלומר בכונתה ולשמה. אלו דברי הרב החסיד ז"ל והם נאים ראויין למי שאמרם".


להילחם שלא תאבד הארץ



מר"ן הרב זצוק"ל היה בטוח בצדקתה של התורה ולכן היה משכנע את השרים וחברי הכנסת להתנגד לוויתורים על חלקי ארץ ישראל. גם כאשר שרים וחברי הכנסת היו להוטים בהסכמי אוסלו או בהתנתקות, מרן הרב אליהו זצוק"ל השתדל מאוד שלא יעשו כך מתוך מה שלימדה אותנו התורה.


הוא היה אומר להם כי בתפילה אנו מזכירים פסוקים בדיוק כנגד המחשבות הללו. "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ. וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם: עֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד. מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר: כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי. הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד: כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן. אִוָּה לְמוֹשָׁב לוֹ". ולכן כל עצתם כנגד ציון וארץ ישראל לא תצלח.


מסר משמיים דרך ספר תהילים



כשמישהו היה שואל שאלה, היה מרן הרב משתמש לעיתים רחוקות בפתיחת ספר קודש. כך הגיע פעם השר איציק מרדכי וסיפר לרב על הסכמי השלום שישראל מתכוונת לחתום עם הערבים, שכעת פניהם לשלום והם זונחים את דרך הטרור. כאילו.


אחרי שהרב הסביר לו כי דוד כבר אמר שהם שונאי שלום – "אַנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה" (תהילים קכ ז) – וראה שהדברים לא נכנסים אל ליבו, אמר לו: קח ספר תהילים, בקש מה' שייתן לך תשובה דרך הספר הזה ותפתח איפה שתפתח.


השר התפלל ופתח את התהילים. אמר לו הרב לקרוא מה שכתוב, והוא קרא מפרק קמ"ד בתהילים: "שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר: אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר". אמר לו הרב: אתה רואה מה שדוד המלך כותב על הנאמנות של הערבים. הנה קיבלת מסר משמיים.


וזה גבול הארץ



כשאמרו לרב אליהו בהסכמים הראשונים עם מצרים כי יש דעות שנחל מצרים הוא ואדי אל עריש ולא הנילוס, הוא דחה את דעתם ונקט כדעות שמרחיבות את גבולות ארץ ישראל. סיפר הרב יהודה עמיחי, ראש מכון התורה והארץ: פעם שאלתי את הרב מרדכי אליהו זצ"ל מהם גבולותיה של ארץ ישראל לדעתו. השיב לי הרב: אתה מכיר את הספר "וזה גבול הארץ" של בר-דרומא? משהנהנתי ואמרתי שהוא המרחיב הגדול ביותר של גבולות הארץ אמר לי הרב זצ"ל: הוא שמאלני לעומתי (וראה עוד מאמר מרדכי ב, ט, 23).


אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ



מספר אלי מזרחי, שהיה מקורב למרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל: פעם נסעתי בכביש הבקעה עם מרן הרב זצ"ל ובדרך עברנו ליד מטע תמרים שהיה שייך לי. הפניתי את תשומת לבו של הרב אל מטע התמרים הזה. הרב הסתכל וראה שבצידי המטע ישנם הרבה שטחים ריקים. הוא פרס את ידיו לצדדים, בירך אותי ואמר: כל זה יהיה שלך. הוא לא אפשר לי לשקוט על השמרים ולהתענג על מה שכבר יש לי, אלא עודד אותי להמשיך ולנטוע עצים בארץ ישראל. ברוך ה', זכיתי לראות את הברכה של הרב מתקיימת, וכעבור זמן לא רב נטעתי שם מטע נוסף וראיתי ברכה.


על מעלת הצדיקים שמחוברים לעולם הזה



למה תשב"י יתרץ קושיות ובעיות?



על החיבור בין התורה הגדולה לבין ארץ ישראל ושאר ענייני העולם הזה כתב אחד מגדולי הפוסקים, המבי"ט, חברו ומבית דינו של רבנו הב"י, כי הסיבה שאנו אומרים על אליהו הנביא "תשבי יתרץ קושיות ובעיות" היא בגלל שהוא מצוי כאן בעולם הזה, ורק צדיק שנמצא בעולם הזה יכול לפסוק בו הלכות ויכול להשיב לב אבות על בנים.


"כי שאר הנביאים והשופטים והחכמים אשר היו בדורות העוברים, וגם האבות והשבטים וממשה רבנו עד ימי התחיה, כשיחיו - לא ידעו מעניני העוה"ז ממה שקרה אחרי מותם, כי היו בגן עדן התחתון והעליון, מובדלים מעניני העוה"ז הגשמי. אבל, אליהו ז"ל, אשר חיה מימות משה רבנו עד ימי יהורם, ידע כל מה שהיה בימיו. ואחר הסתלקותו בגוף ונפש, נזדכך גופו כאחד מן הגרמים השמימיים, או יותר. והכינו האל יתברך, להמצא בעת צרת ישראל להצילם על ידו ובזכותו, בכל הדורות אשר הם צריכים לו. ומתגלה ג"כ לחכמי ישראל, לגלות להם סודות התורה, כפי הכנת כל דור ודור. מלבד מה שמקובל אצלנו היותו מצוי במצות ברית מילה".


וממשיך "כי בזה הוא משיג בכל דור ודור, לדעת כל עניני העולם השפל, לברר וללבן כל הדברים שנסתפקו בהם חכמי הדורות, ושאר הדברים הנסתרים ממנו. ובזה תגמר לימוד התורה בבירור על ידו, בלי שום ספק. כי אפילו משה רבנו שנתנה התורה על ידו, אינו יכול לברר ספיקות התורה, אף כי הם ברורות אצלו, לסיבת שנפרדה נשמתו מגופו, ועתה החייהו האל יתברך, ודבורו יהיה כמדבר מן השמים, והכתוב אומר 'לא בשמים היא', 'ואין משגיחין בבת קול'. ומה שנקבל מאליהו, הוא כדמות זה, שהוא היה לעולם קיים בגוף ונפש, כנזכר, ולו נאה בירור ספיקות התורה וסודותיה" (בית אלוקים למבי"ט שער היסודות פרק ס).


כן כתב גם בעל קדושת הלוי "מי שהוא בחיים והוא בזה העולם, הוא יודע באיזה מדה צריך זה העולם להתנהג. אבל מי שאינו חי, אינו יודע כלל באיזו מדה צריכה לזה העולם להתנהג בה. והנה, אליהו הוא חי וקיים ולא טעם טעם מיתה, והוא תמיד בזה העולם, ולכך הוא יפשוט הקושיות ואיבעיות, כי הוא יודע באיזה מדה צריך העולם להתנהג בה" (קדושת לוי ליקוטים ה).


חיבור לעולם הזה



חיבורו של מרן הרב אליהו זצוק"ל לעולם הזה גם אחרי הפטירה. סיפר הרב אהרון לייב הברמן, יושב-ראש ארגון "לב מלכה" שעוזר לילדים חולי סרטן: ארבע שנים אחרי פטירת הרב זצ"ל התקשר אלי תורם שלא הכרתי כלל ושאל אותי מה היה הקשר של ארגון "לב מלכה" עם הרב מרדכי אליהו זצ"ל. השבתי לו שהרב אליהו היה מעודד את הפעילות שלנו, והוא הציע לתרום 100 אלף דולר לקנית אמבולנס חדש.


רכשנו אמבולנס, כתבנו עליו את שם התורם, שלחתי לו תמונה כבקשתו, אבל התרומה לא הגיעה. כעבור חצי שנה הוא שלח לי צ'ק מהסוג הישן שאין עליו שום פרטים מזהים של בעל הצ'ק, היה כתוב עליו רק כיכר חירות. שאלתי אנשים איפה בירושלים יש כיכר חירות, והשיבו לי שמדובר בכתובת ישנה, היום זה כיכר הדווידקה.


בבנק אמרו לי כי זה נראה צ'ק מזויף, אבל החלטתי לנסות להפקיד את הצ'ק בחשבון ולראות מה יקרה. כל יום התקשרתי לבנק ואמרו לי שהכסף לא נכנס. כעבור שבוע התקשר אלי אותו אדם ואמר: עכשיו אני יודע שהכסף נכנס. שאלתי אותו איך הוא יודע, והוא השיב: כבר שנה שהרב מרדכי אליהו זצ"ל מגיע אלי מדי לילה בחלום ומבקש שאתן 100 אלף דולר ל"לב מלכה". אני כבר בן שמונים ותשע, אין לי ילדים ויש לי מעט כסף שאספתי במהלך השנים. הלילה הייתה זו הפעם הראשונה שהרב לא הגיע אלי בחלום וזכיתי לישון לילה שלם, לכן אני יודע שהכסף הגיע ליעדו.


התקשרתי לבנק ומנהל הבנק אמר לי בפליאה שהכסף אכן נכנס לחשבון שלנו בדיוק באותו יום. אני יודע שהסיפור הזה נשמע קצת דמיוני. אבל צילמתי את הצ'ק הזה ושמרתי אותו כדי לזכור ולהתרגש כל פעם מחדש מהמסירות של הרב מרדכי אליהו זצ״ל לעם ישראל אף אחרי מותו (הסיפור המלא עם תמונת הצ'ק מופיע ב"אביהם של ישראל" כרך 10 שיצא עכשיו לאור).


וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ



סלחתי כדבריך



ראינו לעיל כי המרגלים טעו בארץ ישראל כי חשבו על כבודם. מכאן נבין את הפסוק האומר "וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם" (תהילים פרק לז יא). ומעיד על כך הסיפור הבא: זמן מה לאחר שהרב מרדכי אליהו זצ"ל התמנה לתפקיד הראשון לציון, הוא היה אמור להגיע לכמה מקומות לשאת דרשה. הרב הגיע למקומות בזמן שנקבע, אך מצא שם אדם אחד בלבד. לימים התברר כי חכם אחד שהתנגד לרב השתדל ותלו מודעות שגרמו לביטול הדרשה. 


כעבור זמן קצר, בתו של אותו חכם שביטל את הדרשה חלתה עד שהגיעה כמעט עד שערי מוות. הלך אותו חכם לרב כדורי זצ"ל לתנות את צערו, והרב שאלו: אולי פגעת במישהו? השיב לו החכם: כן, פגעתי ברב אליהו. אמר לו: לך ותבקש ממנו מחילה. השיב לו החכם: וכי הוא יסלח לי? הרי דיברתי כנגדו מילים חריפות ומבזות ופגעתי בו ובכבודו.


ענה לו הרב כדורי ללא היסוס: אף על פי כן, הוא יסלח לך. הוא חסיד ועניו. לך אליו. הלך אותו חכם בבושת פנים אל הרב אליהו, וביקש ממנו סליחה. והרב השיב לו בפשטות: "סלחתי כדבריך". מיד לאחר הדברים הללו בתו של החכם הבריאה, ממש כמו שאמר לו הרב כדורי זצ"ל. התפעל אותו חכם ואמר: אני לא יכול לתפוס את זה. הרב אמר שתי מילים, "סלחתי כדבריך", ונגמר הסיפור? כך סלח ומחל לי ולא נשאר לו עלי בליבו? זו עדינות ואצילות נפש שאין כמותה בעולם!


ענווה מול הרבנית



סיפר הרב חיים סוויסה: לילה אחד ליוויתי את הרב זצ"ל לביתו מאירוע מסוים. השעה היתה 1:00 בלילה כשהרב נקש על דלת ביתו, אך לא היה מענה. נראה שהרבנית נרדמה ושכחה להוציא את המפתח מחור המנעול.


כעבור 45 דקות מאז נקשנו על הדלת לראשונה, הרבנית התעוררה משנתה ופתחה את הדלת. מיד כשנפתחה הדלת, בירך אותה הרב במאור פנים ובנחת, כאילו לא חיכה בחוץ שעה ארוכה בשעת לילה מאוחרת: שלום הרבנית, מה שלומך? והרבנית שואלת במתח קל: אבא, חיכית בחוץ? אך הרב השיב בקלילות: לא, הרגע הגענו.


הרב לא העיר לרבנית מדוע לא השאירה לו מפתח או מדוע לא פתחה לו את הדלת שעה ארוכה. העיקר לתת הרגשה טובה לנוות ביתו שהכול בסדר, בלי שום מילה על מה שעברנו בשעה האחרונה. חזרתי לביתי, מתפעם עוד יותר מגדולתו של הרב, שהכרתי תמיד, אך הלילה נוסף לה נופך מיוחד.


ענווה שמביאה תאומות ושלישייה



סיפרה אישה אחת כי שנים רבות היא לא זכתה לילדים. פעם היא באה לרבנית אליהו וסיפרה לה על מצוקתה, הרבנית כאבה ביחד איתה ואמרה לה לחכות בסלון כדי שתכניס אותה לרב. בינתיים התקשר מישהו והרבנית נפנתה להשיב לו. תוך כדי שהרבנית דיברה בטלפון יצא הרב לסלון, ראה את האישה, שאל לבקשתה  ובירך אותה לפרי בטן.


הרבנית, שלא שמעה את הברכה של הרב, ראתה את הרב בסלון וביקשה ממנו לברך את האישה שאין לה ילדים. מרן הרב זצוק"ל לא רצה להשיב את פניה של הרבנית ריקם ובירך את האישה שנית. זכתה האישה והברכה התקיימה וכעבור חודש זכתה בהריון של תאומים.


ובדומה לזה, פעם פנה אלי רב חשוב וסיפר לי כי מרן הרב אליהו זצוק"ל חיתן אותו ואין לו ילדים. אמרתי לו שפעם הרב אמר כי כל מי שהוא חיתן יש לו ילדים. אמר לי אותו רב: אבל לא זכיתי. הוא ביקש ממני שאבקש מהרב ברכה, כי באותה שעה הרב היה בטיפול נמרץ.


הלכתי לבית החולים, שם הרב היה מורדם ומונשם. לא ידעתי אם הוא שומע או לא, אבל אמרתי לו את השם של אותו רב שמבקש לזכות לפרי בטן. הרב לא ענה לי, אבל היה נדמה לי שהוא שומע. כעבור כמה ימים פנה אלי אותו רב שנית, וסיפרתי לו שהרב בירך. והוא ביקש שאבקש מהרב שוב, אולי הרב לא שמע. חזרתי לרב וביקשתי, ושוב היה נדמה לי שהרב שומע ומברך. אבל לא הייתי בטוח. כעבור כמה ימים הרב התעורר ושוב ביקשתי ממנו ברכה על אותו אדם והוא בירך. חודש לאחר מכן זכו אותו רב ואשתו להריון של שלישייה.


אנו מתפללים כי זכותו של הרב זצוק"ל תגן על כולנו, ונזכה לראות בביאת הגואל ובבניין אריאל במהרה בימינו, אמן.


 


סיפורים


משל לאמבטיה רותחת



סיפר יוסף שושן, המכונה "יוסף הרקדן", כי פעם שמע מהרב מרדכי אליהו זצ"ל שאמר: מדוע היהודים מצרפת לא עולים לארץ ישראל? זה כמו אדם ששמו אותו בתוך אמבטיה ומוסיפים לו לאט לאט מים חמים. המים רותחים עוד ועוד, אך הוא כבר התרגל אליהם בהדרגה ולכן הוא לא מבין כמה זה לא נעים. אבל אם היו שמים את אותו אדם מיד במים רותחים, הוא היה קופץ ובורח משם מיד.


כך, לדברי הרב זצ״ל, קורה עם אחינו שחיים בצרפת. הם חווים קצת אנטישמיות, אבל  מתרגלים אליה לאט לאט, הם שמים דלתות פלדה בבתי הכנסת שלהם, הולכים בלי טלית וכיפה ברחוב, לא עוברים ברחובות מסוימים. אבל באמת אם הם היו מתבוננים הם היו שמים לב שהם גרים במקום מלא אנטישמיות רותחת והיו בורחים משם מיד.


 


צדיקים במיתתם קרויים חיים



סיפרו בני זוג מעפולה: עברו שש שנים וחצי מאז חתונתנו, ועדיין לא זכינו לילדים. עשינו כל מה שאחרים במצבנו היו עושים. הלכנו לרופאים ולמטפלים ברפואה טבעית, עשינו כל מה שאפשר, ודבר לא הועיל.


לפני כמה שנים קיבלנו את הספרים "אביהם של ישראל" במתנה. קראנו וראינו שהיה צדיק בדורנו שהתפילות שלו היו נענות, "טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע".


אמרנו בליבנו "צדיקים במיתתם קרויים חיים", ולקחנו על עצמנו בלי נדר לעשות כל שנה הילולה לרב אליהו ביום השנה שלו בה נספר לאנשים קצת סיפורים על מרן הרב אליהו זצ"ל. סיפורים שפותחים את הלב.


בתקופה ההיא אשתי לא הייתה בטיפולי פוריות, לא היינו אצל רופאים ולא לקחנו שום תרופות. באורח פלא, פשוט וטבעי ורגיל אשתי נכנסה להריון שבסופו זכינו בילד חמוד ומקסים ומאיר את העולם. ראינו בחוש את כוח התפילות של מרן הרב זצ"ל לא רק מסיפורים, אלא מהחיים.


 


 


תשובה כהלכה



חופשה לסירוגין. אני כרגע בחל"ת, האם מותר לעבוד בעבודות מזדמנות ללא תלוש שכר?


לא כדאי, כי זה תנאי החל"ת, ואם מדובר על דבר קטן פה ושם – אפשר.


 


 


רגישות חלקה. אני ספרדי ואני אוכל בשבת אצל אדם שלא בטוח שהבשר אצלו חלק, ואם אשאל זה יביך אותו. מה לעשות?


אכן לא כדאי לשאול. אפשר לאכול את האוכל, את העוף בהכשר רגיל אפשר לאכול, ובשר בקר להגיד שלא רוצים. ואם זה יכול לגרום לעלבון, אפשר לאכול. ברכת ה' עליכם.  

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il