ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן רוחמה
מפרשת השבוע אנו יכולים ללמוד לעצמנו רמז לגישה חינוכית בדרכו של רבי נחמן מברסלב זי"ע. דברים אלו מבוססים ומחודשים על פי הנאמר בספרו 'ליקוטי מוהר"ן' חלק א סימן כ.
נקדים ונאמר, שצריך לזכור שמדברים על משה רבנו גדול הנביאים, שאין לנו שום השגה ותפיסה בו, כפי שכותב רבי נתן מברסלב זי"ע (ליקוטי הלכות גזילה, ז):"משה רבנו בוודאי ידע שצריכין להתפלל ברחמים ותחנונים וכאשר נהג כל ימיו... רק אשר בלבלו אותו המתנגדים והחולקים עד שבא לידי טעות ושגיאה דקה". ולנו יש רק ללמוד מדברים אלו איך לתקן ולשפר את עצמנו בלבד ולא חס ושלום להיות בעמדת ביקורת.
כשאדם נפגש עם בעיה כלשהי, בפרט כשמדובר בהתנהגות לא ראויה מצד בניו ותלמידיו, הדחף הפנימי הראשוני שלו הוא לכעוס. ופעמים רבות כשהוא רוצה לתקן את הדרוש תיקון, הוא מדבר דיבורים של כעס, דיבורים חמים כגחלי אש.
כותב רבי נחמן, שלפני שאדם אומר 'תוכחה – שיחת הבהרה' ברבים או לאדם פרטי, עליו קודם כל לקיים שני שלבים: א. לדבר לעצמו דיבורים חמים כגחלי אש. ב. לקשר את עצמו לנשמות השומעים.
וההסבר:
כשאדם בכעס, דמיו רותחים והוא עלול לחשוב בצורה לא שקולה, להגיב במהירות, וגם לומר דיבורי תוכחה בצורה קשה, מוקצנת ופוגעת בלי להתכוון.
לכן, מציע רבי נחמן, שלפני שאתה מגיב בצורה כזו לחברך, דבר עם עצמך בצורה ברורה ומדוייקת, ותסביר בינך לבין עצמך מה באמת קרה? מה בדיוק הכעיס אותי ולמה זה הכעיס אותי כל כך?
נכון, הדם רותח, הדיבורים חמים כגחלי אש, אבל מהר מאוד תגלה שאחרי שדיברת והוצאת את מה שבליבך - "חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי" (תהלים לט, ד), אתה יכול להגיב אחרת, בצורה יותר רגועה ושקולה שמניבה תוצאות הרבה יותר טובות, כי על ידי דיבורים אלו נפתח 'הלב העליון' שמשפיע על לב האדם רחמים.
וכמובן, כשאדם ניגש לפתור בעיה עם לב רחמן שמביע אכפתיות, אהבה ורצון לעזור, דבריו הרבה יותר מתקבלים ונשמעים אצל השומע.
כשתקיים את הצעתו הראשונה של רבי נחמן, תוכל לגשת לשיחת 'הבהרה' בצורה יותר אמיתית וכנה, שלא מגיעה ממקום אישי, אלא 'לתקן לשם תיקון'.
השלב הבא, אומר רבי נחמן, זה לקשר את עצמך לנשמות השומעים. נוכל להבין דברים אלו על פי דבריו במקום אחר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן ח):
"כִּי כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ אֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, אֲזַי לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַף גַּם הוּא מַבְאִישׁ רֵיחַ שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְעִים תּוֹכַחְתּוֹ. כִּי עַל יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ הוּא מְעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִֹים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא מוֹכִיחָם... וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַחֲלִישׁ אֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה נִפְסָק הַשֶּׁפַע מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, הַתְּלוּיִים בְּאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת".
רוצה לומר, להאמין שהחניך העומד מולך הוא עולם ומלואו, במקביל לטעויות שלו, יש בו המון יותר טוב וברכה להביא לעולם, וייתכן שעל ידי התוכחה שלך, אתה תכבה את האור שלו.
לכן, לפני שאתה 'מוכיח' אותו ואת הקהל שמולך, תקשר את עצמך לנשמותיהם, תתפלל עליהם ברחמים, תמשיך עליהם דיבורים רכים מ'הלב העליון'. תזכיר לך ולהם שיש בהם המון טוב, קדושה ואור. שמטרת שיחת ההבהרה הזו נועדה לא להדגיש ולא לעורר את הרע, אלא שהרע הוא תוצאה של חסרון טוב, ושעליהם לחזק יותר את הצד החיובי שבהם, והרע יעלם ממילא.
אומר רבי נחמן, שאיש החינוך מחזיק בידו 'מטה' של מעשיו הטובים והמצוות שלו. היינו, יש בידו כוח ועוצמה, הוא מגיע לשומעי לקחו עם עולם חינוכי מגובש ומוצק, ורוצה לחנך אותם על פי מה שהוא כבר יודע ולמד, ובשעת התוכחה הוא מצפה לשנות אותם ואת טבעם הרע בן רגע.
לאיש חינוך, למנהיג, יש מטה עוז בידיו שמסמל את הכוח להוכיח ולהכניע את הרע של שומעי לקחו.
אבל, אומר רבי נחמן, שהמחנך צריך להשתמש עם המטה שבידו שמסמל כוחניות וגבורה לפני 'שיחת ההוכחה', שזהו הזמן של התפילה, להתפלל שיהיה לך יכולת וזכות להכניע את צד הרע של השומעים, שגם אם ליבם הוא לב אבן, הוא יפתח דרך 'הלב העליון' ברחמים, ושדבריך יהיו נשמעים בלבות השומעים ותוכל לתקן ולשנות את מה שנדרש.
וזו בחינת הפגם של 'להכות בסלע' - בכוחניות וברצון להישג מידי, שהמלמד רוצה לשנות ולראות תוצאות כאן ועכשיו, כפי הגישה האומרת שאם אדבר בצורה של תוכחה וכעס עדי כדי השפלה, הדברים יפעלו את פעולתם.
מדייק רבי נחמן מדברי חז"ל, שבדיוק ההפך, כי "אין דיבור אלא נחת", והזוהר הקדוש אומר שצריך 'לדבר אל הסלע' - בדברי ריצוי ופיוס. להאמין באמונה שלמה, שבעיקר על ידי תפילה ועל ידי הידברות והסברה נכונה הנאמרת בסבלנות, בלב רחמן החפץ להיטיב ולעזור, יכולים הרבה יותר להועיל ולהמיס את לב האבן, אף אם הוא אטום וכבד כמו סלע.
רעיון נוסף שעולה מכאן הוא שאדם צריך ללמוד לדבר אל החולשה והבעיה ולא להכות אותה, משום שהכאה באה כתוצאה מחוסר אמון בעצמי. כשלאדם אין בטחון ואמון שהוא שווה, ושלמילה שלו יש ערך ויכולת להשפיע על המציאות, הוא מכה בסלע, ובתוקפנות מנסה להשיג את מבוקשו.
אילו היה מכיר בערך של עצמו ושל המילה שלו, אוהב את עצמו ומאמין שאנשים אוהבים אותו והוא חשוב להם, יכול היה לדבר בנחת ובדרך ארץ וכך לקבל את מבוקשו בלי הרמת קול וצעקות.
'תורת הגלות' אומרת שצריך 'להכות בסלע'. ומנגד, 'תורת ארץ ישראל', מחדשת לנו מה שאמר הקב"ה 'לדבר אל הסלע', להאמין שיש כוח עצום לדיבור, שעל ידו האדם יכול להשיג את מבוקשו.
שנזכה!
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
