ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן רוחמה
מפרשת השבוע אנו יכולים ללמוד לעצמנו רמז לגישה חינוכית בדרכו של רבי נחמן מברסלב זי"ע. דברים אלו מבוססים ומחודשים על פי הנאמר בספרו 'ליקוטי מוהר"ן' חלק א סימן כ.
נקדים ונאמר, שצריך לזכור שמדברים על משה רבנו גדול הנביאים, שאין לנו שום השגה ותפיסה בו, כפי שכותב רבי נתן מברסלב זי"ע (ליקוטי הלכות גזילה, ז):"משה רבנו בוודאי ידע שצריכין להתפלל ברחמים ותחנונים וכאשר נהג כל ימיו... רק אשר בלבלו אותו המתנגדים והחולקים עד שבא לידי טעות ושגיאה דקה". ולנו יש רק ללמוד מדברים אלו איך לתקן ולשפר את עצמנו בלבד ולא חס ושלום להיות בעמדת ביקורת.
כשאדם נפגש עם בעיה כלשהי, בפרט כשמדובר בהתנהגות לא ראויה מצד בניו ותלמידיו, הדחף הפנימי הראשוני שלו הוא לכעוס. ופעמים רבות כשהוא רוצה לתקן את הדרוש תיקון, הוא מדבר דיבורים של כעס, דיבורים חמים כגחלי אש.
כותב רבי נחמן, שלפני שאדם אומר 'תוכחה – שיחת הבהרה' ברבים או לאדם פרטי, עליו קודם כל לקיים שני שלבים: א. לדבר לעצמו דיבורים חמים כגחלי אש. ב. לקשר את עצמו לנשמות השומעים.
וההסבר:
כשאדם בכעס, דמיו רותחים והוא עלול לחשוב בצורה לא שקולה, להגיב במהירות, וגם לומר דיבורי תוכחה בצורה קשה, מוקצנת ופוגעת בלי להתכוון.
לכן, מציע רבי נחמן, שלפני שאתה מגיב בצורה כזו לחברך, דבר עם עצמך בצורה ברורה ומדוייקת, ותסביר בינך לבין עצמך מה באמת קרה? מה בדיוק הכעיס אותי ולמה זה הכעיס אותי כל כך?
נכון, הדם רותח, הדיבורים חמים כגחלי אש, אבל מהר מאוד תגלה שאחרי שדיברת והוצאת את מה שבליבך - "חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי" (תהלים לט, ד), אתה יכול להגיב אחרת, בצורה יותר רגועה ושקולה שמניבה תוצאות הרבה יותר טובות, כי על ידי דיבורים אלו נפתח 'הלב העליון' שמשפיע על לב האדם רחמים.
וכמובן, כשאדם ניגש לפתור בעיה עם לב רחמן שמביע אכפתיות, אהבה ורצון לעזור, דבריו הרבה יותר מתקבלים ונשמעים אצל השומע.
כשתקיים את הצעתו הראשונה של רבי נחמן, תוכל לגשת לשיחת 'הבהרה' בצורה יותר אמיתית וכנה, שלא מגיעה ממקום אישי, אלא 'לתקן לשם תיקון'.
השלב הבא, אומר רבי נחמן, זה לקשר את עצמך לנשמות השומעים. נוכל להבין דברים אלו על פי דבריו במקום אחר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב סימן ח):
"כִּי כְּשֶׁהַמּוֹכִיחַ אֵינוֹ רָאוּי לְהוֹכִיחַ, אֲזַי לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל בְּתוֹכַחְתּוֹ, אַף גַּם הוּא מַבְאִישׁ רֵיחַ שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת הַשּׁוֹמְעִים תּוֹכַחְתּוֹ. כִּי עַל יְדֵי תּוֹכַחְתּוֹ הוּא מְעוֹרֵר הָרֵיחַ רַע שֶׁל הַמַּעֲשִֹים רָעִים וּמִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁהוּא מוֹכִיחָם... וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַחֲלִישׁ אֶת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּהֶם, וְעַל יְדֵי זֶה נִפְסָק הַשֶּׁפַע מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, הַתְּלוּיִים בְּאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת".
רוצה לומר, להאמין שהחניך העומד מולך הוא עולם ומלואו, במקביל לטעויות שלו, יש בו המון יותר טוב וברכה להביא לעולם, וייתכן שעל ידי התוכחה שלך, אתה תכבה את האור שלו.
לכן, לפני שאתה 'מוכיח' אותו ואת הקהל שמולך, תקשר את עצמך לנשמותיהם, תתפלל עליהם ברחמים, תמשיך עליהם דיבורים רכים מ'הלב העליון'. תזכיר לך ולהם שיש בהם המון טוב, קדושה ואור. שמטרת שיחת ההבהרה הזו נועדה לא להדגיש ולא לעורר את הרע, אלא שהרע הוא תוצאה של חסרון טוב, ושעליהם לחזק יותר את הצד החיובי שבהם, והרע יעלם ממילא.
אומר רבי נחמן, שאיש החינוך מחזיק בידו 'מטה' של מעשיו הטובים והמצוות שלו. היינו, יש בידו כוח ועוצמה, הוא מגיע לשומעי לקחו עם עולם חינוכי מגובש ומוצק, ורוצה לחנך אותם על פי מה שהוא כבר יודע ולמד, ובשעת התוכחה הוא מצפה לשנות אותם ואת טבעם הרע בן רגע.
לאיש חינוך, למנהיג, יש מטה עוז בידיו שמסמל את הכוח להוכיח ולהכניע את הרע של שומעי לקחו.
אבל, אומר רבי נחמן, שהמחנך צריך להשתמש עם המטה שבידו שמסמל כוחניות וגבורה לפני 'שיחת ההוכחה', שזהו הזמן של התפילה, להתפלל שיהיה לך יכולת וזכות להכניע את צד הרע של השומעים, שגם אם ליבם הוא לב אבן, הוא יפתח דרך 'הלב העליון' ברחמים, ושדבריך יהיו נשמעים בלבות השומעים ותוכל לתקן ולשנות את מה שנדרש.
וזו בחינת הפגם של 'להכות בסלע' - בכוחניות וברצון להישג מידי, שהמלמד רוצה לשנות ולראות תוצאות כאן ועכשיו, כפי הגישה האומרת שאם אדבר בצורה של תוכחה וכעס עדי כדי השפלה, הדברים יפעלו את פעולתם.
מדייק רבי נחמן מדברי חז"ל, שבדיוק ההפך, כי "אין דיבור אלא נחת", והזוהר הקדוש אומר שצריך 'לדבר אל הסלע' - בדברי ריצוי ופיוס. להאמין באמונה שלמה, שבעיקר על ידי תפילה ועל ידי הידברות והסברה נכונה הנאמרת בסבלנות, בלב רחמן החפץ להיטיב ולעזור, יכולים הרבה יותר להועיל ולהמיס את לב האבן, אף אם הוא אטום וכבד כמו סלע.
רעיון נוסף שעולה מכאן הוא שאדם צריך ללמוד לדבר אל החולשה והבעיה ולא להכות אותה, משום שהכאה באה כתוצאה מחוסר אמון בעצמי. כשלאדם אין בטחון ואמון שהוא שווה, ושלמילה שלו יש ערך ויכולת להשפיע על המציאות, הוא מכה בסלע, ובתוקפנות מנסה להשיג את מבוקשו.
אילו היה מכיר בערך של עצמו ושל המילה שלו, אוהב את עצמו ומאמין שאנשים אוהבים אותו והוא חשוב להם, יכול היה לדבר בנחת ובדרך ארץ וכך לקבל את מבוקשו בלי הרמת קול וצעקות.
'תורת הגלות' אומרת שצריך 'להכות בסלע'. ומנגד, 'תורת ארץ ישראל', מחדשת לנו מה שאמר הקב"ה 'לדבר אל הסלע', להאמין שיש כוח עצום לדיבור, שעל ידו האדם יכול להשיג את מבוקשו.
שנזכה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
