ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הבחירה המתחדשת בכל שנה ;">

בית מדרש חגים וזמנים שבועות מעמד הר סיני ומתן תורה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר


הבחירה המתחדשת בכל שנה


סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל

מצוה לזכור את יום מתן תורה
ליום זה, שבו ניתנה התורה, קיימת משמעות מיוחדת. וכפי שאומר רב יוסף 1 : "אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא" - לולי יום זה שגרם, שלמדתי תורה ונתרוממתי, הרי אנשים הרבה בשוק ששמן יוסף, ומה ביני לבינם?" (רש"י).
יש עניין מיוחד ביום, וכפי שחייבים אנו לזכור את התורה עצמה, כך קיימת מצוה מדאורייתא לזכור את יום מתן תורה, וכפי שכותב הרמב"ן 2 : "שנמנענו שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו מדעתנו, אבל יהיה עינינו ולבנו שם כל הימים, והוא אמרו יתברך: 'השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב' וגו'" וכו' 3 .
קדושת הזמן הזה חוזרת בכל שנה ושנה מחדש. כשם שהזמן חוזר, כך חוזרת גם קדושת הזמן ומופיעה בכל שנה מחדש.

הסכנה הגדולה ביום מתן תורה
הגמרא 4 מלמדת, שאין להקיז דם בערב חג השבועות, מכיוון "דנפיק ביה זיקא ושמיה טבוח, דאי לא קבלו ישראל תורה הוה טבח להו לבשרייהו ולדמייהו", וכך נפסק בשולחן ערוך 5 . מהי משמעות הדברים?
עם ישראל קיבל את התורה מתוך רצונו ודעתו. קבלת התורה היתה צריכה להיעשות מתוך בחירה חופשית, שכן רק מתוך בחירה חופשית אמיתית קיימת משמעות לדבריהם של בני ישראל: "נעשה ונשמע". לכן היה צורך בבחירה חופשית. וגם כאשר כפה עליהם ריבון העולמים הר כגיגית, עדיין הייתה זו בחירה חופשית.
אולם בבחירה חופשית קיימת גם סכנה. כשם שעם ישראל בחר לקבל את התורה, ולומר "נעשה ונשמע", כך היה יכול עם ישראל גם לסרב לקבל את התורה, ואז היה העולם חוזר לתוהו ובוהו. אמנם בסופו של דבר קיבלו בני ישראל את התורה, והעולם ניצל, ועל ידי קבלת התורה ואמירת "נעשה ונשמע" נתחדש עולם חדש, אולם בשעת המעשה היתה בידי עם ישראל בחירה חופשית, והם היו יכולים להחזיר את העולם לתוהו ובוהו, וכפי שכתוב: "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי" 6 , וכמו שהגמרא אומרת במסכת שבת 7 .
ומכיוון שבשעת מעשה הייתה סכנה מוחשית לעולם, הרי סכנה זו חוזרת בכל שנה ושנה מחדש. אותה סכנה מוחשית, שהיתה לעולם כולו, ולעם ישראל בפרט, באותו יום לפני יותר מאלפיים שנה, שדמם היה נשפך, חוזרת בכל שנה מחדש, ולכן אומרת הגמרא, שבכל ערב שבועות יש סכנה בהקזת דם, וצריך להיזהר ביום זה מאותה רוח, ששמה טבוח, העלולה להחריב מחדש את כל העולם.
אלמלא היה הדבר כתוב בדברי חז"ל, היה קשה לאמרו; אולם כך אומרת הגמרא, והובאו דבריה בספר "הרקח" בהלכות חג השבועות 8 , וכך נפסק בשולחן ערוך לגבי כל הדורות כולם. בכל דור ודור חוזרים ימים אלו, וכל המשתמע מהם, הן לחיוב והן לשלילה. ואם בסכנה הדברים כך, הרי שבקדושת הימים על אחת כמה וכמה.

©כל הזכויות שמורות לרב בנימין רקובר שליט"א, ירושלים תשמ"ט


^ 1 פסחים סח ע"ב.
^ 2 בהשגותיו לספר המצוות, מצוות לא תעשה שניה.
^ 3 וראה עוד בפירושו לתורה, דברים ד, ט.
^ 4 שבת קכט ע"ב.
^ 5 בהגהה לסימן תסח, סעיף י.
^ 6 ירמיה לג, כה.
^ 7 פח ע"א.
^ 8 סימן רצה.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il