ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
א. הצורך בבשר. על מנת להתבונן בנקודה זו עלינו ללכת קצת אחורה ולשאול מדוע הותרה אכילת הבשר מלכתחילה לנח ולבניו, לאחר שנאסרה לאדם הראשון בגן עדן. הרב קוק עצמו כתב במקומות רבים את התשובה הבאה: "לא התירה תורה כי אם מפני דוחק חולשת הגוף". בכך צועד הרב קוק בעקבות גישת הרמב"ם וראשונים נוספים, שאותה ניסח יפה רבי יוחנן לוריא: "הדורות שלפני המבול היו בריאים וחזקים, ודי להם בפת וקטנית. אכן אחר המבול, שתש כוחם מפחד גדולה ואנחה על איבוד קרוביהם וחבריהם... אז צריכין חיזוק באכילת בשר ודגים ועופות".
מתוך גישה זו מסיק הרב קוק את המסקנה המתבקשת: "כשלא יהיה כל צורך בכך, ממילא גם תלמידי חכמים לא יזדקקו לאכילת בשר". יכול להיות שתקווה זו מתייחסת לעולם שבו בריאותו הגופנית של האדם תחזור לאיתנה, כפי שהייתה קודם המבול, אולם אפשר שהשינוי המבוקש יכול להיות גם שינוי חיצוני בהיצע המזון הקיים. ממילא יש מקום לתהות האם כיום - כאשר תחליפי בשר ממלאים את החנויות במחירים שקרובים להיות שווים לכל נפש, ותזונה צמחונית נחשבת לא פעם לבריאה יותר מאשר תזונה לא צמחונית - לא הגיע כבר (או עשוי להגיע בקרוב) תאריך התפוגה של ההיתר.
ב. מחירי התעשייה. משקלה של תרנגולת ממוצעת בשנת 1957 היה 905 גרם, ואילו בשנת 2005 היא כבר הגיעה למשקל של 4,202 גרם, והמשקל ממשיך לעלות כל הזמן, בעקבות התערבויות גנטיות של מגדלי העופות. זהו רק נתון אחד, "צמחוני" יחסית, שעשוי להמחיש קצת מן השינוי הדרמטי שעברה תעשיית הבשר מאז כתב הרב קוק את חזונו. ממציאות שבה בעלי החיים גדלו בתנאים פחות או יותר סבירים, לכזו שבה הם דחוסים בכלובי רשת צפופים בלי לראות אור יום או למתוח את איבריהם. יש מקום לדון אם צורת התנהלות זו מותרת כל עיקר, או שמא יש בה "אכזריות מופרזת" שאותה נטו הפוסקים לאסור אפילו לצורך האדם. אך על כל פנים ודאי הוא שההימנעות מצריכת בשר המיוצר באופן זה הולמת את רוח ההלכה ואיננה חסידות יתרה שלא ראוי לאחוז בה קודם אחרית הימים.
על המחיר הפרטני שמשלמים בעלי החיים יש להוסיף את המחיר הסביבתי של תעשיית המזון מן החי. "התרומה של גידול בעלי החיים לבעיות הסביבתיות היא בהיקף עצום, והפוטנציאל של התרומה שלה לפתרונן גדול באותה מידה. ההשפעה משמעותית עד כדי כך שהיא צריכה להיות מטופלת בדחיפות". זוהי השורה התחתונה של מסקנות הדו"ח שחיבר ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) בשנת 2006. בין השאר מזהיר הדו"ח מפני פליטת גזי חממה, זיהום האוויר והמים והיווצרות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, וזאת מלבד הכחדה של מיני בעלי חיים רבים בשל הפקעת מרחבי מחיה עצומים לטובת התעשייה. בהקשר זה ראוי לציין כי רב סעדיה גאון הסביר את איסור אכילת הבשר שחל על אדם הראשון בכך שבעת בריאת העולם היה חשש שמא אכילת בעלי החיים תגרום להכחדת חלק מן המינים. יש מקום להסיק מכך שהתורה תולה את היתר האכילה בהתאמה שלו לתנאים האקולוגיים, וממילא לא ברור כי נכון להשתמש בו בזמננו.
ג. התעלות העולם. סוגיה זו דורשת עיון נרחב, בוודאי אם מבקשים לקבוע מתוכה הלכה, אולם קשה להתעלם מכך שהעולם המודרני הפך רגיש יותר לסוגים רבים מאוד של מי שנחשבו בעבר ל"אחרים" - בין אם מדובר בשינויים במעמד האישה, ביחסים בין גזעים, ביחס לאויב במלחמה, ואפילו במשקל הרגשי והתרבותי הניתן למותם של עוברים ברחם אמם. ככל שנראה ברגישות זו תופעה נכונה ומבורכת, תיקון של קללת "והוא ימשול בך" שנאמרה לאדם וחוה אחרי החטא - כך מסתבר שנשאף לתקן גם את ה"איבה" שהושתה בין האדם ובין הנחש, ואת חומת ההפרדה הרגשית שנבנתה לאחר המבול בין האדם לבעלי החיים.
בד בבד, נקודת מבט זו מדליקה גם נורת אזהרה מפני מגמות רדיקליות המבקשות להסיר כל הבחנה שהיא בין מינים, לאומים וצורות חיים; או תפיסות של תועלתנות נהנתנית המניחות את שאלת העונג והסבל כפריזמה היחידה שדרכה יש לבחון סוגיות ערכיות. משום כך יש לקדם ולעודד צמחונות הנובעת מתוך לקיחת אחריות על עולמו של הקדוש ברוך הוא, שרחמיו על כל מעשיו, ומבקשת לרומם את מדרגת האדם שנברא בצלם, ולא כזו החותרת לטשטש אותה.
בהקשר זה חשוב להדגיש שכאשר הרב קוק מדבר על שינויים שיתרחשו לעתיד לבוא הוא לא מדבר על בת קול שיוצאת מן השמיים, אלא על חוויה אנושית שצומחת מלמטה. בני האדם הם שיגיעו, בשלב זה או אחר, למצב שבו המחשבה על אכילת בעלי חיים קשה עליהם. ואם מאה ועשרים שנה אחרי שהרב קוק התווה את חזונו החזון מתחיל להתממש, אפשר שלא צריך להתנגד לו.
צמחונות, קרניבוריות, פלקסטריאניזם
ההבחנה הדיכוטומית בין "צמחוני" ל"קרניבור" (אוכל בשר) עושה עוול לסוגיה המורכבת של אכילת בעלי חיים, והיא שגויה במיוחד כשמבקשים להבין ולנתח את עמדת היהדות בעניין. כאשר התירה התורה את אכילת הבשר היא צירפה לכך אין־ספור הסתייגויות ומגבלות. חלקן הלכתיות, והן כלולות בדיני כשרות, וחלקן ערכיות: "לא יאכל אדם בשר אלא לתיאבון"; "עם הארץ אסור לאכול בשר". רבים מגדולי הדורות, ובהם האר"י הקדוש ורבי יוסף קארו, הורו להימנע מאכילת בשר מלבד בשבתות ובחגים. גם הרב קוק עצמו, לפי עדויות רבות, נמנע מאכילת בשר בימות החול, וכך העיד על עצמו גם בנו, הרב צבי יהודה. למעשה, זו הייתה המציאות הטבעית שאליה התייחסה התורה בעת העתיקה, כאשר מעטים מאוד היו יכולים להרשות לעצמם אכילת בשר יותר מפעם בשבוע. היקף צריכת הבשר בחברה המודרנית, אשר הוכפל ואף שולש לאורך המאה ה־19 וה־20, היא תופעה חדשה שהתורה לא הכירה וממילא לא התייחסה אליה.
הצמצום הכמותי באכילת בשר ("פלקסטריאניזם") מבטא ומייצר גם שינוי מהותי. ראשית, לאור השיקולים שנזכרו לעיל: צריכה מועטת של בשר נחשבת גם היום להתנהלות בריאה, או למצער לא מזיקה, בניגוד לצריכת בשר בכמויות גדולות; וצמצום הביקוש העולמי לבשר יחזיר את התעשייה להיקפים שיאפשרו תנאי גידול סבירים יותר לבעלי החיים ויפחיתו את הפגיעה הסביבתית. אך מלבד זאת, יש בכך כדי להזכיר שאכילת בעלי חיים אינה דבר טריוויאלי. להדגיש ש"אכילת הבשר לא הותר אלא על צד ההכרח", כלשונו של רבי יוסף אלבו. בעבר הרחוק, כאשר חלק ניכר מבני האדם היו מעורבים במו ידיהם בתהליך השחיטה וההכשרה של הבשר, המפגש עם המחיר הכרוך באכילה היה טבעי. אך כיום אנו זקוקים לפעולות יזומות של צמצום על מנת לשמר את המודעות, ומתוך כך להכשיר את הלבבות למדרגות רוחניות גבוהות יותר.
הרב אברהם סתיו הוא מחבר הספר 'צמחונות יהודית' שיצא לאור זה עתה בהוצאת ידיעות אחרונות
מתוך העיתון 'בשבע'
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
עבודה שאין לה סוף
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה תמיד יש מחלוקת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
