ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
גם בעת ששהה בתנאים קשים מאוד במחנות העבודה, המשיך לחזק מבחינה רוחנית את הסובבים אותו, ולהשרות אווירה אופטימית.
וכך סיפר עליו אחד הניצולים, ששהה עימו במחנה – ליאו חיזק אותנו גם בימים קשים מאוד, וכמי שהיה מחובר לעולמה של הקבלה, השתדל לעבוד את ה' בכל עת. יום אחד, שבו עבדנו שעות רבות עבודת פרך קשה בכרייה במכרה, אמר לי ליאו:
'דע לך, בכל פעולה אשר לעבוד את ה'. הנה, אני מניף עכשיו את המכוש, ומכה באדמה, ובפעולה זו אני עובד את ה', כי זה מה שה' רוצה שאעשה כרגע'.
קל לדבר על הרעיון שכל פעולה סתמית היא משמעותית ומגלה את שם ה' בעולם, קשה הרבה יותר ליישם ולחיות זאת, ומדרגה גבוהה היא לחיות זאת במציאות הקשה של המחנות בשואה.
אך באמת, עניין זה מופיע בכמה מקומות בפרשתנו.
מי שחי כך באופן בולט בפרשתנו הוא אליעזר. כשהוא מגיע לבצע את משימתו בחרן, הוא פונה אל ה' ומבקש ממנו שבמפגש שלו עם הנערה שתצא לקראתו, ובבקשתו ממנה לעשות פעולה כביכול סתמית של שאיבת מים, תתגלה השגחת ה', ופעולות סתמיות אלו יהפכו לבעלות משקל לדורות, ויבטאו את השגחת ה' בעולם.
אך בואו נמצא רעיון זה גם במדרש פחות מוכר, הנוגע בפרשתנו. בספר יהושע (יד, טו) מסופר על כך שיהושע נותן את חברון לכלב בן יפונה, והסיפור נחתם בפסוק: "וְשֵׁ֨ם חֶבְר֤וֹן לְפָנִים֙ קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֔ע הָאָדָ֧ם הַגָּד֛וֹל בָּעֲנָקִ֖ים ה֑וּא וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה".
זהו פסוק שאינו ברור דיו, שהרי לא מובן מיהו אותו האדם הגדול בענקים, ומה הקשר לכך שהארץ שקטה ממלחמה. חז"ל מציעים מספר פירושים, וביניהם שאברהם אבינו הוא האדם הגדול בענקים, ובזכות שכבדוהו אנשי חברון, התעכבו ישראל במדבר במשך 40 שנה, וכך זכו הכנענים אנשי חברון לעוד 40 שנות שקט, וכך כתוב בילקוט שמעוני (יהושע רמז כג) -
"רבן שמעון בן גמליאל אומר משום ר' יהודה בן לקיש: הרי הוא אומר האדם הגדול בענקים, והארץ שקטה ממלחמה. בני כנען שכבדו את אברהם אבינו זכו שתשקוט הארץ עליהם. האדם הגדול בענקים, והארץ שקטה, מה ענין זה לזה? מלמד שלא שקטה המלחמה מן הכנעניים, אלא בזכות אברהם שנהגו בו כבוד, ואמרו לו נשיא אלהים אתה בתוכנו, אדוני שמעני, ועוד נותרה בהם פליטה ומהם הלכו לאפריקי. ומה אם כנעניים על שכבדו אותו עמדה להם זכותו, אף על פי שלא הלכו בדרכיו, ולא אהבו את המקום, בניו שהולכים בדרכיו ועושים צדקות וגמילות חסדים על אחת כמה וכמה".
נמצאנו למדים, שבמספר מילים שאמרו הכנענים, זכו לשכר כה גדול, כי לכל מעשה יש משמעות גדולה. מי שחי כך, הרי באמת כל רגע בחייו מלא משמעות, ואז הוא חי חיים מלאים.
לכן פרשתנו כולה זכתה לשם 'חיי שרה', כי חייה של שרה לא היו סתמיים, אלא היא חייתה 127 שנה שכולם היו בעלי משמעות. וכך גם אברהם מתואר בפרשתנו כ"זקן בא בימים", שבא וכל ימיו עימו, כי כל ימיו היו חשובים ובעלי משמעות.
שנזכה תמיד לעשות מעשים טובים, לכבד תלמידי חכמים ואנשים גדולים ובעלי זכויות, להעניק משמעות לכל מעש שלנו, ואז חיינו יהיו מלאים ובעלי משמעות!

אי אפשר לבד!

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך מותר להכין קפה בשבת?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?

איך ללמוד גמרא?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

למה ללמוד גמרא?

איך ללמוד אמונה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















