ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

"לא תגזול" ;">

בית מדרש הלכה ומנהג מצוה גדולה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כו כסלו תשס"ח

"לא תגזול"


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

סיפורה של מצוה
בלב כבד הלכו חברי הנפטר אחר מיטתו. כולם ניבאו לו גדולות ונצורות, שכן מגדולי תלמידי הישיבה בוולאז'ין היה, התמדתו ושקידתו היו לשם דבר, וזאת לצד יכולתו המפורסמת להעמיק בכל עניין בעומק עצום.
הקפדה מיוחדת הייתה בישיבה בוולאז'ין שלא יפסק קול התורה אף לא לרגע. משמרות של לומדים סביב היממה היה דבר שבשגרה. אולם כעת, בזמן השבעה על חברם האהוב, החליטו להגביר את לימודם שבעתיים. מידי לילה נהג ראש הישיבה הגאון ר' חיים מוולאז'ין, לעבור בבית המדרש לראות בשלומם של התלמידים. באחד הלילות, מספר ימים לאחר פטירת התלמיד, עת עבר הרב במסדרונות הישיבה, ראה מולו את התלמיד הנפטר, ושאלו אותו לפשר הגעתו משמים שוב לישיבה. התלמיד סיפר כי כשעלה לשמים התקבל בכבוד רב כיאה לבן תורה חשוב שכמותו. אולם כשבא להכנס בשערי גן עדן נעמד מלאך משחית למולו ומנע ממנו להכנס, בטענה כי התלמיד אשם בגזלת שבע פרוטות. מסתבר כי פעם אחת כשנסע לביתו נזכר בתחנת הרכבת כי חייב עדיין לבעלת האכסניה בה התארח שבע פרוטות. הוא הוציא מיד מכיסו את הסכום ונתן לחברו תוך בקשה שיעביר את הסכום לאשה. אולם החבר שכח את הבקשה, וכעת המלאך תובע להעניש את הנפטר בעוון גזל של שבע פרוטות. בבית הדין של מעלה פרצה סערה, מצד אחד אכן עוון בידו, אך מאידך אין זו אשמתו אלא אשמת החבר שמעל בשליחות. על כן הוחלט לאפשר לו לרדת חזרה לעולם הזה על מנת לסלק את החוב. ר' חיים הבטיח לו על אתר כי ידאג לסילוק החוב על מנת לאפשר לתלמידו להכנס בהקדם למקומו הראוי בגן עדן.
*
סיפר אחד מתלמידי רבי ישראל מסלנט זצ"ל, כי שנה אחת נסעו לגרמניה על מנת להפיץ שם את דבר ה' לעומת הרפורמה המתפתחת שם. לקראת יום כיפור נסעו לברלין על מנת לשהות בה ביום הקדוש. את התפילות התפללו בבית הכנסת הגדול עם הציבור העצום שהתפלל שם. לבית הכנסת היו שערים גדולים ורחבים שבזמן התפילות נשארו פתוחים, על מנת לאפשר לאויר צח להכנס פנימה ולהקל על היהודים הצמים.
לקראת תפילת נעילה יצא התלמיד למספר רגעים, וכשחזר גילה כי החלו כבר בתפילת עמידה. התלמיד נכנס מעט פנימה והחל בתפילתו. כעבור זמן מה, ניגש אליו רבו, ר' ישראל, ולחש לו באוזן: "גזלן! באמצע היום הקדוש לגזול?! והרי הדלתות נשארו פתוחות על מנת לאפשר לאויר להכנס, ואילו אתה חוסם את כל האויר ובכך גוזל מהמתפללים". התלמיד הבין כי רבו מתכוון כי יפסיק את תפילתו וימשיך בה בצד, וכך עשה.

מצוה להורות
איסורי גניבה וגזילה הינן בכל שהוא! ואפילו בדבר מועט ביותר שאינו שווה פרוטה.
כתב החפץ חיים:
"ואסור לגנוב דרך שחוק, או על מנת להחזיר, או על מנת לשלם". ודבר זה מצריך זהירות רבה שכן דרך היצר למצוא לאדם היתרים לגנוב מתוך מחשבות אלו.

ובכלל איסור זה - לקנות דברים שידועים לאדם כי גנובים הם. ואמר חז"ל: "הגוזל את חבר שווה פרוטה, כאילו נטל נשמתו ממנו" (ב"ק קי"ט).
ואמרו חז"ל: "סאה מלאה עוונות, מי מקטרג בראש? זה גזל!" (קהלת רבה א')
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il