ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה יש בענין זה של שמירת סוד, שלשה סעיפים, ששורשם אחד, והם:א. סודותיו האישיים.ב. סודות חבירו.ג. סודות התורה. והרי הסברם בקצרה.
א. סודותיו האישיים. הגם שזה הגיוני ומושכל ראשון שעל האדם לשמור סודותיו האישיים, המשפחתיים, או העסקיים, עכ"ז הזהירונו רבותינו הקדושים שלא יגלה האדם סודותיו לאיש זר ואפילו הוא חבירו, שמא באחד הימים יתגלע ריב ומדון בינו לבין חבירו, והאהבה תהפך לאיבה, ולא יעצור ברוחו לשמור סוד חבירו. וכן אמר החכם סודך אל תגלה כי אם לאיש כזב או לאלם, כי לאלם אין אומר ודברים, ומי יאמין לבעל שקרים, ע"כ. ולכן הדרך הנכונה והבטוחה היא, שלא יגלה לחבירו דברים שהוא רוצה בהסתרתם, כי רק אז ישב לבטח ללא מורא ופחד פן יתגלו סודותיו ברבים.
ב. סודות חבירו. האדם מטבעו, אם יש לו איזה צער או דאגה מכרסמים בלבו, לא נותנים לו מנוח עד שיספרם לחבירו, ובזה נדמה לו כאילו הוקל לו מהמעמסה שהיתה רובצת על שכמו, ונגולה אבן כבדה מלבו, למרות שבעצם הדבר, לא השתנה מאומה, והצער או הדאגה נשארו במקומם כמו שהיו מקודם. וכן אמר החכם מכל אדם דאגה בלב איש ישחנה (משלי י"ב כ"ה). וביארו רבותינו הקדושים, יסחנה מדעתו, או ישיחנה לאחרים (סוטה מ"ב ע"ב). וכוונתם ז"ל בזה, להורות שיש לו שתי דרכים להשתחרר מדאגתו, או בכוחות עצמו, או בסיוע אחרים.
אולם אם כבר חבירו גילה לו סודו, עליו להזהר שלא יגלהו לאחרים, כי מלבד שבזה שהוא מגלה סוד חבירו, מוכיח בעליל שרגשותיו מתגברים על שכלו, ואין לו רסן ומעצור נגד התפרקות יצריו בעת זעם, ושהוא בבחינת "ואמר לכל סכל הוא" (קהלת י' ג'). נוסף על זה, האיסור בדבר, שיש בזה משום לשון הרע, שענשו חמור מאד כידוע רח"ל (ראה בב"ק צ"ט ע"ב, סנהדרין ל"א ע"א). וכן קבעו רבותינו הקדושים באומרם, שהאומר דבר לחבירו, שהוא בבל יאמר, עד שיאמר לו לך אמור (פ"ק דיומא ד' ע"ב).
ג. סודות התורה. האדם שחננו השי"ת חכמה בינה ודעת בסודות התורה, עליו להזהר משנה זהירות לבל יגלם לאחרים. וכמ"ש רז"ל עה"פ דבש וחלב תחת לשונך, דברים המתוקים מדבש וחלב יהיו תחת לשונך, וכמו כן עה"פ כבשים ללבושך, דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך (פ"ק דחגיגה י"ג ע"א). כי אם יגלה סודות התורה בלי רשות מן השמים, הרי הוא מאבד שני עולמות, ולפי דעת הזוה"ק, כאילו הרג אנשים, וכאילו עבד ע"ז, והוא רשע ושנוא הקב"ה רח"ל (אדרא, פרשת האזינו רצ"ד ע"ב). כמו כן יש עוד תוצאה שלילית בהחלט, ממדה גרועה זו של גילוי סודות, הנוגעת לעבודתו יתב"ש וקיום מצוותיו, והיא שחובת האדם להסתיר מאחרים עד כמה שאפשר, את המצות והמעשים הטובים שהוא עושה (ראה מ"ש רז"ל סוכה מ"ט ע"ב, מכות כ"ד ע"ב, עה"פ הגיד לך אדם מה טוב, ע"ש). כי אם הוא מגלה לאחרים המצוות והמעשים הטובים שלו, לא רק שאינו מקבל שכר עליהם, אלא ענוש יענש, שבזה מראה שאין כוונתו לש"ש, אלא לקנות לו שם להתגדל ולהתפאר. וכאומרם ז"ל עשה דברים לשם פעלם, ודבר בהם לשמם, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ואל תעשם קורדום להיות עודר בו (נדרים ס"ב ע"א).
כלל הדברים, שגילוי סודות כאמור מראה על האדם שהוא קל דעת, ואין לו יציבות שכלית, נעדר אימון, ואיש תככים ומזימות, ואין מעשיו לש"ש. ולהיפך שמירת סודות מראה על התבגרות שכלית, וכי איש אמונים הוא, ובעל תכונות טובות, וכל מעשיו לש"ש. וכדברי החכם מכל אדם הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר (משלי י"א י"ג).

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

אוצרות בלב הים

מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך ללמוד אמונה?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

אי אפשר לבד!

משמעות המילים והדיבור שלנו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















