ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שם מרדכי
- נושאים שונים
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רבקה בת יעל
" משנה . השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה - ישבע השוכר שמתה כדרכה, והשואל ישלם לשוכר. אמר רבי יוסי: כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו? אלא, תחזור פרה לבעלים".
" גמרא. אמר ליה רב אידי בר אבין לאביי: מכדי שוכר במאי קני להאי פרה - בשבועה, ונימא ליה משכיר לשוכר: דל אנת ודל שבועתך, ואנא משתעינא דינא בהדי שואל. - אמר ליה: מי סברת שוכר בשבועה הוא דקא קני לה? משעת מיתה הוא דקני, ושבועה כדי להפיס דעתו של בעל הבית".
" גמרא. אמר ליה רב אידי בר אבין לאביי: מכדי שוכר במאי קני להאי פרה - בשבועה, ונימא ליה משכיר לשוכר: דל אנת ודל שבועתך, ואנא משתעינא דינא בהדי שואל. - אמר ליה: מי סברת שוכר בשבועה הוא דקא קני לה? משעת מיתה הוא דקני, ושבועה כדי להפיס דעתו של בעל הבית".
לשיטת תוספות (ד"ה "תחזור פרה לבעלים הראשונים") - רבי יוסי וחכמים מסכימים שכל שוכר קונה למפרע את הבהמה שמתה. חכמים סבורים שהשוכר קונה אותה למפרע ברגע מיתת הבהמה; ואלו ר' יוסי סבור שהוא קונה אותה למפרע ברגע שהוא נשבע או ברגע שהוא מביא עדים. לשיטת תוספות, מחלוקת חכמים ור' יוסי - היא המחלוקת שבין המקשה והמתרץ שבגמרא. כלומר, האם קונה למפרע במיתת הבהמה או בשעת הבאת הראיה שהוא פטור מלשלם.
בשיטה זו יש קושי. לשוכר יש רק קנין פירות בבהמה. מה הטעם שהשוכר יקנה למפרע את גוף הבהמה שמתה? מה ההגיון שבדבר? בפשטות, הנבלה שייכת למשכיר; והשוכר נשבע או מביא עדים, שהוא פטור מלפצות את הבעלים על ההפרש שבין שווי בהמה חיה לבין שווי נבילה.
שיטת רבנו-חננאל
רבינו-חננאל רומז לדרך נוספת בהבנת סוגייתנו. לדעתו, רבי יוסי סבור שכל שוכר אינו קונה את הבהמה - ואפילו נשבע. והקושיה של - "דל אנת ודל שבועתך", נאמרה לשיטת חכמים בלבד, שסבורים שמדובר באופן מיוחד שהפרה נקנית לשוכר. זו לשון רבינו חננאל:
"אוקמא ר' אמי בשנתנו לו הבעלים רשות; כגון שאמרו לו - לדעתו. כלומר אם רצונך להשאילה לו הרשות בידך. עכשיו אם ראה אותה השוכר שמתה כדרכה ישבע ויפטר. וישלם השואל לשוכר".
רבינו-חננאל הקדים, והביא בצמוד למשנה את האוקימתא שבסוגיה לקמן בדף ל"ו ע"א - המעמידה את משנתנו - בשנתנו לו הבעלים רשות להשאיל - לדעתו . הוא מוסיף ש"עכשיו", לפי אוקימתא זו, נוצר מצב שהשוכר נשבע ויקבל את הפרה מן השואל.
יש לברר: מדוע הוצרך רבנו-חננאל להביא כאן את האוקימתא של הגמרא בהמשך, ומדוע לא הביאה במקומה - כפי שנוהג בפירושו. מה מוסיפה המילה "לדעתך" באוקימתא שבסוגיה שם?
"לדעתך" – הסכם שכירות מיוחד!
המילה "לדעתך" נאמרה כשהשוכר קיבל את הפרה בקנין; והקנין שבו נתחייב השוכר בחיובי השומרים, נעשה על דעת מילה זו.
נעשה הסכם, שאם יתברר שהפרה מתה באונס, הפרה עצמה תהיה קנויה לשוכר למפרע משעת המשיכה. אולם יש תנאי לביצוע הקנין, והוא שבועה שמתה באונס. אם בירר השואל בשבועתו, שזו היתה המציאות; מתקיימת העסקה - ולמפרע הוא קונה אותה. מטרת העיסקה היא מתן אפשרות לשוכר להרוויח מ"השאלת" הפרה. מכיוון שהשוכר קונה למפרע את הפרה – השואל צריך לשלם לו.
נמצא, שכוונת רבנו-חננאל בהביאו את האוקימתא מהסוגיה לקמן, הייתה לבאר את קושיית הסוגיה - "דל אנת ודל שבועתך". כוונת הסוגיה להקשות, שלא יקנה את הפרה למפרע, שהרי העסקה תלויה בקיום התנאי. ותרצה הסוגיה - לדעת חכמים, - שהתנאי (שבהסכם שמרומז במילה "לדעתך") היה שהפרה תמות; ומטרת השבועה כאן, היא לפייס דעתו; ולא כדי לקיים את התנאי של העיסקה.
מחלקת רבי יוסי וחכמים
נראה, שפירוש המילה "לדעתך" - שאומר לו המשכיר, נתון במחלוקת חכמים ורבי יוסי.
לדעת חכמים זה רמז לעסקה שמשמעותה: הרי פרתי קנויה לך מעכשיו - (להוה-אמינא אם תשבע; ולמסקנה - אם תמות הפרה) - חוץ מגיזותיה וולדותיה.
אך רבי יוסי חולק על ה"עיסקה" המרומזת במילה "לדעתך", שהרי עסקה זו רמוזה במילה אחת בלבד. לשיטתו מכיוון שהבעלים לא מקבל כסף ולא מרוויח – אין עיסקה. לשיטת ר' יוסי, במילה "לדעתך" המשכיר הסכים שהשוכר יהיה רשאי להשכיר ולהשאיל, אך לא הקנה לו את הפרה למפרע.
לפי המהלך של רבנו חננאל - יש באור נוסף בסיום הסוגיה בדף ל"ו ע"ב, וזו לשונה:
"אמר רבי יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו כו'. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. אמר ליה רב שמואל בר יהודה לרב יהודה, אמרת לן משמיה דשמואל: חלוק היה רבי יוסי אף בראשונה (במשנה הראשונה). הלכה כמותו? או אין הלכה כמותו? אמר ליה: חלוק היה רבי יוסי אף בראשונה, והלכה כמותו אף בראשונה. אתמר נמי, אמר רבי אלעזר: חלוק היה רבי יוסי אף בראשונה , והלכה כמותו אף בראשונה . ורבי יוחנן אמר: מודה היה רבי יוסי בראשונה..."
האמוראים רואים שיש קשר בין משנתנו שהשוכר השאיל את הפרה – לבין המשנה הראשונה שבפרק (בבא מציעא דף ל"ג ע"ב); וזו לשונה:
"המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים, ונגנבו או שאבדו, שילם ולא רצה לישבע, שהרי אמרו: שומר חנם נשבע ויוצא, נמצא הגנב - משלם תשלומי כפל. טבח ומכר - משלם תשלומי ארבעה וחמשה. למי משלם - למי שהפקדון אצלו..."
בסוגיה שעל המשנה הראשונה מתבאר שקיימת "עיסקה מראש" בין כל שומר לבין הבעלים. אם השומר יהיה פטור ובכל זאת הוא ישלם לבעלים – הבעלים מקנה לו למפרע את הבהמה. ומכיוון שהתברר למפרע שהבהמה היתה שייכת לשומר – הגנב צריך לשלם לשומר.
לפי שיטת רבנו חננאל, מובן סיום הסוגיה - שקושר בין המשניות, אלא שיש להסתפק האם חלוק היה ר' יוסי אף בראשונה או מודה; שהרי בשתי המשניות קונים למפרע בהמה - בגלל עסקה שכולה באומדנא.
לשיטת שמואל - חולק היה ר' יוסי גם על העיסקה המוזכרת במשנה הראשונה.
ולשיטת ר' יוחנן - מודה ר' יוסי בראשונה, שמכר לו את הפרה למפרע אם תגנב וכו'; כיון ששם הוא מרוויח, שהרי יקבל כסף גם אם לא ימצא הגנב; ולכן קיימת אומדנא חזקה לקיום עיסקה כזו ביניהם.
דיוק ברי"ף
זו לשון הרי"ף בדף מ"ט ע"ב מדפי הרי"ף - "אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי".
וקצת קשה, מדוע לא הביא הרי"ף שכן אמר גם רבי יוחנן.
אולם לפי הדרך דלעיל, הרי"ף הביא את דברי שמואל הראשונים, שמהם משמע שאין קשר בין המשניות; מפני שפסק כרבא ולא כאביי.
לשיטת רבא, המילה "לדעתך" כלל לא נאמרה; ולכן במשנה השניה - אין שום עסקה מיוחדת גם לשיטת חכמים; ומאידך במשנה הראשונה קיימת עסקה, והיא להלכה; ונמצא שאין קשר בין המשניות.
בברור דעת רבא נאריך במאמר הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
